לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן צט
שלו' וישע רב על ראש ידידי כבוד הרה"ג נ"י. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ונבהלתי מראות כי גרמתי איז' צער' לכבוד הגנ"י מאשר לא ידעתי כי כבר חלו בי' ידי מורים מומרי' ע"כ אין דבר מכל אשר דברתי והשבתי וכן דרכי בתחילת דברי השואלי' במקום מרי' דאתרי' לאמור כי רק בהסכמת אב"ד יתקיימ' דברי תשובתי ואם משיב כי אין שום הקפדה שוב אני משיב בסתמ' והכל סובב על תנאי הראשון והנה בנ"ז הוו מטי דרבנן וכבר אמרו בברייתא מ' ר"ה דף כ"ט בתקנת ריב"ז לתקוע בכ"מ שיש בו ב"ד ואמרו לי' ב"ב נדון והשיב להם ריב"ז נתקע ואח"כ נדון ולאח"כ אמר להם כבר נשמע הקרן ביבנ' ואי"מ אחר המעשה ובס' יום תרועה הקשה שם ממ"ד מ' ערובי' דף ס"ז בדרבנן עבדינן עובד' ואח"כ מותבינן תיובת' והיאך אמר להם ריב"ז אי"מ אחר המעשה ותי' דאם התיובת' בבירור ודאי משיבי' ולענין גזרת שמא יעבירנו ד"א ברה"ר אין כ"כ בירור ודאי אם יש לגזור גם במקום ב"ד ובדברי' אשר השבתי ודאי אין כ"כ בירור דברים שיהי' ודאי תיובת' כ"כ, ובפרט לפימ"ש כת"ה הי' שעת הדחק ובמקום צורך והלא גם בתשוב' מאהב' שהבאתי מתיר במקום דחק רק שלא יהי' קבע לעשות כן ולפימ"ש דגם תקנת והנהגת הגאונים מהרמ"ב וחת"ס להפריד תפילת שחרית מתפילת מוסף ובינו לבינו לאכול מאכלי פת הבא בכסנ' הי' במקום הדחק כאשר נראה בק"ק גדולים שמתפללי ב"פ א' בהשכמ' כסדר' שחרית וקה"ת ופן מוסף ואחר הזמן מתפללי' עם החזן כסדר הנ"ל והי' רוב' עמ' דבר מתפללי' שחרית ביחידית ואוכלים ושותין כ"צ ובתפילת שחרית של החזן לא נשאר מנין י' שיתפללו עמו והחזן אומר כל ברכות ש"ע כנהוג בלי מנין י' שיתפללו עמו וידוע מ"ש בזה בתשובו' רו"א ובע"ב א' אמר לי בקהיל' גדולה כי אין מי שיתפלל שחרית עם החזן רק הוא לבדו ובתקנה זו תקנ' כל הנ"ל כאשר הוא עוד בגליל העליון שמתקבצי' די מנינים בב' תפילות כאשר עינינו רואות וידוע כי בבית מדרשן עם תלמידהון לא נהגו כן רק מתפללי' כסדרן כמו שהוא בגלילות אלו. וראיתי מ"ש כת"ה דברי מרן חת"ס סי' ס"ט שמתיר לאכול בין תפילת שחרית למוסף לא כמ"ש השואל לומר דהוה דינו כמו קודם קריאת מגילה ולענ"ד יש לחלק דבקריאת מגילה הוה חובה אקרקפת' דגבר' דאפי' לא שמע אפי' תיב' אחר צריך לחזור ולקרות כמ"ש במג"א סי' תר"צ בשם הרשב"א משא"כ בקה"ת עיקרו בצבור כמ"ש בסי' קל"ט ובסי' קמ"ג מתירי' למי שתורתו אומנתו לעסוק בשמעתתי' בשעת קה"ת ויש מתירי' לכ"א אם יש י' דצייתי לש"ץ הקור' ובקריאת המגילה ודאי אינ' כן דהא מבטלי' ת"ת ועבוד' לקריאת המגילה וכבר הייתי מתרץ בזה קושי' תויו"ט מ"מ אין גוזרי' בקה"ת שמא יעבירנו ולהנ"ל דטעמי' דגזרינן משום בהילות ולהוט לצאת י"ח ישכח ויעבירנו כמ"ש רשיז"ל והראשונים וזה שייך במגיל' דהוה חובו עלי' וכמ"ש משא"כ בקה"ת דודאי אם לא שמע אפי' פסוק א' אי"צ לחזור ולקרות ואינו בהול כ"כ, אך בקריאת פ' זכור דהוה לכ"ע מה"ת ופ' פרה לדעת התוס' ולדעת השלה"ק כל ד' פרשיות הוה כמגילה וחולק ע"ד ב"י דמשוה ליה אהדדי מפני שהם מדרבנן הוה כקה"ת לא אדע טעם וסבר' לחלק ביניהם לענין אכיל' קודם שמיעת קריאתן ואפשר דבזה נמי סמכינן אדברי מג"א סי' תרפ"ד דיוצא בקריאתן גם בפורי' וקריאת פ' בשלח ופ' כ"ת וברמ"א סי' תרפ"ב לא משמע כן ע"כ צל"ע מ"מ יש להתיר אכיל' יותר מקריאת המגילה והנני לסיים בכל חכמי ברכות ותשועות ישראל במהרה. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: