לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן קמא
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג וכו' מו"ה אברהם יהודא הכהן נ"י אבדק"ק מא ראשהעיוויז יצ"ו יק"מ וכו' ע"ד עובדא באופה א' ששכר מן הגוי נחתום תנור' ואינה אופה בו וכל תכלית שכירתו רק משום הקאנקארענט אם יש היתר שיאפה הגוי בימי פסח בלא שום ריוח לישראל ואם ימכור הקמח שלו להגוי הנ"ל ואם יעשה בדרך שכירות או לבטל השכירות דקדום וישאר הגוי בתנור שלו ותמוה בעיני כי שנה זו נשתנה משאר שנים אשר רבו לפני השאלות בענין זה לכמה שואלים והנה הט"ז כתב בסי' ת"נ ס"ק ו' סיים שם במי שיש לו רחיים של עצמו לחלוטי' אין היתר רק במכירה לגוי על שנה או חצי שנה בהבלעה משמע דעל ימי פסח לבד לא מהני אפי' דרך מכירה וראיתי בפרמ"ג שתמה עלי' למה לא יועיל מכירה בכל ע"פ ובכל ע"ש אלמא דפשוט לי' להתירא ותמי' על הת' אבני צדק סי' כ"ד שהביא מעכ"ת שלא הביא דברי פרמ"ג הנ"ל וכן בס' תשובו' שמהדרין אהתיר' לענין השבתות לא הזכירו מדברי פרמ"ג הנ"ל, והנה הפרמ"ג מגי' בדברי הט"ז שמשכיר' במקום מכירה אלמא דשכירות ודאי לא מהני על ימי פסח לבד וכן לימי שבת ואפשר משום מ"ע או מאיזה טעם שיהי' א"כ בנ"ז אפשר טוב יותר עכ"פ שיבטלו השכירות עפ"י שטרות המועילי' לפני המשפט וכמ"ש בש"ע סי' רמ"ה לענין שותפות עיי"ש אלא שצל"ע בנ"ז אם אומר לגוי שיופ' חמץ והיינו בחרקאי' אם אינה דומה למ"ש במ' ע"ז דף ע"א דגבי יי"נ אסור לומר לגוי עול תחתי לתן מס למלך יי"נ דהוי כמו שלוחו וקיימ"ל דיש שליחות לחומרא וכבר האריך בת' הב"ח סי' קמ"ג דבחמץ בפסח יש להחמיר בעבדים ובהמות שמזונותן עלי' לומר לגוי שיתן להם מזונותן ויתן להם חמץ ובמג"א ס"ק ט' וס"ק י' מיקל אבל בח"י ושכה"ג מחמירי' כדעת הב"ח עיי"ש אלא שמשמע בת' הב"ח דדוקא בעבדים ובהמות הכ' הוה שפורע חובו מאסה"נ משום דמזונותן עלי' לא בשאר דברים שאינה רק בתליית רצונו ועכ"ז אינו יודע החלוק הא מבואר בת' הב"ח בטעם שיש שליחות לחומרא לגוי וא"כ מה חלוק בין חיוב' לשאינ' חיוב' וצ"ל דגוי אדעתי' דנפשי' קעביד ועיין בת' תשורת ש"י סי' קצ"א בעובדא דידי' מיקל בזה דאינה רק מדרבנן דאינ' אומר לו בפירוש עול תחתי ועיין ביו"ד סי' קל"ב בה' יי"נ שם וע"כ בנ"ז שאומר לגוי שיאפה חמץ לקונים הרגילין אצלו תליא במחלוקת הנ"ל ועכ"פ אינו ערב לבי להתיר גם אם יסכים להתירא גדולי ההוראה ג"כ, ונהירנא שהייתי בק"ק ברעזאווא אמר לי האופה ישראל עוד כמה ימי' לפני פסח בשאלה כזו ואמרתי לו שימתין עד כי אבא על העיון ושוב לא בא ושאלתי' על הנ"ל והשיב לי כי התיישב בדעתו שלא לשנות מנהג הקדמונים באומר' כי התנור ימי מנוח' ביומ' דפסחא ובכ"ז ודאי אינה דומה להנ"ל שנית מ"ש לענין בעלי משקאות שאין להם ליצענץ ודאי לא יאות למיעבד הכי וכבר צווח עד"ז במהרנשי"ק ובמי שיש להם ליצענץ אם כי יש לפקפק ג"כ מ"מ יש לצרף מ"ש בשבילי דוד סי' רמ"ד לענין שבת כיון שפורע שכר ארענדע הוה כמכס עיי"ש וכבר נהגו כן מקדמ' דנא. וע"ד שותפות עם הדירעקטאר גוי ויש להם געשעפטספירער וחשש מעכ"ת דלא מהני התיר' דהר"ן שהביא הרמ"א סי' רמ"ה דהוה שלוח' כן איתא בת' פרשת מרדכי סי' ט"ז דכל ההיתר היינו בגוי שותף שעשה ועוסק בעצמו אבל ע"י פועל שמשתלם מכיס השותפות הוי כשלוח' של ישראל ואין תקנה רק להשכיר לגוי ליומ' שבת' או ליתן לו בקבלנות עיי"ש מה שמפרש דברי הרמ"א סעי' ג' שהביא היתר זה בדברי אמתיי' להצילו מקושי' הט"ז ומג"א. וכבר הבאתי ד"ק באריכות בס"ד בכ"מ ידידו דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: