אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן פה

סימן פד

לכבוד האברך החריף ובקי יו"ש מוה' חיים יושיע נ"י בק"ק מיידאן יצ"ו הנני ע"ד אה"ק שכתבת דיש עכ"פ לסמוך על דברי טו"ז סי' קנ"ד שכתב שם באה"ק שאינו מן האפשר להפיל בו ס"ת מותר להוריד' וכא לגנזו כידוע והנה דברי טו"ז אינ' נאמרים רק אם אינ' ראוי' לתשמיש קדושה ראשונה אבל בראוי' לכ"ע אין מורידי' כמ"ש האחרוני' וכמ"ש גם מעכ"ת במכתבו א' וודאי באינה ראוי' מאן דסומך על הטו"ז לא הפסיד כי בת' תועפות ראם סי' ג' והביאו ג"כ בת' מהרי"א סי' ל' תי' בטוב טעם על כל הראיות של התבו"ש ואדרב' הביא ראיי' לדברי ט"ז ומ"ש מעכ"ת לחלק בין קדוש' לתשמיש קדושה וכ"כ ביד שאול סי' ר"ד והנה כן האריך באריכות בת' מחנה חיים סי' א' לחלק בהכי וראיתי על פיה"מ שהשיב מעכ"ת כמה תשוב' עמ"ש בגרס' דמתני' מר"ה ד' כ"ב בייתוס' ומיני' והנה הרמב"ם בה' תשוב' ביאר כל הצורך מ"ש מיני' ומ"ש אפיקור' ובפרט מ"ש מעכ"ת בטוב טעמו לתרץ עפי' דברי תוס' מ' ר"ה דדרשו ג"כ אתם אפי' מזידין כן י"ל על הצדוקי' אבל הכותי' נראה שלא האמינו בזה הדרש דא"כ במתני' דונשיאו' משואו' להטעו' רק בני הגולה מה פעלו בטעות שלהם והא קיים דבריהם משו' אתם אפי' וב"ד שבירושלי' והסמוכין עמדו בקידוש החודש שלהם ואפשר לומר לפי מה דכתי' במ' פסחי' ד' ס"ח הכל מודי' דבעצר' דבעי' לכם מ"ט יום שנתנו בו תורה ובתו' שם דאינה מן הקרא רק מסברא וידוע כי סברא דאוריי' הוא וא"כ עכ"פ לא עשו מלאכה משום יו"ט של מתן תורה וזה בי' ו' סיון אשר נצמדו יחדיו עפי' רוב עכ"פ עם יום העצרת ובפרט למ"ד חדשים א' מלא וא' חסר בפרט באייר וניסן ועיין תוס' מ' ר"ה במתני' על ששה חדשי' וכו' ועיין בעה"ט פ' ראה גבי רה"ש שנאמר ושמרת' ועשית' וגו' משום דיום שנתנה בו תורה ואפשר שדרשו בפני עצמו. ראיתי מ"ש מעכ"ת על דברי חוו"ד בסי' ק"א דמקשינ' מה פריך בגמ' מ' חולין בסוגיא דרוב ר"מ היאך אכל בשר' דהא וודאי גם ר"מ ס"ל חד בתרי בטל ואפי' א' בסוף העולם וא"כ עכ"פ נתבטל והקשה ש"ב הגאב"ד ק"ק ישימפע דהא בס"ס זו אמרינן ברובא דליתא קמן לא אזלינן בתר רובא ותי' מעכ"ת בסברא נכונה אלא דבלא"ה דברי חוו"ד מוכרחין דוודאי בכגוונא דליכא ספק בתערובו' רק דאין אנו יודעין איז' הוא ואפי' בחדא הוה ספיקא לא שייך בטול ועיין בדגול מרבבה ופרמ"ג סי' ק"ט וכיו"ב איתא בשו"ת שבש"ע תניא שבסוף הספ' ובלא"ה י"ל דבק"פ שהקפידה תורה שיהי' שלו ומיניי' כבעלי' והמצוה תליא בזה הוה כדבר שבממון ולא שייך בטול ומ"ש מעכ"ת ע"ד במ"ש דהוה משום חתיכה הראוי' להתכבד והא אינו רק מדרבנן וכי משום הכי יקריב ק"פ שני דהוה חולין לעזרה לא הבנתי מ"ק וכיון דקודם זריקה הוה ואינו מניחין לזרוק הדם ממילא ליכא כאן הקרבה ק"פ וס"ל דזריקה וודאי מעכב ואי ק"ל היאך נאמר דמשום אסור דרבנן יתעכב ק"פ שהוא מ"ע והלא מצינו כמ"פ שהעמידו דבריה' דהא במ' פסחים דף פ' אפי' שומני של גיד דאינו רק משום ישראל קדושים קאמר הג"מ דלא מצי' לאוכלן ודברי שאג"א סי' צ' ידועין ונאמרו בו תירוצ' ומ"ש מעכ"ת ראייה מכ"מ אין ענין לזה דשם אין אסור על ק"פ גופי' וכבר הארכתי בס"ד לחלק בין הפרקי' ועיין בת' כת"ס סי' רס"א ובת' משיב דברי' סי' נ"ה והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה