אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קסח

סימן קסז

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול מו"ה עקיבא בלוי נ"י ראיתי מ"ש קשה כברזל ע"ד הט"ז ר"ה יו"ט סי' תצ"ה שהסכים עם רמ"א בב' ימים טובים ש"ג להכן מיום א' ליום ב' דאינה רק אמירה ובססי' קט"ו סיים דהוי מ"מ עובדא דחול, והגה"צ ז"ל מס' מיהאל העיר ע"ד שו"ע התניא בקו"א ס"ק י"א מ"ש עליו וכן ראיתי בח"א ה' יו"ט בדיני מוקצה הקשה עליו מסי' שצ"ג בערובי תחומי' שמותר להתנות מיומא לחברא ואפשר ליישב דעכ"פ נ"מ אם צריך לאוכל נפח דקיימ"ל דמותר בטלטול לצורך מקומו כמ"ש בתוס' מ' ביצה דף ח' ד"ה אמר פשיטא דהכנה באמירה לא גרע מטלטול מוקצה ולפי"ז דברי הרמ"א אפי' לדעת הט"ז יש להם מקום דהא קאי בהאי סימנ' במלאכות שמותרים לצורך או"נ ועד"ז קאי ג"כ הכנת מוקצה ובסי' קט"ז י"ל דאיירי דיש לו בלא"ה לצורך יו"ט רק חפץ בהמוקצה ע"כ אוסר משום עובדא דחול עכ"פ ועכ"ח צ"ל כן דאל"כ האיך יפרנס מתני' דמ' עירובין מתנה אדם וכו' וכן בביצה עיי"ש. ומסי' שצ"ג י"ל בפשיטות. דל"ש משום עובדא דחול דלא מכין לאיזה צורך אכילה וכיו"ב רק שקונה שביתה ומה עובדא דחול שייך בזה. ועוד יל"פ מסברא מה הוא זה עובדא דחול דקאמר אלא משום דרבה דריש והכינו א"א יביאו חול מכין לשבת וכו' ואין יו"ט מכין וכו' והיינו דהכנה מיו"ט לחברו הוי עובדא דחול הוא שמכין וא"כ י"ל דזה לרבה דס"ל דגם מוקצה י"ל סמך מקרא הנ"ל וס"ל מוקצה דאורייתא אבל הרמ"א הא באותו סימן מיקל במוקצה ונוטה להורות כהדעות דאין מוקצה גם ביו"ט כש"כ דלא ס"ל כרבה בזה ע"כ פי' לדידי' פי' הט"ז דאמירה בהכנה ג"כ מותר והט"ז לדידי' אפשר דס"ל להחמיר במוקצה וס"ל דעכ"פ הוה סמך למוקצה ממקרא הנ"ל ועיין בט"ז בסי' תקי"ג ודברי המהרש"א מ' ביצה דף ג' ע"ב ידועים דס' מוקצה מחמירי' אפי' בל"ט דדשיל"מ. וראיתי מ"ש מעכ"ת ע"ד המרדכי בלש מעיו"ט דאסור ליטול חלה ביו"ט ואסור לאפותה ולשייר כדי חלה לחול והקשה עלי' המג"א ממתניתן דכיצד מפרישין דקיימ"ל כר"א דמותר לאפותה ולשייר חלה וכת"ה תירץ בדברי' חריפי' ולחלק בסברא מ"ש לצורך נכרי ולצורך חול כמ"ש לדעת רשיז"ל ועיין בלח"מ ר"ה יו"ט ובכ"מ ולענ"ד י"ל דמתניתין איירי בלש בפחות שיעור חלה כמו דמשמע במ' פסחים דף מ"ק ואיירי דלא אפה בתנור כמ"ש התוס' שם דף מ"ו ורק הסל מצרפם מכמה אפיות וא"כ בשעת מלאכת אפיי' התיר' הוי דעוד לא נקרא עליו שם טבל ורק לאח"ז בצירוף סל למפרע וכיון דליכא לפנינו איסור שפיר אמרינן דישייר לחלה ול"ה איסור למפרע דטוט אסור וטוט מתיר' משא"כ המרדכי איירי ביש שיעור' דחלה ויש אסור לפנינו מ"ש אח"כ אינה עיקר איסור' למפרע והדברים מובנים בס"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה