אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח › סימן ח

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח · סימן ח

סימן ז

ב"ה ו' תשרי תרונ"ח לפ"ק פה ברעזאווא יצ"ו שנית להרבני החו"ב הנ"ל ע"ד אשר רצה להחזירני מדברי מ"ש על הסברא לתלות דינא דלצאת בק"ש ידי לימוד תורה אי ק"ש דאורייתא או דרבנן. דלמ"ד דאורייתא אינו יוצא ללימוד ת"ת דק"ש מצוה בפני עצמה אבל אי ק"ש דרבנן וא"כ מדאורייתא כבר למד הפרשיות של ק"ש וע"י מצוה דרבנן לא נתבטל מצות לימוד ת"ת והשבתי דזאת א"א דרבא גופא במנחות סובר דיוצא וא"ל בסוכה ל"ה ק"ש דאורייתא. וע"ז השיב כ"ת עפי' תשובת ש"א אם כי ק"ש דרבנן מ"מ עיקר לימוד ת"ת הוה דאורייתא ורק רבנן בחרו בק"ש משום עול מ"ש תמה על עצמי הכא גם אני הבאתי דבריו והם משום דר"י ואיך שכחתי דבריו מני' ובי' אבא הוא הדבר אשר הייתי מרמז לעיין בונכיו"ט בונס' ברכות על דברי הרא"ש שפי' דק"ש דאורייתא וסובר היא ז"ל דכן מוכח מהאי דסוכה וע"כ הוכחתי כך הי' כיון דמחלק שם דמשום ק"ש ולולב דאורייתא צריך להפסיק וכיון דשם בשבת מסקינן דלתפילה אין מפסיקין ולק"ש מפסיקין ומעתה אי ק"ש דאורייתא כמ"ש מעכ"ת עפ"י דברי שאג"א כלומר דעיקר ת"ת הוי דאורייתא והפרשה דק"ש הוי דרבנן ס"ס אמאי מפסיקין הא קעסקי בתורה וכיון שכן בכה אופן היא יוצא מדאורייתא דהא באברים העוסקים בתורה איירי התם ואם בשביל פרשה דק"ש זה שוב אינו דאורייתא אלא דרבנן וא"כ ומה קאמר התם בסוכה משום ק"ש דאורייתא מפסיקין אלא ע"כ ק"ש עצמה כלומר הפרשה היא מדאורייתא זה הי' דעתי במכתבי א"כ שוב אין לקיים הדבר ולומר דתלי' הך אי ק"ש דאורייתא או דרבנן אי לאו דנימא דפלוגתא דתנאי היא ורבא לא בא אלא ליישב המשניות ודו"ק:

וע"ד שאר דבריו הנחמדים אשר בא ליישב קושי' התוס' בברכת המצוה אפי' אם יצא משום מהב"ע כנים ונאים הדברים ודי ליישב בסברא זו כל הקושי' בד"א לענין שופר ומגילה דל"ש בהו מהבב"ע מ"מ פסק בש"ע דאין לברך עליהם יעיי"ש ובמג"א ה' ר"ה:

ועל אשר בא להעיר הערות רבות ונכבדות בדברי מחלוקת ראשונים ואחרונים אי כל מילי בדיבור הכתיבה כדיבור וטובה ממנה כעת אין בידי לחזור על כל דבריו רק מה אשר אני תמה כי בת' מרן חת"ס יו"ד סי' רכ"ז יליף לה בק"ו מדיבור, ולענ"ד הק"ו יש לו פירכא עפ"י מ"ש התוס' ר"פ הקורא ברכות דף י"ג ד"ה בקורא להגיה דהיינו שאינו קורא בנקודתן אלא רק להבין בחסרות ויתרות כלומר שאינו קורא כקריאת חתוך הדיבור כגון ולטוטפת בקמץ או פתחא ומעתה אי יהיבנא דכל כתיבה עדיף מדיבור משום מעשה הכתיבה אבל מאן לימא דהוי כקורא בנקודתן כמו שהי' אם הי' מוציאן מפיו בנקודתן ואיכא רק הרהור הנקודה אבל אינו בכח מעשה הכתיבה ואי דמיירי שמנקדם מי יימר דזה הוה דבר תורה היינו שנמסרו בעל פה במסורת כמ"ש בתשובה להרמב"ן סי' רל"ח דלהכי נקודות בס"ת פסול לקרות בו דבעי שיהי' כנתינתה דלא הוה נקודות והא דאמרינן בנדרים דף כ"ז קרי וכתיב ופסוקי' הלל"מ היינו שנמסרו בע"פ דהא דרשינן התם ג"כ מפורש זה תרגום ותרגום ודאי לא הוהכתוב בתורה ועיין בפסקי תוס' מס' מנחות פ' כל הקרבנות סימן רל"א והובא בט"ז סימן רע"ד (ושם בט"ז ט"ס שכתב בזבחים פ' ר"י וזה אינו שם) דהנקודות הכתובים בס"ת כגון נקוד על א'י' ה בפ' וירא היא מתקון עזרא עיי"ש וכיון שנמסרה רק בע"פ היינו דוקא בדיבור וא"כ כיון שאינו מוציאים בע"פ ורק דרך כתיבה שוב אינו רק בהרהור וז"ב בדברים שאדם כותב מעצמו אינו אלא בשיעור דעת אדם ובזה גם הראיי' מכתיבת גט איני מבין דהא התם אין כאן נקוד כלל וע"כ גזה"כ דכתיב מועיל ואדרבא הדיבור אינו מועיל עד אשר אני תמה דיליף מר"ן ז"ל ה"ה אם א' כותב והוא חתם עצמו דהי' כדיבור (ויש ליזהר לפי"ז בשטייער באגען בעקאנטניס) והיא ענין חתימה דהוי כק' עדים לא מצינו אלא בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדבר שאדם עושה מפי עצמו לעלמא והיא מול מילי דשמיא ולא שייך חתימה כק' עדים מה שייך עדים לכאן דלהוי הודאת' כמוהם ועיי' ברמב"ן מס' ב"ב בדיני תנאים כעין חילוק זה סוף הדבר לא זכיתי להבין דבריו הקדושים וצ"ע. ונ"ל דמרן חת"ס ג"כ ל"א רק בדברים שבין אדם לחבירו:

ויען כי כעת אנו עוסקים בסוגי' דט"כ וידעתי כי גם בק"ק פ"ב הי' סוגי' הל"ת אציע קושי' א' שם דמסקינן שם אליבא, דרבא דא"ל הואיל בשבת שרי ביוה"כ נמי שרי ויעיי' בצל"ח. ולעיל דף ט' בסוגיא דסולם מקשה בתוס' למ"ד דסולם של עלי' לכ"ע אסור לטלטל מהאי דערובין דמוכח דסולם הוה דבר המטלטל, ותירץ דבשבת אסור להוציאה לחוץ ורק בחצר ואין כאן חשש דלהטיח גגו צריך משא"כ ביו"ט דאסור וקשי' אמאי לא נימא נמי מי איכא מידי דבשבת שרי וביו"ט אסור אלא הואיל ובשבת שרי ביו"ט נמי שרי ובפירקא דכלה הארכתי בעהי"ת:

ידידו"ש הק' מרדכי ליב ווינקלער חופק"ק הנ"ל:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה