לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ק
שוכ"ט על ראש ידי"נ חמדת לבבי חתני כבני ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול עי"ע מו"ה יוסף צבי שליט"א אב"ד דק"ק גאלאנטא יצ"ו אחדש"ה ע"ד מ"ש בשם ת"ח א' ע"ד ח"צ דמה"ט לרב מחייב השוחט משום צובע כיון דאסיר באכילה והא אין אסורה רק מדרבנן ורק ליומא וכבוד הדר"ג דעתו משום אסור דם ואפשר לומר דגם הדרבנן פועל לענין זה כמ"ש ר"פ המוציא יין דשיעור ברוב' רביעית דחזי לברכת קדוש ואם כי קדוש על היין דרבנן ועיי"ש בתוס' וכן בסימני שיעורי' להעביר על הכתם ועיין בתוסיו"ט ר"פ האורג שהסביר הדבר בטו"ט והוה דומה לפסולי עדות מדרבנן רפ"ב דיומא כיון דלא מקילין אותן יהי מאיזה טעם שיהי' לית בהו משום ש"ע וע"ד שאינה אסור רק ליומא יש לאוקמ' דהי' בפרהסי' וכמ"ש באו"ח סי' רמ"ד דמידי אשר נעשה בפרהסיא באסור אסור לעולם גם לאחרים וכן בסי' תרס"ה לענין ערב' ועיין מהרמשי"ק סי' מ"א או"ח דבזה אין חלוק בין תלוש למחובר אלא דק"ל מתי' התוס' במתניתן דהשוחט בשבת בתי' ב' דבפ"א לא הוה מומר ואיתא במפרשים דהתוס' קאי גם אם הי' בפרהסי' והא בזה אסור לעולם וכבר כתבתי בת' בס"ד דלפי"ז היאך קונין יי"ש מהאפאב: ריקאנטען מחללי שבת בעוה"ר הא הוה בפרהסי' ואסור גם לאחרים לעולם ובסתמא י"ל דבטל בהך דנעשה בימי החול אבל הידוע צ"ע. הכני לסיים בכל חתמי ברכות חותנו או"נ כבנו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: