אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן פד

סימן פג

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב האברך חריף ובקי טובא ירא שלם כש"ת מו"ה שמחה נתן נ"י אב"י בק"ק בערענסאס יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"ו כת"ה גם לרבות בכוח' שנייה וע"ד כי מכתב הא' הי' נעלם זמן רב לא הי' בידי להשיב ועתה עי"כ נתעוררתי וחפשתי ומצאתי את שאהב' נפשי וראיתי כי יצא להשיב ע"ד במכתב תשובתי' א' ובנקל לשמור עצמו מליגע במקום מכוס' וכבר השיב' עד"ז עכ"ז איני זז ממ"ש כי כן דרך זהירי' וזריזי' כמ"ש בפרמ"ג ומ"ש בשם הגה"צ מו"ה חיים אלעזר נ"י כן גם לי נאמר פא"פ ולענ"ד אין דמיון למילה שכמעט א"א בענין אחר משא"כ בנ"ז אני יודע בעצמי ברוב פעמי' שאי"צ לנט"י בענין נוגע בשער ראשו במקום שצריך להיות מכוס' דצריך נט"י וע"כ אם יארע כן בעת הנחת תפילי' ש"ר צריך לחזור ולטול ידיו והספרי' אשר הביא מעכ"ת אינ' בידי לעיין בהם ומ"ש ע"ד רש"י ז"ל בסוכ' ד' מ"ה דמשמע מינה דאתרוג אינו בכלל דרך גדילת' והשעור' ע"י מר אביו הגאון נ"י לעיין באו"ח בהג"ה משום הגאון בעה"מ שו"ת מהרש"ם דאית' בירושלמי פ"ב דברכות דכל ד' מיני' צריכי' להיות דרך גדילתן והביא ג"כ בשם מר אביו הגנ"י כי בירושלמי דפוס וועניצי' לית' ובאמת גירס' בירושלמי שלפנינו קשה לומר ר' חזקי' בשם ר' ירמי' וסתם חזקי' הוא רבו של ר' יוחנן ור"י מתלמידי רב ור"י שהי' בדורו' אחרוני' ואיך אפשר שאמר שמוע' מפיו ובתלמוד בבלי הגירס' בשם רשב"י ולולא דברי הגנ"י הייתי אומר פי' חדש בדברי רשיז"ל והוא עפ"י דברי הגר"א סי' תרנ"א שפקפק עמ"ש להפוך האתרוג משום יהי' עובר לעשייתן שהוא אינ' מועיל כלום דהא מברכין על הלולב כאשר בידו כהלכתו והא יוצא בו והא האתרוג אינ' מעכב כאשר מזומן לפניו עיי"ש שהוכיח מריש מ' פסחי' שאין תקנה זו מועיל ולזה נתכוון רש"י ז"ל שרצה לנו ללמוד התקון לענין עובר לעשייתן כמ"ש בתוס' ד' ל"ט ושם שיהפוך א' מד' מיני' משמע שהי' נוהגין אפי' ע"י הפוך האתרוג וס"ל לרשיז"ל כדעת הגר"א דכיון שמברך על הלולב אינ' מועיל לענין זה רק אם יהפוך הג' מינים לולב הדס וערבה כנלע"ד וראיתי מ"ש כת"ה בפי' הר"מ והרע"ב מ' טבול יום פ"ב מ"ש בחבית שנקב' מצידי' ונגע בו טבול יום רי"א טהורה ופי' דעולה יבטל בק"א כבתרומה והקש' מר הא ר"י ס"ל מב"מ לא בטל והבי' כי כן הוא בתוספ' ושוב הרא' לדברי תוס' מנחות שהקש' כן והביא פלוגתת אביי ורבא א' זבחי' ד' ע"ט אביי ס"ל הא דידי' הא דרבי' ר"ג דס"ל מב"מ לא בטל אבל רבא חולק שם ומעתה התוס' י"ל דס"ל כרבא אבל על פי' הר"מ והרע"ב קשה הא קיימ"ל כרבא ונזכרתי שראיתי במהרי"ק על הלכות עולם והוא מרן ב"י בכללי הג"מ דהאי כללא הלכא כרבא היינו היכא דפליגי בנפשייהו ולא אליב' תנאי' אחרי' וה"נ הא לאו בהלכה פליגי אליב' דנפשייהו אלא אי ר"י סבר מב"מ לא בטל או רק משמי' דרבי' אמרה עיי"ש וע' בתוס' חולין ד' צ"ט דשם מקש' בגמ' והא ר"ל מב"מ ל"ב והקש' בתוס' לימ' הא דידי' הא דרביה ומה קושי' הא סתמ' דגמ' הוא והלכה כרבא ועכ"ח כנ"ל ועוד אפשר לומר בדרך תי' דאיירי האי מתני' בתרומה דרבנן ובדרבנן הא מסקינן בחולין צ"ט הנ"ל דמב"מ ג"כ בטל ובפרט לדעת הרמב"ם דס"ל דתרומ' גם בזה"ז דרבנן אפי' בא"י ועיין במל"מ מה' מ"א ועיין בת' מרן חת"ס סי' ע"א במ"ש דיש גוונ' שהוא במינו לתרום מזה על זה ומ"מ חלוקי' בשמא לענין ביטול מב"מ ושפיר יש גוונ' זו גם במשקי' והא הרמב"ם מפרש סתמא במשקי' של תרומה וכגון תמד משהחמיץ בתערובו' יין וכיו"ב והנני לסיים בכל חתמי ברכות או"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה