לבושי מרדכי על אורח חיים· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי ח"ב על או"ח השמטות · סימן קטז
ב"ה אול"י תליסר ת"א תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו אורה ושמחה על ראש הה"ג מהו' אשר אליקים טשעך נ"י אב"ד ק"ק אבראהאם יצ"ו אשר הרבני ע"ד הכותל שקורין פייער מויער אשר בינ' ובין הכותל של פאליש אשר שם בית עליי' לנשים לע"נ והגג של ביה"כ נשען ג"כ על האמה ולמען בנין המקוה אשר מזומנים בהתחלת'. ומע"כ עמוד על הענין אם יש לדון בי' כמו נטפל להשה"ק. והנה העיר בזה מרן חת"ס ביו"ד סימן ר"ס כלומר להיפך כי נטפל להשה"ק אסמכי' על תוספ' העזרה שאסור' לנתצחה דעיקר קרא לגבי' כתיב דהיינו כמו שמצוים לנתוץ מזבח' ע"ז ועכ"ז נאמר ל"ת כן וגו' וידוע דפלוגתא הוא בספרי לאח דשם חזר מסברא זו. והא חזינן דהמג"א סימן קנ"ד רק משום דנהוגי' להתפלל בפאליש שי בו קדושה וכן דעת החי"א דרק מהאי טעמא יש להחמיר בעזרו' וא"כ לכאור' בנדון זה שאינ' משמש לפאכיש רק לבית שליבות של ע"נ א"כ הא אין דרך להתפלל שם והא בלא"ה דעת האחרונים דע"נ קילי טפי דאין זה תפיל' בצבור ולא נקראת בס"ת (בצבור) עיי' בדברי חיים ח"ב סימן י"א וסי' י"ג אלא דמ"מ יש בה ג"כ קדושה לענין אסור נתיצה דעכ"פ קבוע להתפלל שם ומקדש מעט דומי' דע"נ בביהמ"ק תוב"ב (ועיי' בת' יד יצחק ח"ב) אלא דמ"מ במקום בית פרוזדור שלה וכמו שליבות לא אדע טעם לאסור' בין לענין אסור נתיצה ובין לענין לשמוש חול דהא אין מתפלל בה ואפשר בימים הנוראים בי' אשר דחוקי' להו או משום אויר' יוצאים לשם להתפלל וזה אפשר דלא הוה רק כמו רחובות של עיר. ועיי' ת' מהר"ם שיק או"ח סימן ס"ט וסימן ע"ב אלא שמע"כ מסתפק עוד כיון שגג ביה"כ נשען על כותל הנ"ל והנה בזה נראה מקום להסתפק דהא בסוס"י קנ"א פסק המחבר דבעליית של ביה"כ יש ספק אי יש להם קדושת ביהכ"נ והוא מדברי מהרי"ק בשם המרדכי דאע"ג דעליות לא נתקדשו בביהמ"ק כמ"ש בפסחים דף פ"ו דילמא דומיא דהיכל הוה. ביהכ"נ דידן דאמרינן התם דעליות דידי' נתקדשו אלא דגגות אפי' של היכל לא נתקדשו רק להצניע שם כלי קדש עיי' בת' שם. אלא דמ"מ לא אדע פתרון דבר דהא רוב גגות ביהכ"נ נשעני' ג"כ על חומת העזרות דהיינו הפאליש ועכ"ז מחמירי' בי' רק מטעמי' שמתפללי' בהם וא"כ נראה דלא מתפיס קדושתן עי"כ אלא דעכ"ז הא מסיק בטו"ז ומג"א דאפי' בית שבנאוה שלא לשם ביהכ"נ דמתיר הרמ"א לשכב על העלי' ועכ"פ כתב' הטו"ז ומג"א שומר נפשו ירחק מזה ומעתה בנד"ז שרוצי' לבנות באבנים של כותל הנ"ל למקוה והלא בית הטבילה וכש"כ מקוואות שמחממים המים ובביהכ"נ דבני הכפרים שמותר להשתמש ויוצא לחולין ע"י מכיר' להני שנזכרו בסעיף ו' עכ"ז אסור בד' דברים הנ"ל:
והנה לענין אסור נתיצה הא כתב כ"ת דיש בה בקיעי' גדולים וסופו לפול ועיי' בחת"ס או"ח סימן ל"ד ובתשוב' מהרי"א סימן כ"ט דלאו דוקא בסכנה לפול דאז מחויב מיד כמ"ש הרמב"ם וא"כ משום זה יש היתר ברור כמ"ש בש"ע סימן קנ"ב. אבל לענין לבנות מהאבנים חומת המקוה לענ"ד יש לתקן ע"י מכיר' עפ"י ז' ט"ה במעמד אנשי עיר כמ"ש בסימן קנ"ג סעי' ט' דאז מותר אפי' לצורך ד' דברים הנ"ל ומ"כ ודאי אין דינא ככרך דהא כל האחרונים תפסו עיקר ד' תשו' שהביא המג"א סימן קנ"ג ס"ק י"ז וכן היא בת' פנ"י מהגאון מגינת שלמה דכרך אינ' רק מקום שמקבצי' שם תמיד סוחרים וקוני' ויושבי' ימים וחדשים אבל משום אורחי' בדרך אקראי לא מקרי כרך וכבר העיד בת' הרי בשמים סימן א' דזה רק במעוט עיירות גדולות. גם כי איכא דעת מ"ב דבעצים ואבנים אפי' של כרכים נמכרו דמה איכפת להו בעצים ואבנים ואם כי המג"א פליג עליו. האחרונים סמכו על דברי מ"ב לסניף גדול ובנד"ז בחומה זו שקל ודאי אפי' מהפאליש ודאי יש לסמוך עליו ודרך המוכיח הוא כמ"ש הרמ"א דז' ט"ה מוכרים בפרסום הוה כמעמד אנשי העיר והיינו שאפשר ליקח בדמים אפי' שהחומר' הוא יותר משוי' מ"מ לית ביה אונאה אם כי דעת מג"א בס"ק י"ט דבמטלטלין יש בו דין אונאה דלא כט"ז ס"ק ח' עכ"ז הכריע הא"ר דביודע בשוי' לא שייך דין אונאה דהא אפי' במתנה מותר וכתבתי כ"ז אם כי קיימ"ל דבית דינ' כקרקע לענין אונאה בסי' רכ"ז בחו"מ ועיי' ש"ך ח"מ סי' צ"ה מ"מ בכותל אפשר דינא כמטלטלין וגם כי י"א דפלג הוה אונאה ראיתי באיזה ספר תשוב' דנהוגי' שמוסיף איזה פריטות בלא סכום מגין דהוה כאכסד' דאין בו אונאה כמ"ש בח"מ סי' רכ"ז ושוב לוקחי' הקהל מהקונה אותה חומה או האבנים ושוב יש היתר אפי' לד' דברים ולבנות מהם בנין המקוה הנ"ל ולענ"ד דרך זה מוציא מכל החששות אלא דכל הנ"ל לענין אסור כתיצ' ולענין להוציא לחולין אבל אין אתי יודע עד מה יעשה לענין תקון ביה"כ הנ"ל הלא צריכי' לחומ' לווין ע"כ לעלות על השליבות ולהשען גג ביה"כ וכי עי"כ יתבטל תפילו' הנשים או ישאר הריסת הגג של ביה"כ לזה אינ' יודע שום היתר דפשיטא דצריכי' לבנות דהא בהדי' נאמר בסעי' ו' דאין מוכרי' ביה"כ רק להספקת תלמודי' ולהשיא יתומים או לפדיון שבוים וכן ע"מ לבנות אחרת האיך דלא שייך פשיע' וכיו"ב ובט"ז ס"ק ה' אפי' להספקות תלמידי' אינ' מותר רק ביש להם ביה"כ אחרת: ומ"ש מע"כ דלצורך מקוה נמי יש בו משום פ"ו וכוונתו דהוה כמו להשיא יתומי' אבל לענ"ד אין זה דמיון דטבילות מקוה הוא רק כמו הכשר וגורם וכי ס"ד דמותר למכור ביה"כ ולעשות חנות ומסחר שעי"כ יהי' לו פרנסה ויהי' בידו ללמוד או לעשות חנות ומסחר ליתומים שעי"כ יזדמן להם שדוכי' זה ודאי אינ' עולה על הדעת. ודאי באין כאן לא ביהכ"נ ולא מקוה ראיתי בתשוב' האחרונים שדנין מזה איזה קודם. אבל בנד"ז לבטל ביה"כ דהיינו ע"נ וביהכ"נ ישאר מבלי חומה משען הגג הוה כמו מכיר' ואפשר דגרע מני' פשיט' לי' דאין היתר רק אם ישתדלו מיד לתקן ולבנות מה שתסרו עי"כ והרי כל זה מבואר בדברי הרמ"א סעי' ז' ובמג"א ס"ק ט"ז והחמיר עוד יותר מהט"ז. ואם כי בנד"ז קיל כמ"ש דאפי' כפאליש אפשר אינ' דומה מ"מ לא מלאני להקל בזה בפרט אם הנשים יתבטלו עי"כ מתפילה בע"נ שלהם א"כ מה בין זה ממ"ש לא לסתור ביהכ"נ ישנ' לבנות חדשה או משום פשיעות' או אונס' כידוע כש"כ לבטל להדי' ואפשר ביש להם דרך לבנות באופן שלא יעלה סך כנ"ל. ומ"מ יהי' הכל מתוקן באופן טוב בזה מע"כ בפנים. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ: