אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן צא

סימן צ

שוכט"ס לכבוד ידידי ה"ה כבוד הרב החו"ב טובא כש"ת מו"ה אליעזר ג"פ אבן יקר ק"ק קאלוב יצ"ו. ועתה באתי ע"ד מ"ש בענין היתר כבוי העלעקטאר בליל ש"ק שקשה הדבר למעכ"ת שם ולסמוך ע"ד חת"ס סי' ס' ע"י אמיר' מעש"ק הא יש בלא"ה לסמוך אהתיר' המבואר בסי' שי"ז לומר לאח"ש פונה הנחת לדלוק הנר וממילא יודע לכבות מעצמ' וכ"פ בח"א ורק בת' הנ"ל לק"ק הנ"ל המנהג מקדמוני' שלא לכבות עי"נ ולא סמכו אהיתר' וכתב' דמסתמא כהאי גוונא נמי נהגו אסור דאל"כ למה לא עשו כן ע"כ המצאתי להם היתר הנ"ל דלא שייך בנר פשוט די"ל על אופן הנ"ל לא נהגו איסור וע"ד הדלקת העלעקטאר ביו"ט פשיטא כמ"ש בסוף דברי' דהוה מוליד ממש. וראיתי מ"ש כת"ה על ת' תשורת שי סי' תקמ"ח דבבית שיש בו חתול ובליל' הבית סגור בפניה וכן פעמי' ביום הוה כמקום ראוי' להסתפ' וכמו אשפ' אם לא בדק צריך לחזור ולהתפלל אם מצא צואה והעולם אין נזהרין בזה ומעכ"ת מלמד זכות עליהם דדוקא בבית שאין בו, וכמ' ספיקא איכא דילמ' במקום שיש לומר בו לבוד תחת כלי הבית וכיו"ב בא"א סי' ע"ט ולדבר' מג"א סי' ע"ו סצו"א וצו"כ אמרינן להקל ואפי' לדעת הפר"ח דהוה ס' דאו"ר בצו"כ מצדד בא"א וא רק מדרבנן ולבית יש חזק' טובא ע"כ גם בחצר לענין למוד וקדוש הלבנה יש ללמד עליה' זכות הנ"ל והנה וודאי כדי הסבר' לחפש עליה' זכות מ"מ י"ל דהא שם במג"א גופ' השיב דהכול כפי המצויי' דאם תינוקות בבית אפי' בבית לית כאן חזקה וידוע כי זה ליסוד לרבינו מג"א דאזלינן תמיד בתר המצויי' עיין בסי' תס"ז ס"ק ח"י וראיית' מיו"ד סי' נ"ז ולדעתו אפי' ס"ס לא מהני אלא די"ל דדרך צניעות החתול מבקשי' מקום כנ"ל שמכוס' קצת מן העיין וכמ"ש בא"א שם ואיכ' מצוי' כ"כ לאוסר' כמו תנוק' אך ורק בחצר קשה לומר דצבוע כ"כ ומ"ש בשם א"א דלבד מצואת אדם י"ל דהוה רק מדרבנן. לע"ד יש ראיי' מן המקרא דקרא והי' מחניך קדוש וכסית א"צ רק לגבי אדם נאמר ואיתא בג"מ ומפרשי' דלכך חייבו בפדויי' פטר' חמורי' דכמה חמורי' יצאו אתם ממצרים שנשאו ונשאוי' מביזת מצרים והוא צואת חמור רכה בבא מן הדרך ומפו' בירושלמי דאסור וכמו דקיימ"ל בסי' ע"ט ולמה לא הזהירו גם ע"ז ויש עכ"פ דבר לדבר וגם י"ל דחתול גופ' אינה אלא ספיקא ולמדו כן מכמיי' שכתוב בירושלמי כמ"ש בתר"י וברא"ש מביא רק בשם וי"א משמע דרק מספיק' יש לאסור ואם כי מפורש בתר"י דצואת חו"כ קשה מאוד היינו במשמוש בו אבל בנח במקומ' אין מרגיש כ"כ ואינו מתפשט כ"כ באויר כמו צואת אדם כידוע ע"כ אפשר דאין למדי' זה מזה מדאורייתא א"כ י"ל אפי' לשיטת הרמב"ם פ"ג מה' ק"ש דפ' בב"י ובש"ע כוותי' דכללא הוא כל שצואת' רי"ר אין קורין כנגדה היינו מדרבנן יש רגליים למנהגן ש"י מ"מ וודאי אשרי הנזהרין וידוע כי הגה"צ מהו' שמואל קמאדע זי"ע שהי' אב"ד ק"ק דאראג הי' נזהר בכל ברכה מדבר קדושה לבדוק הבית תחת המטה וכיו"ב אפי' הי' מתארח אצל גדול הדור הי' נוהג כן. וראיתי מה שמעכ"ת מסתפק בהני לולי של תרנגולי' דדינא כצואת אדם כמ"ש בש"ע אם מהני מחיצה דדהו או נימא דדינא כבה"כ דאוסר בט"ז בסי' פ"ג ולע"ד דשאני בה"כ דעשיי' לכך דהיינו להטיל בו הרעי משא"כ הני לולים אינו משום הטלת צואתן אך ורק למען התרנגולי' עצמן לשומר' וכיו"ב אלא שעכ"ח מטילין שם אבל אין הני לולים בשביל זה כן דייקו' דברי הט"ז שם דמשו"ה לא מהני מחיצות בה"כ דלהכי נעשה להטיל הצוא' ותדע דהא מספקינ' מבג"מ נדרי' ד' כ"ה דבה"כ אפי' אין בו צואה אסור ורבינא איבעי' ליה אפי' באזמני' לבה"כ ולולי של תרנגולי' ודאי אין אסור אם נקי וכש"כ באזמני' אלא שעפ"י הרוב גם במחרכי' מטונף ויוצא לחוץ כידוע דאז ליכא מחיצה ובת' תשורת ש"י הנ"ל ראיתי תמיה בעני במ"ש אם בדק הבית ונקי נמצא ואח"כ הלך מן הבית ושב והתפלל ואח"כ נמצא צואת החתול אם כי יש לבית חזקה דמעיקרא מ"מ איכ' נמי חזקא דהשת' והוה ספיקא דמחזיקין מזמן לזמן כמ"ש במג"א סי' תס"ז לענין חמץ חטה על התרנגולת והנה מביא דברי מג"א היפך ראיי' כנגדו דהא שם דייק המג"א ממ' חולין ד' י' וריש מ' נדה דחזקה דהשת' הוה חזקה להחזיק למפרע היכי דליכא חזקה דמעיקרא ע"כ אפי' נמצא בסוף שבוע שחסרו הנגע טמ' הבית דחזקה דמעיקרא עדיפ' מחזק' דהשת' וכן במ' נדה במקוה שחסרו חשבינן חזק' המקוה שם כדמעיקר' ורק משום תרתי לריעותא דטהרות עיי"ש אבל בחטה שנמצא בתרנגול' ליכא חזקה דמעיקרא דמה חזקה יש לתרנגולת שאין בה החיטוי' ע"כ חזקה דהשת' במקומ' עומדת א"כ בזה הבית שנבדק מעיקרא וחשבי' התשורת ש"י לחזקה דמעיקרא א"כ מה קאמר דאיכא חזקה דהשתא כנגד' והוה ספיקי' וצריך לחזור ולהתפלל דז"א דחזקה דהשתא נגד חזקה דמעיקר' אפי' ספיקא אינ' דחזקה דמעיקר' עדיפי וכוודאי חשוב וגם וכן הוא פשטות כולי הש"ע וכבר האריכו בזה המפרשי' וספרי' בעלי כפלי' והדברי' עתיקי' אלא שיש לחקור אם בדיקת הבית עושה חזקה ככל דונה דנין על הבית הלא הכל חד חוץ מבית כונו בבית שוה בהרחקה ד' אמות ואין דנין רק על הצוא' ומצינו חזקת הבית גבי בדיקת חמץ במ' פסחי' ד' ט"ו ובש"ע סי' תל"ח ותפ"ט שם שייך שפיר חזקה על הבית דבית' קונה לו ושאור כ"י בבתיכם כתיב והיינו גם רשותא וגם אית' בפוסקי' אחרוני' דיש חיוב עלי' בדיקת חמץ על ביתו וכמו נר חנוכה ועיין ביד אפרים סי' ת"כ אבל לנדון זה לא אדע מה חזקת בית שייך בזה ואפשר לתלות במחלוקת רשב"ג ורשבא"ל מ' ברכות ד' כ"ה דלרשב"א כל הבית אפי' מאה אמות ה"ה בתוך ד' אמות והוה לי' פעולה ע"י הבית ומילתא הוא ושייך שפיר חזקת הבית אבל לרשב"ג דקיימ"ל כוותי' בסי' פ"ב א"כ בית או חצר או מבוי ושווקי' שוי' לענין הרחקת ד"א לא אדע מה חזקת הבית שייך בזה ואפשר לפי מה דקיימ"ל כדעת הרא"ש בסי' ע"ט דאם הצוא' בחצר אחר אפי' רואה אותה מועיל מחיצת הבית דהפסק רשות מילתא הוא יש לומר קצת חזקה לבית כלומר שנקי מעיקרו ונאמר שלא הי' לפנים המחיצה כמובן וצל"ע. מ"ש כי בספרי חיו"ד סי' י"א לא הבאתי דברי פמ"ג דגם להר"ן דשיל"מ מדרבנן והנה גם בשעה"מ אית' הך ספיקא ואין דרכי ללקט הסברות רק מ"ש להלכה גם מן הפמ"ג אין ראיי' מ"ש אסור היום לגמרי כגון ביצה שנולדה ביו"ט ומדברי הר"ן עפ"י סברת חת"ס גם ביש לו היתר עכשיו ג"כ מדרבנן. מ"ש שלא הבאתי בת' ע"ה דברי חו"י שמתיר בפשיטות ענבים בבית גוי באותו זמן הי' לפני דברי חו"י וע"ד כי מתיר בפשיטות בכ"ז לא הבאתי בפרט למשגיח כולל הנ"ל ודי לדברי וחלוק' של צ"צ בפרט כי בעוה"ר בזה"ז הגוים איני' נזרתתי' וכ"פ נמצא שנוטלים יין בכוס ושותי' וגם לגנב כידוע שנמצא כ"פ בגליל זה שעושין כן למען גניבת עסענץ והני הי' מבטלין היתר הנ"ל בזה"ז ומקומות אלו ובק"ק כאן מוזהרין ועומדים שלא לקנות ענבים דרוכות בשו"א [ועל מנהג שאין עומדי' בהחזרת הש"צ וכן ראיתי גדולים צדיקים בגלילות אלו ומ"ש בטעם לשבח עפ"י נסתר והנה ידוע כי אצל אשככזי' המנהג כמ"ש מג"א ובהגר"א פי' משום הכי יש לעמוד בהחזרת הש"צ כמ"ש בזמן הג"מ שהי' הש"צ מוציא כל הקהל ועכ"ח הי' צריכין לעמוד ומשו"ה ג"כ צריך לשתוק. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה