לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן צ
שוכ"ט על ראש חכיבי ה"ה כבוד הבחו' כארזים הוב"ק ירא ושלם כש"ת מו"ה אלימלך נ"י בק"ק סאטמאר יצ"ו הנה ע"ד השפארורס עם הצווענגעל אשר בבא הלהב הדולק בנר של חלב ע"ד הנ"ל ומתכבה עי"כ אם מותר לתחוב הנרות בעש"ק בשפארורס הנ"ל ועד"ז הביא דברי הרמ"א סי' רס"ה שהתיר ליתן מים בעששית מתחת השמן אפי' מכוון לכבוי ושם דברי הט"ז ופלוגת' המג"א ידועי' במ"ש דמדברי הסמ"ג משמע דאם מכוון לכבוי אסור ומעכ"ת מהדר להתיר' בנ"ז לכ"ע בסברות ישרות והנה האחרונים בתשובותיה' מקיימים דברי הרמ"א עיין בספר חמד משה סי' הנ"ל דעיקר טעמיה של הרמ"א משום שאינ' בעין רק תחת השמן וגם ס"ל דהסמ"ג רק לרווח' דמילת' קאמר שאינ' מכוון וכן בת' מהרמשי"ק סי' קנ"ז מתרץ דברי הרמ"א ע"נ דהא מ"מ מוכח מסוגי' הנ"ל דס"פ כיר' דהיכ' דליכ' רק גרם כבוי ל"ג דשו"ת שם דמתניתין כרי"ו ומתרץ לה משום דמקרב כבוי ופי' הרמב"ן והר"ן משום דאין דבר מפסיק בין האש והמים רק אויר והוה כבוי ממש ועיי' בתוס' שם ובענין דהרמ"א שמפסיק השמן אינ' רק גרם כבוי ובס' תוס' שבת ג"כ נטה להתיר עפ"י סוף דברי מג"א בשם הרא"ש דבלא"ה סופ' לכלות בכלות השמן ומ"ש כת"ה ללמוד היתר עפ"י המג"א לחלק בין נתנות מים לכלי לשאר מלאכות דמותר להתחיל מע"ש ונגמרי' מאליהם בשבת משום דאין העולם חושבי' לאסור' כ"כ (וה"ה דברי התוס' בסוגי' עיי"ש) והכ' בג"ז ג"כ כ"ע יודעי' שאין לטלטל נר דלוק בשבת וה"נ כיו"ב ראיתי בא"ר ללמוד זכות מ"ש ליתן מים. לתוך קנה שתוחב' בו הנרות כיון דהכל מוקצה בין הנר בין הקנה והכל יודעי' מזה לא שייך גזרה זו ובגמ' איירי שנותן מים לתוך כלי ואיירי בכלי שאינה משום מוקצה ועיין בת' מהרמשי"ק סי' קנ"ז הנ"ל סברה כיו"ב והנה לענין הצווענגעל כבר דברו מזה בה' יו"ט סי' תקי"ד עיי"ש בבהי"ט סס"ק ז' ובא"ר שם וכן בס' ח"א כלל צ"ה ובנזר ישראל סי' י"א מה' יו"ט אם מותר לעשות כן ביו"ט ובמחבר סעי' ג' כ' לתן דבר חוץ לנר שיכבה מותר דוק' קודם שהדליק אבל לאחר שהודלק אסור והמג"א חולק בזה דהרא"ש התיר גם לאחר שהודלק עיי"ש ס"ק ב' והנה ידוע כי מחלקותן בדברי הרא"ש מ' ביצה ד' כ"ב במ"ש התוס' שם במסתפק בשמן שבנר חייב משום מכבה ופי' דאינ' כגרם כבוי כי מיד מכה' אור הנר והרא"ש הקשה עלי' ממתניתין דמ' שבת פ' ב"מ לא יקוב אדם ששופרת וכו' אם כי ע"י שמסתפק משמן שבביצ' אינ' מכהה אור הנר וע"פ ס"ל דלא חשוב גרם כבוי רק אם עושה דבר מה שחוץ לדבר הדולק כגון כפי' מלאים מים וכיו"ב בפ' כ"כ אבל אם נוטל דבר מה ממה שדולק כגון שמן או חותך מן הנר הוה מכבה ממש ולדברי התוס' הוה חתיכ' חלק מן הנר רק גרם כבוי וס"ל למג"א דלדעת הרא"ש רק לחתוך מגוף הנר אסור לאחר שהודלק אבל דבר שחוץ לנר מותר אפי' אחר שהודלק וכן מוכח מדברי הטור ועיי' בתפארת שמואל אצל הראש מ' ביצה דג"כ דעתו כדעת מג"א ומתרץ דברי הטור בענין אחר וא"כ בצווענגעל על מותר לדברי מג"א אפי' לאחר שהודלק דהוה דבר שאינ' מגוף הדולק וכן ס"ל בס"ק י"ג לענין לקבוע פולווער תחת הנר מותר דאינה רק גרם כבוי ועיי' במחה"ש שם דהה"ד שמותר ע"י הני צווענגליך וחולק על דברי א"ר ולהלכה גם בח"א מן המחמירים וכל זה לאחר שהודלק אבל קודם שהודלק לכ"ע מותר כמ"ש בא"ר בעצמו במוסגר שם והנה בש"ע תני' ונזר ישראל למד מיו"ט לענין הדלק' נרות בע"ש דמותר לתחוב בחול וכן לענין צווענגעל קודם שהודלק ודאי ביו"ט מותר א"כ ראוי' להחמיר ג"כ לענין הדלק' נרו' בע"ש לתחוב הנרות קודם שהודלק' ובאמת מתוס' מ' ביצה ד' כ"ב הנ"ל משמע שאין ללמוד מיו"ט לשבת או להיפך עיי"ש וגם קשה הדבר ללמוד זה מזה דהא להרא"ש חמור יותר לחתוך מהנרות עצמן דהוה מדבר הדולק וכי יש איזה חשש לשבור או לחתוך דבר מה מהנרות בע"ש ומעשים בכל יום שעושין כן כידוע וכן להסתפק או לשפוך ולמעט השמן קשה לומר דאסור בע"ש גם לאחר שהודלקה וכגון שלא קבל' שבת ובאמת הרא"ש לשיטתו אין זה מכב' קודם שהדלק' וכמ"ש המג"א בשמו דגם בלא מים לאחר שכלה השמן וכב' מ"מ לאחר שהודלק' דביו"ט אסור לדידי' יצא לנו דבר חדש דאסור לחתוך מן הנרות אי לחסר ולמעט השמן אם לא נחלק כמ"ש לעיל דזה כ"ע יודעי' ולא יבאו להתיר בשבת עצמו וצ"ע ועכ"פ לענין הלכה נלע"ד להתיר דהא מסתייעי' מדברי א"ר וחמד משה ומהרמשי"ק וכן בת"ש וכל זה אם יסכימו מורי הוראה במקומ' ובפרט הסכמ' הגה"צ אב"ד שליט"א. (מ"ש ע"ד התני' עיי' באו"ח סי' ש"ע וסי' ש"פ ג"כ יקשי' כמ"כ להחליק מבואר בין שהם באמת אורחי' או שיעשו אורחי' עיי' בח"א כלל ע"ד שהסביר כן עי"ש ועיי' תוס' בשם ר"ת מהירושלמי.) והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דו"ש מרדכי ליב ווינקלער: