אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קס

סימן קנט

שוכ"ט על ראש אחובי ה"ה האברך חו"ב יו"ש מו"ה שלמה נ"י אבן יקר ק"ק ברעזנא יצ"ו הנה באתי מ"ש ע"ד התוס' מ' פסחים דף ד' מ"ש דהא דמביא הגמ' לענין זריזות המצוה ממקרא דוישכם אברהם וגו' היינו מענין עקדה וק"ל דהא כל מצות קרבנות אינה נוהגים אלא ביום כמ"ש במ' מגילה ובכ"מ א"כ י"ל דוקא התם לא שייך זריזות מקודם בעוד לילה אבל לענין שאר מצות כגון בדיקת חמץ י"ל דהזריזות מתחיל מאורתא וכיו"ב העיר בחת"ס על מ' זו ממ"ש דשם בגה"נ יליף מוישכם דסדום דלא יצא יחידי בלילה מנ"ל דהא בברכות ילוף מהכא דאברהם תקן תפלות שחרית א"כ מה הקדמה שייך בליל' עיי"ש בדבריו דנראה דהזריזות דעקדה היינו ההליכה למקום אשר יראה לו הקב"ה כמ"ש במקרא א"כ משום זריזות הי' לו לילך מיד אפי' בלילה והקרבה ביום וכיו"ב מצינו לענין מילה אפי' מאן דפטור כמו האשה עכ"ז ס"ד דצריך להשתדל מקודם למען הכן וזה בכלל זריזות שזה החלוק בין זהירות לזריזות כמ"ש רשיז"ל בעשר מעלות זהירות מביא לידי זריזות זהירות היינו בשעת מעשה המצוה זריזות להכן הכל מקודם למען שלא יעכב שום דבר, זה נלענ"ד בדרך פשיטות ואיבע"א י"ל לפימ"ש הרמ"א סי' תמ"ה דיש לשרוף החמץ ביום דומיא דנותר א"כ הוה דומי' דמצוו' שנוהגין רק ביום והא תכלית הבדיקה הוא הביעור כמ"ש הב"י סי' תל"ב עיי"ש במחה"ש וא"כ שפיר יליף לענין זריזות מהנ"ל וא"כ שכתב הרמ"א דאם מתיר' לגרירת חולדה הרשות בידו לשרוף החמץ גם בלילה ושם בח"י בשם מהרי"ק דמ"מ קיים מצות ביעור שאין חמץ ברשותו מ"מ ודאי מצוה מן המובחר להיות ביום כמ"ש. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה