לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח השמטות · סימן קיד
בהי"ת יום ד' דסליחות תרעא"ל מאד יצ"ו לכבוד הרבני מו"ה יוסף ווייס נ"י מאונג' בראד יצ"ו. ע"ד הנשאל לפי מנהג מקומ' שאין אומרים עלינו אחר תפילת מנחה ועי"כ מפסידים האומרי' קדיש וגם לפעמי' סומכי' רק על קדיש זה. מהו שיהי' מותר לעקור מנהג זה ולומר עלינו. והנה במג"א סימן קב"ל הביא ב' דעות בשם המקובלים ז"ל כי לפ"ד הכתבים צ"ל עלינו בכל ג' תפילות וכ"כ בכנה"ג וכן בעט"ז בשם לחם שמים ובשם התולעת יעקב כתב בשני ידות שאין לומר עלינו אחר תפילות מנחה. וראיתי בשעה"ת סי' רל"ג דכתב ג"כ בסתמא בשם האריז"ל לומר עלינו בכל ג' תפילות וכן דעת הגאון חוו"ד בסדור דה"ח והיעב"ץ בסדור שלו. אך ראיתי בס' א"ר בסי' קל"ב שהביא ג"כ דעת האומרים לומר עלינו אחרי תפילות מנחה אלא שסיים ואין לנו רק מנהג שנהגו אבותינו ומעתה רוב האחרונים ס"ל לאמרו וכן נוהגי' בגלילות אלו. אלא שקשה לבטל מנהג קדמונים. אם כי נראה שהנוהגים כן לא מפני שדעתן להתנהג כדברי התולעת יעקב דא"כ בשבת ויו"ט ג"כ לא יאמרו אלא דכוונתן כיון שמתפללי' גם תפילת מעריב בעוד יום וסמוך ממש לתפילת מנחה סומכי' לאמור דתפילת עלינו עולה לשתי תפילות ובתולעת יעקב משמע סתמא שאין אומרי' רק בבוקר וערב וא"א במנחה ולא חזי' שום מקום שינהגו שלא לומר בשום ת' מנחה. אלא דעכ"ז קשה לבטל מנהג קדמונים ועיין במג"א סי' תר"צ ס"ק כ"ב דאם נשתנה הענין ויש בו טעם והמנהג אינ' נוגע לענין הוראה בפוסקי' וש"ע יכולי' לשנות ומה"ט כ' בת' מהר"ם שיק סימן מ"ג בחאו"ח טעם לדבר ממ"ש בת' מרן חת"ס או"ח סימן ט"ו ע"ד רבותי' הגאונים זצ"ל שהתפללו פני התיבה בנוסח ספרדים אם כי כל אנשי ביהכ"נ הי' מתפללי' בנוסח אשכנז עיי"ש ועיי' בחת"ס או"ח סימן ס"ו עייש"ה אלא דזה תלוי' בדעת מרי' דאתרא אם ראה יראה שיש טעם הגון כמ"ש מעלתו כאשר יאמר כן ינהגו:
דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: