אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח השמטות › סימן קכד

לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח השמטות · סימן קכד

סימן קכג

לחתני הגנ"י בדבר הנשאל לפניו דבריו נכונים בפרט לענין סברא בנאמנות אומן ורק למען שלא להתפרסם הדבר שלא יקילו לומר כן לקנות מן השוק. וגם אני לא אמרתי רק אם קבל הפראכטבריעף בפסח. אבל בנדון שקבלו אחה"פ פשיטא כי הסברא לא ניחא לי' דלקני' הוא מוסכמת וגם ל"ש שום קנין כ"ז שהוא על האייזענבאהן ואחריות דלהון הוא. והא כמה דעות דאפי' של ישראל ממש אינ' עובר כמ"ש הר"ן א"כ ודאי לית דין צריך בושש להתיר' אפי' בהנאה במכיר' לישראל דלענין חשש דרבנן כזה ודאי יתבטלו הספיקות ברובן [ועיי' בת' יד יצחק ח"ג סי' רכ"ח]: רק מ"ש כת"ה מה חלוק בין אה"נ לאיסור אכילה בענין זה תמהני הלא כמה דברים בענין זה בהגה' מיימ' מתיר בתערובות חמץ למכור חוץ מדמי אסה"נ ואוסר באכילה ובמג"א דמ"מ טעם חמץ קטעים ובעה"ע בבטול ולא ביעיר מתיר בהנאה ואוסר באכילה. בטור תמ"ח ובב"י נתן טעם לדבר ועיי' כת"ס סי' פ"ב. ילענ"ד הכל הולך למ"ש בב"מ דף צ"ב לקנוס. שלא לקיים מחשבתו די ועיי' בפרמ"ג סי' צ"ט. אבל בנ"ד לא שייך אפי' מ"ש האחרונים לקנוס כ"ד דהא בפירוש התנה כן שלא לשלוח תוך הפסח וגם לא קבלו רק אח"פ ועתה זכה במה שזכה:

חותנו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא:

ב"ה יום ו' עש"ק פ' פקודי תרס"ג לפ"ק מאד יצ"ו. לחתני הה"ג הנ"ל נ"י. עתה באתי מענינו דיומא אשר מקדם העיר אותי רב א' אשר עפ"י חקי החדשים הליצענצען ליין שרוף שהוא עפ"י ג' חלקים אשר נראה לענ"ד צ"ע כעת למכירת חמץ הנהוג אשר הנכרי מוזג יד על יד בתוך ימי היו"ט באשר החק כי הווירטסהייזער בעלי ליצענצען אינ' רשאי' למכור ע"י אחר רק משקי' שלו כלומר של בעל הליצענץ, שנית שימכר' המשקי' רק בבית שנתן עליו הליצענץ (ועיי' לעיל סי' ע"ה). ג') הכי נכבד שאין בידו למכור או להכשיר לאחר. והנה על פן א' י"ל דמ"מ מהני מכירה של המשקי' גופא דודאי דאם יבא בערכאות של השופטים (געריכטסהאף) מוציאים מיד המוכר כיד הקינה רק שיתחייב קנס על מה שעשה נגד חקי המדינה והוה דומ' מ"ש מרן חת"ס או"ח סי' קי"ג בענין השטעמפעל שאין זה מגרע כח השטר רק שמתחייב קנס'. ושנית מה שצריך להיות הבית שלו עכ"פ מוכר החדש ג"כ כמ"ש באמת לעיקר המג"א ומקו"ח וח"א סי' תמ"ח ולא יועיל בנד"ז מ"ש החת"ס סי' קי"ז דגם בשכירות לענין קנין אגב. אבל פן ג' שאינ' רשאי להשכיר משפט ליצענץ לאח' בזה פשיטא דבטל השכירות מדינא דמלכותא ובמהר"ם שיק סי' רי"ז דעתו ברעגאלען כי צריך להשכיר לו משפט הרעגאל למען למכור על יד נכרי יד על יד והכי אי אפשר כנ"ל ומה לעשות כזה היום:

והנה טעמו של מהר"ם שיק אפשר משום דבל"ז הוה משתכר באסורי הנאה כמו דקיימ"ל בסי' ת"ן כדעת הרשב"א דאסור להשכיר התנור אפי' לקבל מעות ומסקנת המג"א אפי' אם דרכ' לתת מעות דס"ס משתכר באסוה"נ דאפי' של גוי אסור וכמ"ש הרמ"א דאסור להשכיר ביתו לנכרי להניח בתוכה חמץ (וא"כ בלא"ה צריך למכור החדר שמוזגי' בתוכה המשקי' דהכי ליכא למימר לדור בתוכה מותר אע"ג דמניח אח"כ חמץ דהכי אך ורק למזוג המשקים הוה כמ"ש המג"א דהוה עיקר משום החמץ ומשתכר באסוה"נ). ומעתה כיון שיש לו לישראל ריוח במדה קטנה שמוזגי' יד על יד אי"ל משתכר באסוה"נ יותר מזה ואם משכיר לו הרעגאל מהני אם כי בתנור ובית וריחיים אסור הוא כיון שגוף הדברים שלו הם כמ"ש הב"ח ומג"א לחלק בין חק הכומרי' דמהני התנה כיון שאינ' אלא כמו מס וארנונא ואין כאן גוף ממש שלו משא"כ בהני. וא"כ ברעגאל הוה דומי' דחק הכומרי' שאין בו ממש לו וה"נ הי' כמ"כ במשפט הליצענץ אבל אם אינ' משכיר' ודאי אפי' תנאי ליכא ואסור אפי' בחק הכומרי'. ועוד אפשר טעמו משום ערור' הניכרת ונקראת על שמו:

ע"כ אני נבוך מאוד בלי עצה היעוצה האיך להתנהג וללמד בנ"י בימים הבע"ל. וימחול א"כ לעיין בהלכה זו ולמצא דרך נלך בו ואפשר להתודע האיך נוהגים בק"ק פ"ב וימחול להודיענו בקרב הימים קודם שבת הגדול דהיינו פ' ויקרא בהאי שתא זמנ' דגרים. ואפשר אם המוכר ישראל מקנה לו לנכרי החביות על דרך מקח השוה להקונים חביות חביות והריוח של מדה יניח להנכרי אפשר להנצל מאסורי' במשתכר באסורי הנאה:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה