לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן פג
שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד חריף ובקי עצום ירא ושלם כש"ת מנ"ה חיים יושע נ"י. אחדש"ה ראיתי מ"ש ע"ד פיה"מ להרמב"ם פ"ב מ' יומא שאין פק"נ לעבור אסורי' שהוא בדרך סגולה והקשה לכ"ת ממ"ש מס' שבת ד' ס"ז יוצאי' בביצת החרגול ומעכ"ת תי' בטוב טעם ושוב הביא דברי הרמב"ם מה' שבת דמשמע מיניה שהוא אינו מהסגולות ועיי' בת' הרשב"א סי' תי"ג דמשמע מיניה להדי' דהוה סגולה דאל"כ מה אשמעינן אביי ורבא שם דכל משום רפואה אין בו משום ד"א ואם רפואה בטבע פשיטא מקרא מלא דבר הכתוב ורפא ירפא עיי"ש והא קמיע מן המומח' ודאי הוא בדרך סגולה ומ"מ יוצאי' בהם משום דהוה תכשיט וה"נ בהני רפואות כיון דעכ"פ מרפאי' הוה תכשיט וממילא אין כאן איסור כלל משום איסור שבת כשאר תכשיטי' ואין ההיתר משום הרפואה עצמו משא"כ להתיר איסורי' משום רפואה עצמ' דסכ"נ דוחה אות' ס"ל להרמב"ם שפיר דכל שהוא משום סגולה אין הרפואה ברורה ואין סכ"נ דוחה איסור הנ"ל ובזה"ז באו הרופאי' לידי חקירה והמציאו כי הוא רפואה בטבע ע"י מעשה רוקח ותערובת סמים כידוע וכבר המציא' במתני' ר' מתיא ב"ח ברוך אשר בחר בהם ובמשנתם וראיתי מ"ש כת"ה ע"ד ב"י סי' מ"א דאי אפשר להבראי' בלא כבד דנעלם ממנו דברי התוס' מ' קדושי' גבי מ"ש שחטו ונמצא' טרפה היינו חסרון הכבד דודאי נולד כן והנה אין מזה קושי' ע"ד שכן הוא מפרש לשיטת הרמב"ם דהוה כניטל ולא כחסרון דלדידי כ"מ שאמר ניטל חסר כשר כידוע כן מפרש דברי הב"י בפרמ"ג שם ומנ"ל דהרמב"ם מפרש הסוגי' כדברי התוס' מ' קדושי' הנ"ל דילמ' כפי' רש"י ז"ל ויותר מזה יש להקשות ע"ד ממ' נדה ד' כ"ב בגוף אטום דאינה טמא' לידה ולחד מ"ד ע"ד מקום טבור' ודאי הכבד בכלל וכן פסק הרמב"ם אלמ' דשייך נולד בחסרון כיו"ב וכבר העיר בזה כו"פ ובישועות יעקב ע"ד הרמב"ם מסוגי' הנ"ל משמע להדי' דאין חלוק בין ניטל לנולד עיי' בדבריהם. ומ"ש ע"ד א"א הגה"ק זי"ע במנה שנסתפק בסי' ר"ו אם בירך שהנ"ב על הריח בדיעבד אם יצא שנעלם ממנו דברי התוס' מ' ברכות ד' מ"ג והנה בעולת תמיד סי' רט"ז פסק כן להדי' דיצא בדיעבד והביא שם דברי התוס' ופשיטא דאין מדבריהם שום פירכא דשם קאי לענין לכתחילה במי שאינ' יודע איזה ריח מריח דיש מפרשי' דיברך שהנ"ב והר"מ מקוצי פסק דיברך במ"ב אבל בדיעבד י"ל אם אינה יודע דיצא ועיי' בא"ר שהביא דברי ע"ת ועיין בברכ"י סי' רט"ז הנ"ל שהאריך בזה ונראה מדעתו דלא יצא עייש"ה והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: