אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קכה

סימן קכד

לכבוד ידידי הרב הגאון המפורסם צדיק תמים בנש"ק כש"ת מו"ה חיים צבי שליט"א דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו. ראיתי מ"ש בצדק על דברי בן ארי' שנדפס בטורים שהקש' כן ותי' כמ"ש ובזה באתי דרך העבר' במ"ש בת' מהרמשי"ק או"ח סי' רפ"ב ע"ד השואל שתמה ע"ד הקושי' במ"ד במ' שבועות דף ט"ו דבנין ביהמ"ק אינ' דוח' שבת ויו"ט ופי' רשיז"ל דשבתותי תשמור' כי גם יו"ט בכלל דמקרי ג"כ שבת וק"ל מדברי תוס'. מ' שבת דף צ"ה דס"ל דבנין מה"ת מותר מטעם מתוך דמגבן הוי משום בנין והותר ביו"ט לצורך אוכל נפש אלא דאסור מדרבנן וא"כ בבנין בהמ"ק מ"ט לא הותר ביו"ט מטעם מתוך והוקש' לו מה זה קושי' הא דרשינן בכ"מ לכם ולא לגבוה דמה"ט נו"נ אסור ביו"ט גם לב"ה והשיב במהרמשי"ק דקושי' מעיקר' נית' דאין הכרח מדברי תוס' דהא קאי לר"א והוא מתלמידי ב"ש דל"ל סבר' מתוך ותמיה' בעיני דהא עכ"ח כוונתו דרק ל"א חייב מגבן משום בונ' ורבנן פליגי עלי' ואין כאן מתוך ותימ' לי דהא ברמב"ם פ"י מה' שבת ס"ל דמגבן הוי תולד' דבונ' ושם ברב המגיד דכן דעת ר"ח והרי"ף דרבנן לא אפליגי אר"א רק בשאר דברי' דהיינו בתולש דבר מכוורת וכיו"ב א"כ לכ"ע שייך מתוך בבנין ועיין באו"ח סי' תק"י ובמג"א שם וראייתן ממס' שבת דף קל"ד ג"כ משמע דלכ"ע מגבן אסור משום בונה ועוד ראיתי במ"ש במהרמשי"ק שם דלא שייך צורך גבוה בבנין ביהמ"ק כלומר דעד שלא נבנה אין מקריבי' ובנין גופ' אינו רק מכשירי' ועד שלא נבנו אין כאן צורך גבוה ובעיני יפלא דהא כל אבן ואבן לבנין ביהמ"ק בכלל גבוה' הוי ובמ' מגילה ברן בשם הרמב"ן שהביא בתוספת' דאבני ביהמ"ק שנפגמ' אין להם פדיון כלומר כבהמ' וכלי שרת דאית' במ' מעילה דאינו יוצא לחולין ועוד הא במס' קדושי' דף כ"ח אמרינן בברייתא בית זה הקדש אמיר' לגבוה' כמסיר' להדיוט אלמא דאפי' דבר שאינו להקרב' שייך לומר רשות גבוה' ועיין באו"ח סי' קנ"ג לענין אתנן דאסור לכל עניני ביהכ"נ דהיינו גם הבנין בכלל ושם במג"א לענין מה דאבעי' ליה בגמ' מ' ע"ז בפ"ב דאם הקדשתו ואח"כ בא עליה אם אמירתו לגבוה דהוי כמסיר' להדיוט הוי כהקדשתו קודם ומותר או לא הוי כהקדשתו וכתב המג"א דלענין בנין ביהכ"נ תפסיתן לקולא דמה שבהכ"נ דומ' למקדש אינו אלא מדרבנן וא"כ חזינן דבנין גופ' הוי רשות גבוה ואפשר דכוונת מנהרמשי"ק דלית לן למימר ולדרוש לכם ולא לגבוה דוקא מה שהוא צורך גבוה' דהיינו הקרב' דהוה אכילת מזבח הה"ד לענין יו"ט ולענ"ד י"ל דתלי' במחלוקת של ת' שב יעקב והנוב"י דהשב יעקב ס"ל דדרש לכם הוי כמשמע' שלכם דהיינו הבעלים ולא בעלי' של רשות גבוה' כמ"ש במ' ביצה שאני נו"נ דמשולחן גבוה קזכי ע"כ ס"ל ג"כ דאם הבהמה של גוי אם כי נכשר' הבהמה גם לישראל ימכר מהם לצורך יו"ט מ"מ כיון דבשעת שחיטה של גוי הוי אין זה לכם ואמרים לכם ולא לנכרי' והנוב"י חולק עליו דאין כן אלא לצורך מי הוי אם יאכלו ממנו ישראלי' שפיר הוי ככם כלומר לצרככם וידוע כי באבני מלואים ת' סי' א' הוכיח כדברי השב יעקב ומביא עד"ז אשלי רברבי שני תירוצי' בתוס' בסוגי' דשמן שרפה דהרי' סוב' דבש"ש ל"ל משולחן גבוה קזכי אם כי עיקר שריפת' למצוה ואינו רק מדרבנן גזרו אטו שרפת קדשי' והביא בדבר זה מחלוק' אמוראי' ר' הונא וריב"ל ועוד ל"ז להבין מ"ש לחלק בין בית שני די"ל מקריבי' אעפ"י שאין בית משא"כ במקדש ראשון שהי' מצווי' לבנותו וכי עד בנין ביהמ"ק לא הי' מקריבי' במשכן שילה נוב וגבעון ועיר דוד עיי' מ' זבחים דף קי"ט וגם חדוש בעיני שלא הביא דברי מרן חת"ס סי' שהקש' בדברי' קצרין קושי' זו ועיין בחדושי' מ' שבת דף צ"ה הנ"ל ולהכ' לענ"ד דברי השואל נכונים דבזה ודאי שייך הדרוש לכם ולא לגבוה ומ"ש בריש מ' יבמות דיכול דבנין ביהמ"ק דוח' שבת משום דכתיב בי' עיי"ש בהרשב"א ועוד דהוי מצוה דרבי' שאני כמ"ש בכ"מ. ד"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה