אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קנג

סימן קנב

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרב הגדול חו"ב יו"ש מו"ה ישראל אברהם אלטר לאנדא נ"י בקערעסטור יצ"ו יק"מ בא לידי ושמחתי על כל הטוב ואין טוב אלא תורה משמחי לב מאשר מעכ"ת העיר בצדק לפי"ד ר"ת מ' שבת דף י"ד דשיעור ביצה לאו דוקא דצריך יותר דמלבד שנשאר בין השניים אלמא דא"א שלא ישאר דבר בין השניים וא"כ באו"ח סי' תע"ה ותפ"ו דנתן שיעורי' לאכילת מצה בליל א' דפסח למר חצי ביצה ולמר שליש ביצה מדוע לא פירש שצריך מעט יותר מפני השארית בין השניים כמ"ש מ' חולין דף ק"ג במסקנת ר"פ וכ"פ הרמב"ם פי"ד מה' מ"א עיי"ש בהג"ה שהוא פלא כאלו לא ידע ממסקנת ר"פ וכן ביוה"כ צריך מה"ט יותר מפכותב' ולפי"ד החת"ס דיוה"כ דומה לבהמ"ז דצריך לדידי' הנאת מעיו כמ"ש בת' פמ"א עיין כת"ס סי' קי"ז א"כ הי' צריך לבד ממ"ש בין החנכיים ג"כ כמו לר"ל מה"ט כמ"ש מ' חולין ק"ג הנ"ל דאפי' מה שבין החניכיים אינו מצטרף וגם לדעת סברת ת' אמרי אש סי' י"ב דגם במ"ע של האכילות צריך הנאת מעי' כמ"ש מתוס' מ' סוכה וכן הי' לכאורה ראיי' מדברי ת' האחרונים ה"ה ת' חיים שאל והרי"ט אלגזי שחקרו בענין חצי שיעור למצוה לפי מה דקיימ"ל כר"י דח"ש אסור מה"ת אם הה"ד למ"ע דעכ"פ באין לו יותר מח"ש אם מחויב לאכלו לשם מצוה, והא שם במ' חולין דף ק"ג הנ"ל קאמר לר"י דס"ל הנאת גרונו באיסורי' אם בלע חצי זית והקיא וחזר ואכלו חייב דעכ"פ נהנה גרונו בכזית א"כ הא בידו לקיים מ"ע בחצי שיעור באופן לבלוע עד מקום שיכול להחזיר ויחזור לאכלו ויוצא אליב' דכ"ע אם במ"ע סגי' ג"כ בהנאת גרונו והא במ' כתובות דף ל' ע"ב משמע קצת דהיאך דיכול להחזיר ע"י דחק כבר נתחייב באיסורי' עיי"ש בתוס' דצע"ק, וא"כ הה"ד במ"ע אבל אי צריך הנאת מעי' אתי' שפיר, והנה הא דלא פורש בש"ע סי' תע"ה בזה י"ל כיון דשם נקט בלע גם מהמצה של המוציא כזית ודאי משלים עד די שיעורי' והא מהמוצא ודאי אין הקפדה כ"כ אם חסר מכזית כמ"ש המג"א שם ס"ק ד' ועיין באחרונים וגדולה מזה ראיתי באשל אברהם מהד"ת במ"ש דאפי' לדעת הצל"ח לפי חשבונו הידוע דהוה ג' פעמים בגדלו בזה"ז מ"מ מצורפי' כזית מוציא וכזית מצה וכזית של אפיקומן ויוצא אפי' בחסידות היטב סיים בלה"ק וצ"ל דלא הוה שיעורי אפ"י בינ' לבינ' כמובן וגם מלשון התה"ד ומרדכי שהביא המג"א סק"ד הנ"ל דנקטו שצריך לבלוע בב"א השיעורי' הנ"ל אם כן כבר פירש דהכל משערינן כמו שהוא בשעת בליע' וממילא מלבד החסר ממנו ממה שהוא בין השניים כנלענ"ד ליישב דברי ש"ע לפימ"ש דהנאת גרונו סגי' ולמ"ש דבעי הנאת מעי' צל"ע כנ"ל עכ"פ הערתו נכונה מאוד להיות זהיר וזריז בזה. במ"ש על מה סומכי' העולם במסיבת חתונה לסעודת שליש סעוד' שמאריכי' עד עת לילה והחתן והכלה טועמי' מהכוס והא לדעת המג"א סי' רצ"ט מסקנתו דדוקא מי שנוהג בכל ברהמ"ז לברך על הכוס אז שייך לסעודה ומי שאינו נוהג כן אסור לטעום, והנה ראיתי בתוס' שבת סי' הנ"ל שדח' דברי מג"א דניהו שאינו נוהג כן וס"ל כמ"ד דאינה טעון כוס ולא שייך לסעודה מ"מ עכ"פ מצוה איכא כמ"ש הרמ"א סי' קפ"ב ושפיר יכול לטעום והעיד שכן נוהגי' וא"כ כש"כ ז' ברכות דודאי צריך כמ"ש גם כת"ה וי"ל דגם המג"א יודה להתיר'. בענין מי שטעה ואמר מודים דרבנן בתפיל' לחש אי הוה הפסק ומעכ"ת פלפל בחכמה לפי דברי הט"ז סי' ק"ח אם זה מקרי מעין המאורע לפענ"ד זה ודאי חשבינן מעין המאור' דכולי ברכת' דהודא' נינהו וכמ"ש בירושלמי דצריך חתימה ג"כ אלא שלא נוהגי' לחתום בהזכר' כמו בשאר ברכות דהוה כעין פשרה אבל פשיטא דלא הוה הפסק דשמו מוכיח עליו דמקרי מודים דרבנן עכ"פ ועיין במג"א סי' קי"ד דשנוי ממטבע הברכות לא מקרי אלא בפתיח' או חתימה אבל הנוסח אינה מעכב וכמה מנהגי' שונים בזה עיי"ש ולפי"ז הי נראה לומר ג"כ ועל כולם ולחתום כהלכה אלא שעוד לא עמדתי על כור הבחינה ולומר ברור לענין זה אבל הפסק ודאי לא הוה כנלענ"ד. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה