לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קפב
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך כמדרשו החריף ובקי טובא יראת ה' אוצרו כש"ת מהו' שלמה נ"י אבן יקר ק"ק ברעזנא יצ"ו אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי והנה ראיתי מ"ש לענין נטילה היוצא מבה"כ המצוי' במסילת הברזל אשר כלי הנטיל' שם שאינ' יוצא מזה ביציאת' ממנו והבאת' דברי המשבר סי' א' ודברי מ"א סי' רכ"ז האמת אתך ודלא כברכת הבית וכבר הערתי עד"ז גם לענין יציא' מבית המרחץ. ועתה באתי מ"ש ע"ד התוס' מ' פסחים ד' ד' מיש דהא דמביא הגמ' לענין זריזות המצוה ממקרא דוישכב אברהם וגו' היינו מענין עקדה וק"ל דהא כל מצות קרבנות אינ' נוהגי' אלא ביום כמ"ש במ' מגילה ובכ"מ א"כ י"ל דוקא התם לא שייך זריזות מקודם בעוד' ליל' אבל לענין שאר מצוות כגון בדיק' חמץ י"ל דהזריזות מתחיל מאורת' וכיו"ב העיר בחת"ס על מסכת' זו ממ"ש דשם בגה"נ יליף מוישכם דסדום דלא יצא יחידי בליל' מנ"ל דהא בברכות יליף מהכא דאברהם תקן תפילת שחרית א"כ מה הקדמה שייך בליל' עיי"ש בדבריו דנראה דהזריזות דעקדה היינו ההליכה למקום אשר יראה לו הקב"ה כמ"ש במקרא א"כ משום זריזות הי' לו לילך מיד אפי' בלילה והקרב' ביום וכיו"ב מצינו לענין מילה אפי' מנאן דפטור כמו האשה עכ"ז מ"ד דצריך להשתדל מקודם למען הכן וזה בכלל זריזות שזה החליק בין זהירות לזריזות כמ"ש רש"י ז"ל בעשר מעלות זהירות מביא לידי זריזות זהירות היינו בשעת מעשה המצוה זריזות להכן הכל מקודם למען שלא יעכב שום דבר, זה נלענ"ד בדרך פשיטות ואי בע"א י"ל כפי מ"ש הרמ"א סי' תמ"ה דיש לשרוף החמץ ביום דומי' דנותר א"כ הוה דומי' דמצוות שנוהגי' רק ביום והא תכלית הבדיק' הוא הבעור כמ"ש הב"י סי' תל"ב עיי"ש במחה"ש וא"כ שפיר יליף לענין זריזות מהנ"ל וא"כ שכתב הרמ"א דאם מתייר' לגרירת חולד' הרשות בידו לשרוף החמץ גם בליל' ושם בח"י בשם מהרי"ק דמ"מ קיים מצות ביעור שאין חמץ ברשות' ומ"מ ודאי מצוה מן המובחר ודאי כמ"ש הרמ"א והכי דקיימינן בזריזות וזריזת זו ודאי מישך שייך להמצוה שהיא מן המבחר להיות ביום כמ"ש ומ"ש ע"ד בלב"מ יפה אמרת והנני לסיים בכל חתמי ברכות אוה"נ דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: