אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן קכד

סימן קכג

שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי עצום בנש"ק כש"ת מו"ה אלימלך פריעדלאנדער אנדער נ"י אב"ד דק"ק בורגאפרונד יצ"ו ע"ד מ"ש רבינו הגאון מהראו"ו זי"ע דמשו"ה חג הסוכות ביום ט"ו בתשרי ולא בניסן כי בזמן החטא הידוע נסעו העננים מעליהם ונסתלק' ולאחר יוה"כ שירד מרע"ה מן ההר הי' בי"א שנ' להם מלאכת המשכן ובבוקר י"ב וי"ג וי"ד נטלו חכמי לב ובט"ו התחילו במלאכ' וק"ל דהא במס' שבועות דף ט"ו אמרינן דבנין ביהמ"ק אי"ד לא שבת ולא יו"ט ונלענ"ד ליישב דברי אגדה בדברי המדרש פ' ויקרא פ"א דר"א ס"ל דאם כי הכל נאמר למרע"ה בהר סיני מ"מ לא נענשו עד שנאמר ונקרא להם מאוהל מועד משל לדיוטגמא כתוב' וחתימנ' מ"מ אין עונשים עד שנתפרסם בין העם וא"כ י"ל דהא בסוג' פ"ק דיבמות אמרינן דמסבר' הוי אמרינן אין עדל"ת דל"ת חמור דהוא בעונש מלקו' רק דילפינן מקרא דכלאים בציצית וגזה"כ הוא (ודברי הרמב"ן ומהרי"ק ידועי') ומעתה בלאו דיו"ט החזיר הכתוב לסבר' וכל זה האיך דאיכ' עונש מלקות אבל האיך דליכ' ע"מ והוי בלאו של עבירות קלות כמ"ש ס' מס' יומא מסבר' ג"כ דחי דזה בקום ועשה וזה בשוא"ת בשמק"ב פ' אלו נערות דעשה דיו"ט ג"כ קיל מה"ט. וא"כ א"ש דברי הגאון ז"ל ע"נ ועוד בפשיטות י"ל דעד דלא חזרו ענני' כבוד לא נקבע עוד חה"ס ולא הוי שום אסור מלאכה עד שנשתמשו והגינו עליהם לכה"פ זמן מה ועוד י"ל לפימ"ש בת' אמרי אש או"ח סי' מ"א לפמ"ש בתוס' מס' שבת דף צ"ה דבמלאכת בנין שייך מתוך א"כ הי' מותר בנין ביהמ"ק ותי' דאיכ' ג"כ משום מכה בפטיש דל"ש מתוך א"כ ה"נ י"ל דהתחילו במלאכה דשייך בהם מתוך כגון הבערה וכיו"ב ומ"ש דמלאכת המשכן נאמר קודם הנ"ל תמה אני עליו למה לא הקשו כן אדברי המדרשים מ"ש. ועיין בבעה"ט פ' תרומה בי"ג דברים ובאמת נראה כי אם מחלוקת רש"י והרמב"ן בחומש כי בחשבון המנין נראה כי לאחר יוה"כ אחרי שנתרצה הקב"ה נצטוה על המשכן ברמב"ן פ' ויקהל קאמר שנצטוה קודם לכן ועיין בתורת משה פ' תרומה עיי"ש. והננ' לסיים בכל חותמי ברכות דו"ש (ועוד זאת תשובתי בענין זה.):

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה