לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קנב
הנה ע"ד מנהג' מנהג ותיקי' להכן חטי שעורי' משעת קציר' על כל ימי פסח ודרכם לקצור כמ"ש בש"ע בעודנה אינה יבש כ"צ דלא מקבל חמוץ במחובר ועתה נמצאי' כי יש להם ריח דומפף ואפשר דהוי מסיב' זו שהי' לחי' וחשש כת"ה אם יש איזה חשש' דילמא נפק' מינה מי' ונתלחלח' ויש עכ"פ משום נוקשה וכש"כ לענין לצאת מצה חוב' דעכ"פ אינה שמורי' והביא דברי שו"ת ערוגת הבושם סי' קל"ו אשר אחר פלפול העצום סיים דאין מחזיקי' ריעותא ותלינן בשנוי אויר וכן כתב לכת"ה הגה"צ אב"ד ק"ק סאטמאר שליט"א והנה ודאי יש לסמוך על דברי המקילי' בזה אפי' שלא בשעה"ד ולענ"ד ראיי' מדברי ת' הרשב"א סי' ע' שהובא להלכה בססי' תל"ו וסי' תס"ז בענין חטי' שבבורו' אשר ע"י לחות הארץ בתחתית' הבורות אם יש לחוש משום חוח והשיב כי רק בנתבקע' יש לחוש ובלא"ה אין שום חשש כי קרוב הדבר אפי' בנתבקע' שאינה רק עיפש והפסד ועיי' בח"י סי' תמ"ז ס"ק ט"ו והלא פשיטא בהני חטי' שיש בהם הפסד כי ריחם נשתנה כמו דומפף כידוע עכ"ז לא חשש עליה' כלל ועוד ראיתי בס' מעדני שמואל שמביא בשם ס' שו"ת בחטי' שנמצאי' לחי' קצת מעט שאין לתלות משום שנוי אויר כיון דנמצאי' בתוכ' מצומחו' א"כ משמע להדי' באינה נמצאי מצומחי' תלינן באויר וכיו"ב וכן כתב בפר"מ בסי' תס"ז בחטי הבאי' בספינ' שנשתנה ממראיה' דבחיטי' סתם אינה חששא בשינוי מרא' וכן הסכימו האחרונים וכש"כ בריח דבכגון זה ריח' לאו מילת' היא ועתה באתי ע"ד פלפול קצת ושו"ת ערוגת הבושם ממ"ש בפשיטות דנוקש' אינה יוצא ידי מצה יש לעיי' בו טובא דבר חולין דף כ"ג באיבעי' באמר לקבל עלי' להביא לחמי תודה והביא שיאור מהו וקאמר דשיאור דר"מ לר"י מצה מעלית' היא וכן היא במנחות דף כ"ג במה דמקש' בגמ' דילמא ל"ת חמץ אלא שיאור דר"י מצה מעלית' ושם בתוס' אע"ג דלר"י עכ"פ אסור באכילה מדרבנן מ"מ כיון שמותר בהנאה לדידי' אינה אלה חומר' בעלמ' והוה שפיר מצה אם כי שם בגמ' דמנחות ג"כ צריך שמיר' כמו במצות עיי"ש וגם בנוקשי גמור דהיינו שיאור לפימ"ש במ' חולין באבעי' אם ספיק' הוה ויצא ממנפשך חזינן דאין זה סברא כ"כ לומר דעכ"פ לא עביד שמור ורק אי הוה ברי' בפני עצמו דאז לא הוה לא חמץ ולא מצה ובמ' מנחות לא הזכיר מזה מידי ולכאור' הי' לו לפשוט במ' חולי' מהני דברי' בפני עצמ' ועיין בנוב"י מהדו"ק סי' כ"ב ומהדו"ת סי' כ"ז דפשיטא לי' ג"כ דעכ"פ לא הוה מצה ולא הביא דברי הגמ' דמ' חולי' כלל ואם יש דבר אתו להבינני בזה אשמח בהם. והנני לסיים בכל חותמי ברכות. ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: