לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ע
שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב האברך חוב"ק יר"ש כש"ת מו"ה אפרים ר"פ נ"י דומ"ץ ק"ק מאקאווא יצ"ו. עתה באתי ע"ד אשר מי שיש לו מלאכת לבנים שחופרי' בקרקע שלו ושני נכרי' עליהם עריכת תוארם ושנים אשר עליהם מלאכ' השרפה בכבשן הנהוג ודרך מחיר מלאכתם ע"י קבולת מאלף לבנים כו"כ וכן נהוג בכל מדינא ומדינה אך ורק ע"י קבולת וגם הוא חוץ לתחום וענותנותו הרבני ע"ד דרך התיר, והנה כבר הארכתי בס"ד בספרי לב"מ סי' א' ושם עצת דעתי להקנות להם דבר מה מסכום לבנים וממדת הקרקע מפני דברי ת' מהרמשי"ק סי' צ"ו צ"ז שחשש לסברת מג"א סי' רמ"ד משום חה"ש כמ"ש בפיה"מ להרמב"ם מס' ע"ז דע"כ אסור במרחץ שנקרא על שמו היינו דהנכרים יאמרו דישראל לא מינטר שבת וביש לגוי חלק מה אפי' דבר מועט בגוף המלאכה אי"כ משום חה"ש עייש"ה אבל מ"ש בת' פרי השדה שהביא מעכ"ת משום דלא יהי' בבית' ש"י שהחמיר בס' מנחת כהן לא אדע מה ענין בית ישראל על שטחי קרקע והלא בתנאי התנה במד' שלא יהי' המלאכה במחובר לקרקע וסתמ' מ"ש מחובר היינו קרקע של ישראל כמו בנין בית ומלאכה שדהו שנזכר בגמ' פ"ק דמ' ע"ז ולדברי' הלא בכלל בית ישראל ולמה לי בזה תנאי מיוחד עד"ז ומיהו ראיתי בספר התרומ' ה' שבת שהוכיח דפלוגתא רבנן ורשב"א דעכ"ח איירי לצורך מחובר דאי בנין בית עצמו גם רבנן אסרו דהא ברשות' הוא וכן ראיתי בחי"א מה שהשיג ע"ד הנוב"י מהדו"ק שכתב צד היתר בבנין בית אם דרכו בקבלנות בעיר הנ"ל דמדברי ס' התרומה מוכח דלא מהני היתר הנ"ל ולא אדע האיך מוכח מניה דאפי' דרכ' בכך דהא אריסות השדה מותר מה"ט ודאי הוה השדה ברשות' ועוד הא הביא בזה מחלוקת ר"ת והר"י שבתוס' והא מבואר בתוס' בטעמי' לאסורי' משום דדרך בנין בית ע"י שכירי יום משא"כ אריסות שדה ובת' מהרמשי"ק העיר בזה ע"ד ת' נוב"י מהדו"ת מאשר התיר מלאכת קארטען פאבריק ע"י קבולת והא הוה בביתו של ישראל ודבר זה מתורת ירושלמי למדנו הביאו התוס' ספ"ק מ' ע"ז והוא לענין מלאכ' תלוש בקבולת דאינו מותר רק בבית גוי וכמ"ש הש"ע סי' רנ"ב ובסי' רמ"ד סק"א בטו"ז הביא בשם ר"ש דהשפחות לא יתעסקו במלאכת תפירה בבית ישראל ופשט דברי' אפי' במלאכת עצמן מפני החשד דיאמרו שעושי בשל ישראל ובלא קבולת ועי' במ' כריתות דף ט' בתוס' גר תושב דס"ל בשם רי' דמותרי' בבית ישראל במלאכת עצמן והנה נראה מדברי ת' מהרמשי"ק דבדבר שהוא מפורסם לכל שאין דרך מלאכה זו רק בקבולת לא שייך חשדה אפי' בביתו של ישראל ולא נאמרו בירושלמי רק בדברים שדרכ' בכך ובכך כלומר בין בקבולת בין בשכירי יום אבל בדברי' שכול' או רוב' דרכ' בקבולת לא שייך חשדה אפילו בביתו של ישרא ובת' שמלת בנימין ראיתי דלא שייך בית ישראל רק בית ממש שמיוחד לדור בתוכו יוצא ונכנס בו בין בשבת בין בחול אבל אם הבית חלוק ומיוחד לבית אומנו' וביום ש"ק סגור ומסוגר נגד בתי גוואי ולא יראה הבע"ב שם ביום ש"ק אינ' מן החומר' זו ועוד הביא בשם ת' מהריט"ץ ג"כ כס' מהרמשי"ק דהאיך דלא שייך מראית עיין מפני פרסום הקבולת אפי' בביתו של ישראל ומ"מ צוה להשכיר הבית להאומנים וכמ"ש בנוב"י מהדו"ת סי' כ"ח וכ"כ בשם ת' תודת שלמים ואפשר בנ"ד דהבית רחוק ומיוחד למלאכת לבנים היינו בית השרפה לכ"ע ליכא חשדה דהא הוה חוץ לתחום דלא שייך חשדה מ"ע מה הפסד לא ישכיר להם בדבר מועט והנה להלכה אין דבר חולץ בין דברי לדברי ת' פרי השדה רק הטעמים חולקי' ועי' בת' נטע שורק סי' י"ד ות' כת"ס סי' מ"א במ"ש ע"ד פיה"מ להרמב"ם הנ"ל והנה בנ"ד יש קצת פקפוק דממ"ש כי הפועלי' הבקיא' אשר בידם להחזיק חום התנור ביום ש"ק בלא היסק וכעת נראה כי לא יועיל כלום אם כן נראה שמפקיד הבע"ב לעשות מלאכת הלבנים גם ביום ש"ק וזה אסור לדעת מרן חת"ס סי' נ"ט וכן איתא להדיא בדברי הרא"ש פ' השואל מ' שבת אבריית' דהשוכר את הפועל אשר בזה פי' החת"ס מ"ש בטור בקבלנות ובהרא"ש כתוב בהבלע' וידוע מ"ש בב"י בשם מהרי"א ומחלוקת הב"ח ומג"א סי' רמ"ג ועי' תו"ש ות' מהרמשי"ק סי' צ"ו צ"ז ולדבריה' הפי' קבלנות בהבלע' דהיינו מכל אלף כ"כ בלא הקפדה של יום ש"ק ואסור להזכיר יום ש"ק דהיינו בהבלע' ע"כ צריך להזהיר בדברי' במ"ש לא ידבר עמהם כמ"ש. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: