אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קסה

סימן קסד

שוי"ר לכבוד ידידי הרב הגדול החריף ובקי וכו' שמואל שווארטץ נ"י אב"י בק"ק סאטמאר יצ"ו. אחדש"ה הנני ע"ד מ"ש בקושי' ברוב טעם וט"ד אמאי אמרינן במ' ביצה המבשל גה"נ ביו"ט לוקה דהא ראוי' לאכילת פ"פ משיעור מדאוריית' לר"ל דס"ל חצי שיעור מותר מה"ת ולא שייך בי' מלקות משום בשול שלא לצורך ועד"ז הביא דברי שו"ת שבט סופר סי' כ"ו וב"ה כוונתי לדעת גדול דבח"ש לא מקיים אוכל נפש דאוכל בכלל אכילה וסתם אכילה שיעורו כזית בפרט לר"ל ולאכול כשיעור' פ"פ מכזית תוך אכילת פרס תלי' במחלוקת המג"א סי' ר"ו עם דברי ע"ת בשם הכנה"ג ות, פנים מאירות ח"ב סי' כ"ז אם ברה"מ וברכה אחרונה ילפינן מאכילות אסורי' דלבעי בכדי א"פ ולפענ"ד הי' נראה בפשיטות לפי"ד הסמ"ע בח"מ סי' רל"ה הביא' הש"ך ביו"ד סי' קי"ט דמי שמכר לחברו בשר טריפה בחזקת כשר מה שאכל אכל ואי"צ לשלם וס"ל להסמ"ע בטעמי' לחלק בין אסורי' דאוריית' לאסורי דרבנן דבאסורי דאוריית' נפשו של אדם קצה בהם ולא נחשב לאכילה כלל משא"כ באסורי דרבנן שאין גופ' אסור חפ"צ ועיי' בנתיבות וחוו"ד ובש"ך חולק וס"ל דהוא מטעם קנס כמ"ש מדברי רש"י ז"ל מ' בכורות דף ל"ז ובת' מרן חת"ס ח"מ סי' ק"פ הכריע כדברי הסמ"ע ולענ"ד ה"ה ממקומ' מוכרע דהא שכל בבריית' מחלק רשב"א בדבר שנפש' ש"א קצה בה' כגון נבלות וטריפות אי"צ לשלם אבל בבכור וכיו"ב צריך לשלם לפי"ז לת"ק דמתניתין דלא מחלק או דס"ל דהוא מטעם קנס כמ"ש הש"ך או מטעם דס"ל דבכל אסורי' שאסרה תורה נפש' ש"א קצה בהם והנה במ' תרומות פ"ו מ"ג שם מי שהאכיל לפועלי' תרומ' צריך לשלם להם דמי סעודתן והביא הר"ש דברי הירושלמי דטעמ' של דבר משום דבדבר של אסור נפש' ש"א קצה בהם אלמא דזה טעמי' דמתניתן לחכמים שם אם כן אין ספק שכן הדבר כמ"ש הסמ"ע וכ"פ הרמב"ם בה' תרומו' ומעתה ניהו דלר"ל ח"ש מותר מה"ת מ"מ כיון דבכלל אסורי תורה הוא ורבע עלי' אסורי' ודאי נפש' ש"א קצה ביה שטעם טעמי' דאסורי עכ"פ דודאי בנו"ט הכי הוי ומעתה האיך נימא בדבר שנפש' ש"א קצה אשר יאכל לכל נפש בדבר שאינו חשוב אכילה לקיים בזה או"נ ושמחת יו"ט הם שני הפכים לנושא א' כהנ"ל ומ"ש כת"ה בענין שני אתרוגי' וא' פסול משום אה"נ או כיו"ב שנסתפק בזה בקהלת יעקב אם יוצא בנטילת שניהם ודעת כ"ת עפ"י מ"ש המג"א סי' תרמ"ט ס"ק כ' בשם הש"ג דאתרוג שנאסור מ"י בליעת איסור אסו' לצאת בו דלא נקרא לכל צרככם וה"נ בזה דעכ"פ כל או"א אסור מספיקא והנה גם בקהלת יעקב עמד בזה והביא דברי הר"ן במ' נדרים פ"ב דאין מתירי' הנדר עד שיחול ואם נדר מפסח עד איז' זמן בין השמשות של פסח למ"ד ספיק' דאוריית' אסור מה"ת לחומרא חשבינן בה"ש כמו חל הנדר ויכול להתיר' ע"י שאלת חכם או ג' הדיוטות אלמא דלדעת זו ספיק' כודאי חשבינן אפי' לקולא והביא ג"כ ראיי' ממ' פסחים דף פ"ח דאם שכח מה אמר לו רבו או גדי או טלה קודם זריקת דמים לא חשוב לפי אכלו ושוב סותר מא"א ומחלק ביניהם עיי"ש. מ"ש כת"ה בענין חקירת האחרונים באתרוג של אה"נ אמאי לא מקרי לכם דהא בידו לבטל' ברוב התיר' ותי' עפ"י דברי התוס' מ' פסחי' רפ"ב במקדש באיסורי הנאה אם כי דיכולה להנות מאפרן מ"מ כיון דכמו שהוא בעין אינ' ראוי' לו לא מקרי שלו ואפר פנים חדשות הוין כמ"ש בחדושי הרשב"א מ' קדושין דף נ"ו במקדש בערלה וכ"כ ובטול ג"כ כמו שאינו ומה"ט גם באתרוג של טבל לא הוי לכם מה"ט דע"י בטול לא מקרי ממוני' כמ"ש בת' הרשב"א במודר הנאה מאתרוג דלא הוי שלכם אם בידו לאתשולי עלי' דזה לא מהני רק לענין ב"י בחומץ בפסח דבלא"ה אינו ברשותו ש"א רק דאוקמי ברשותו אבל לעשות קנין מאינה שלו שיהי' שלו ל"מ בידו ורק בדמא' הקילו בסבר' הנ"ל דאי בעי מפקיר נכסי דאינ' רק בגבר' ובגוף הדבר לא נעשה שוי משא"כ בדברים התלוים בגוף הדבר דהיינו פסול משום אסה"נ או אסורי' אכילה ועכ"ח צריך לחלק כנ"ל גם לדברי התוס' כמ"ש. והנני ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה