לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח השמטות · סימן קכח
ב"ה אול"י י"א ניסן תרנ"ט לפ"ק ברעזאווא יצ"ו לחתני כבני הרב הגאון מהו' יוסף צבי דושינסקי שליט"א אב"ד ק"ק גאלאנטא יע"א. ולבתי זוגתו מ' שינדל תחי' ברכת שיו"ט. עד"ת מ"ש בשם קול רמ"ז וכן העיר בחי' סימן תנ"ז במ"ש שם דע"פ שחל בשבת ולא הפריש חלה וכבר אכל החמץ דלא, שייך הואיל אי בעי מתשל עליו דאין נשאלי' לנדרים בשב' א"כ אינ' עובר עליו. ושוב העיר דחלה בזמן הזה דרבנן ומדאורייתא הוה שלו לימא דעובר עיי"ש במ"ש. ובפרמ"ג סי' תמ"ד משמע להיפך ואפשר כיון דסתם חלת ח"ל לאור הוה כמו דברים הצריכי' בעור ואינ' שלו כמ"ש הת"ס או"ח למ"ד דאסורי הנאה הוה להו בעלים הא דארז"ל חמץ אינ' ברשות' של אדם היינו משום דצריך בעור וכשרפה עומד ועיקר הסברא דמשום דהוה רק מדרבן יחשב כלו מ"מ מדאורייתא לעבור בב"י צל"ע אמאי לא נלמוד מחמץ דרבנן דאר"ג א"ר המקדש משש שמות אפי' בחטי קורדניית' וכו' והשיטות ידועו' ודאי לשיטת התוס' בתרי דרבנן קיל הוה שלו י"ל כמ"ש כת"ה הה"ד בחלת ק"ל דקיל טיב' כמ"ש הר"ן לענין בטול ולפי"ז חמץ שעעה"פ ג"כ יש לצדד. והנה כמ"כ י"ל בקדושין דף נ"ח בסוגיא דטובת הנאה ובאמת בנדרים דף פ"ד משמע להיפך דכל שאינ' טובל אן בו ט"ה לבעלים וחשיב יותר לאו דידי' כמ"ש בפיר' הר"ן שם ומשמנע ג"כ דאין חלוק בין דאורייתא לדרבנן דהא לענין נדר דאורייתא אתינן עלה ודמאי ודאי לכ"ע גם בס"ד דרבנן ומשמע שם מד' הר"ן דלמ"ד ספיק' אינ' טובל והיינו בדמאי מותר המודר להנות מן המדיר במעשר עני של דמאי כיון דאינ' טובל אינ' שלו ולאו מדידי' מתהני אלא כמו מהפקיר' עיש"ה:
בסוגי' עמדתי ע"ז רשי ז"ל דף
י"ג לחכמים דאמרו לו דטהורות לא ישרופו דילמ' ימצא להם רוכלי' ופירשיז"ל ולמחר הם לא באו יאכיל' לכלבי כהני' או יבטלם. וק"ל א"כ מה פריך ראב"י ח"ב דתלוי' ג"כ ל"י דילמא יבא אליהי דהא רק דילמא. ובפן ב' ס"ל דאיכא תקון אכיל' כלבי כהנים ובטול אבל בתלוי' דילמא לאו טהורו' ולרשיז"ל בביצה וכמ' דוכתי כל בעור אסור משום אחשבי' ואפי' להאכיל לבהמ' והאיך מצי להאכיל' בשבת ובטול בלא בעור אינ' תקון כ"כ דמדרבנן צריך בעור א"כ בשלמא טהורו' יכול להאכילו קודם זמן אסור' אבל בתלוי' דילמא טמאות ואסורי' להאכיל כמו חלה ט' משום בעור: חותנו אוה"נ כבנו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: