לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן ט
ב"ה יום ה' פ' שמות תר"ס לפ"ק ברעזאווא יצ"ו הרמותי בחור מעם המופלג וכו' כ"ה נחום פ"מ ני'. שאלתו ובקשתו לשוב דבר נגד חבורת אנשי פ"א אשר זוממי' לעשות חדשות ולפרוץ גדרי ראשונים ותקנות אנשי כנה"ג אשר תקנו וסדרו לנו תפלות על הסדר והמה מחשבותם להריס ולפרוץ להתפלל בלשון לע"ז שהם מדברים ומבינים בו ותלו עצמם על מ"ש במתני' מס' סוטה דף ל"ג דנאמרים כל לשון ופסקי בש"ע סי' ס"ב בק"ש וסי' ק"א בתפלה, ועתה בקשתו לשלוח לידו מה מצאתי בה' אחרונים בענין זה. והנה אין חדש אשר לא נעשה ולא נשמע עוד בדור שלפנינו בימי הגאון מרן חת"ס בעיר האמבורג ועמדו כל הגאונים בדור ההוא והרעישו כנגדם בכל עוז ותעצומות עד שגדרו להבדילם מתוך עדת ישראל ואסרו איסור גמור לחבר עמהם. וכן אסרו לכנוס לבתי תפלתם או להתפלל מתוך סדרי תפילתם וע"ז חברו יחדיו ספר דברי הברית המובא בחת"ס אשר שם נקבצו יחדיו כל דברי צדיקים הבאים לעזרת ד' בגבורים ובל"ס המצא תמצא ספר הנ"ל במדינת אשכנזובפרט בעיר האמבורג אבל בבתי מסחר הספרים לא ראיתי בכל הרשומות אשר תח"י. והנה לדינא עיקר הדברים נאמרו בתשו' חת"ס ח"ו סי' פ"ד ואף בסי' צ"א מדבר מענין דברי הברית הנ"ל באה"ט ושם מבאר כי מ"ש בגמ' וש"ע כי תפלה נאמרה בכל לשון הוא רק באקראי בעלמא אבל לא בקביעות כמו שנראה מדברי הרמב"ם פ"א ה תפלה ה"ג וה"ד דאדרבה כי עזר' ואנשי כנה"ג תקנו תפילות י"ח על הסדר בלשון הקודש צח יען כי הי' בימיו ע"י גלות בבל נשתכח מהם לה"ק אלא היו מדברים אשדודי' וכשדי' לכן תקנו סדור התפילה עפ"י לה"ק אשר רק לה נקנה התכונה להצפין בתוכ' הכוונות הראוי' ובשאר לשונות א"א כידוע לכן איסור לקבוע בביה"כ תפילות לשון אחרת עיש"ה והנה תשו' בית אפרים יש לי ת"י על שאלה הנ"ל והוא באורך ורוחב נאמרה בכל צד וצד ונתן ה' טעמים לאסור לשנות מלה"ק ללשון לע"ז עיש"ה:
ולענ"ד נראה עוד טעם שאסור לשנות מדינא בביהכ"נ של רבים דהא פשוט במ' מגילה פ' ברי העיר דביהכ"נ של כרכים אינ' נמכרים אפי' בזט"ה במעמד אה"ע וכן קיי"ל בש"ע או"ח סי' קנ"ג סעי' ז' דאפי' בנו בני העיר בשל עצמם כיון דביהכ"נ של כרכים ע"ד כל העולם נבנה ודלמא יש א' בסוף העולם שאינו מרוצה ופשוט דהטעם שיהי' ראוי וחרות לכל העולם להתפלל בביהכ"נ שיהי' יוצא בתפילת הצבור ולשמוע ברכו וקדושה בעשרה ואיתא שם במג"א ס"ק י"ב בשם רמ"ט דכשם שאסור למכור כך אסור לסגור אפי' חצרות ועזרות של ביהכ"נ וכן במקואות הדין כך דמסתמא ע"ד כל העולם נבנה ומעתה הא העיד בד"מ או"ח סי' קצ"ג והביאו המג"א שם ס"ק ב' דנהיגין כדעת רש"י בברכות דף מ"ה ע"ב עי' בתוס' והרא"ש שם דהביא' ראי' ממגילה דיוצאין בלה"ק אעפ"י שאינו מבין כמו דקיי"ל בש"ע או"ח סי' תר"צ סעי' ח' וכן דעת מג"א סי' נ' סק"ב ואפי' החולקי' על רש"י ז"ל פי' בת' שער אפרים סי' י"ג היינו משום דמגילה דרבנן וברכת המזון דאורי' אבל בתפילה דרבנן וכש"כ קדושה וברכו לכ"ע יוצאין אפי' האינו מבין אבל בשאר לשונות פשוט דגם במגילה אינו יוצא כש"כ בק"ש ותפילה אם אינו מבין לשון זה וכמ"ש התוס' מס' סוטה דף ל"ב ומעתה אם למשל שינה הלשון לאשכנז בתפילה א"כ מארצות צרפת וישמעאל הגר ופולין ושאינו מבינים באותה לשון להם כסגרים הדלתות של ביה"כ דהא א"י בתפילתן מה לי סגור מה לי שאינו יכול להתפלל עמהם, ומ"ש בגמ' דסוטה דצבור רשאי להתפלל בכל לשון שמבין היינו צבור בחדר ובבית דכל י' מקרי צבור כמ"ש הרמב"ם פ"ח מהל' תפלה אבל בביהכ"נ של רבים פשיטא לענ"ד דאיסור גמור להתפלל בל"א רק בלה"ק שיוצאי' לכל העולם וד' יעזרנו למען כבוד השי"ת להעמיד הדת על תלה ולגדור גדר למען תוה"ק, הדו"ש:
ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: