לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קסז
שוכ"ט על ראש ידידי הרב הגדול חו"ב יו"ש מו"ה אליעזר גרינפעלר נ"י. והנני ע"ד חתיכת הבצלים זמן קודם אכילה שהחמיר בח"א ואוסר אפי' בדיעבד לאכול אותו טב הור' ומזמן מה אני אוכל רק השום בלא חתיכה הנ"ל, וע"ד דמבעי' לי' בסגירת הכיור' שעי"כ נכבים הגחלים ונשאר החמימות בבית אם מותר ביו"ט דהעולם נהגו היתר להסיק אפי' באין הקור גדול עד שנאכלים נקרשים לענ"ד לאסור דהא גבי כבוי לא אמרינן מתוך כמ"ש במג"א ססי' תקי"ד ובסי' תקי"ז ס"ק ח' בשם הב"ח וה"ה דברי התוס' מ' ביצה דף כ"ב והא הבערה גופא לחמם כנגד לא היתר ג"כ רק משום מתוך כמ"ש הר"ן הובא במג"א סי' תקי"א וסי' תקי"א ס"ק ג' וכיון שכבוי זו להסגיר הכירות הוא למען חמום וחמום גופא משום היתר מתוך והא במלאכת כבוי לא אמרינן מתוך ועוד כיון שאינה רק לאח"ז כמ"ש המג"א שם בסי' תק"ז ואפי' באם המאכלים נקרשים אני מסתפק כיון שאינה רק מכשירי' ולא כל המכשירים הותרו כמ"ש בסי' תקי"ד לענין כבוי הדלקה עיי"ש ע"כ גם בזה יש לעיין טובא לענ"ד. וראיתי במה שעמד ע"ד ד"מ ורמ"א סי' תרס"ט במ"ש שנוהגים לקרות פ' כל הנדרים בתורה ביום שמחת תורה והנה כעת מצאתי בשערי אפרים מהגאון מהריז"ל סי' כ"ז בזה"ל ויש נוהגים וכו' הנדרים שבתורה כגון פ' ויכולו או המלאך הגואל או ברכת כהנים ופסוקי אחרים של ברכה ופי' בפתחי שערים דמשו"ה קורין לפרשיות אלו פ' נדרים לפי שהי' מנהגם שהעולה לקרות בתורה בפרשיות אלו הי' נודר נדרים ונדבות לצדקה וע"ש זה נקראים פ' נדרי' ויכולו וכיוצא עכ"ל והנה ידוע מגדולת הגאון ובקיאות' במנהגים. ידידו דושית. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: