לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן מה
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הנגיד המפורסם חריף ובקי עצום יראה ה' אוצרו כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י אבן יקר ק"ק קראסנא יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ע"ד מ"ש המחבר ובמג"א ס' רכ"ה שלא לברך ברכת שהחיינו על יין חדש אם כבר ברכו על הענבים כדעת מהרי"ל וכן משמע בת' הרשב"א סי' ת"א הביאו הב"י דדי בברכה א' בדבר שאינן רק רשות ובסי' ת"ר שהביא המג"א דביום ב' בקדוש לילה יברך על יין חדש ולכאורה סתרו אהדדי ובכ"ש באמ' מפרש דברי מג"א דאיירי אם לא בירך על הענבים ומעכ"ת הביא דברי שע"ת מ"ש בת' שבו"י דגם אם בירך על הענבים י"ל דהוה כונו ס"ס וראיתי בת' שבו"י ח"ג שם סי' מ"ד שהשיב ע"ד הב"י מ"ש שיש לפשוט ספיקו של מהרי"ל מדברי הגה"מ פ' כ"ח מה' שבת שהביא בשם מהר"ם כי בליל שני של ר"ה הי' מברך ברכת שהחיינו על תירוש ותי' הב"י דאין משם ראי' די"ל דאיירי שלא אכל ענבים עד זמן ההוא והשיב בשבו"י דא"כ מה סהדותא דהגה"מ פשיטא שיש לברך שהחיינו ולא זכיתי להבין דהא בג"מ שם הביא דברי מהר"מ דס"ל עיקר כדעת רש"י ז"ל דיש לברך שהחיינו גם בליל שני בלא"ה ורק הי' מהדר מהר"ם אחר בגד חדש או יין חדש וא"כ ודאי תקשה מה סהדותא בבגד חדש בזה פשיטא דצריך לברך שהחיינו אלא ע"כ דעיקר סהדותא דאם כי ס"ל לעיקר לברך גם בליל שני כמו בליל ראשון עכ"ז הי' מהדר להוציא נפשי' ממחלוקת א"כ אין לדייק מדברי הגה"מ וכמ"ש הב"י וגם יש לעיין לסוגי' מ' חולין דף ק"כ ע"ב דהיוצא מפירות אין המשקין כמותן רק היוצא מזיתים וענבים לענין תרומה ביכורי' וערלה ולענין הבאת ביכורים ונ"מ לאו פרי הוא, ואגב אציע לפניו מ"ש בדברי ת' כת"ס כ"ג וכן בת' מהר"י אשכנזי אשר באו על העיון אם לברך על אתרוג המטוגן במרקחת ברכת שהחיינו ובכת"ס דעתו שלא לברך דדר משנה לשנה כדדרשינן הדר ב' וג' שנים וקיי"ל דדוקא פרי המתחדש משנה לשנה מברכי' וכמ"ש בב"י משם מהר"ם שלא לברך שהחיינו על ירק שנקרא אלאבק"א עיי"ש וכן דעת המג"א בסי' ר"ו לענין בשמים דאי"א שהחיינו דקיימי' יותר משנה עיי"ש וחידוש בעיני שלא הביא דברי באה"ט כאן סי' רכ"ה שאמר בפי' דמה"ט אי"מ על אתרוג ורק דתמיה' לענ"ד מ"ש כן בשם ת' ש"א סי' כ"ה ועיינתי שם וראיתי כי לא הזכיר טעם הנ"ל כלל רק חקר על אתרוג פסול מ"ט לא מברכי' עליו שהחיינו בלא מצוה משום הפרי וגם הביא ת' מהרש"ל סי' ח' דביו"ט ב' של סוכות שלא הי' להם הדס (ויו"ט א' הי' בשבת) והורו שלא לברך שהחיינו עד יום חוה"מ שהביא' הדסים דהוה להו לברך משום הפרי של אתרוג ותי' משום דאפשר דכבר ברכו עם הקהל על הראי' או שלא יטעו לברך על ג' מינים או לברך משום מצוה על ג' מינים או שלא יטעו לברך משום מצוה על אתרוג פסול עכ"פ האי טעמי' משנה לשנה לא הזכיר כלל באותו תשובה וגם ראיתי שם שאין לומר הטעם שלא לברך משום דלא נגמר הפרי דזה אינו דא"כ האיך יוצאי' בו דהא אין יוצאי' בבוסר ועכ"חדזה הוה גמר פרי דשיעורו כהנ"ל לענין ברכה ובת' כת"ס שם נתן טעם שלא לברך משום דאינו גמר פרי ולא הביא כלל דברי שער אפרים הנ"ל וצל"ע ועיי' בהרא"ש ר"פ כ"מ בשם הרא"ם שהקשו האיך אנו מברכי' על היין בפה"ג הא לאו פרי הוא לענין הבאת ביכורים ורק מרבוי דקרא בהביא ענבים ודרכן אבל יין גמור לאו פרי ותי' דילפינן מערלה דיליף מביכורים כמ"ש במ' חולין דף ק"כ ובערלה אי לאו דכתיב בי' אכילה בלא קרא הוה פרי כך ת' הרא"ש א"כ להרא"ם דונדוני' כי' יין לשאר היוצאי' מן הפירות כמו יין תפוחין וכיו"ב וכי מברכי' ברכת שהחיינו עליה' א"כ הה"ד ליין ולדברי הרא"ש בסברתו דבמילת' קאי כמו הפרי עצמו אי לאו דכתיב בי' אכילה א"כ באם כבר ברך על הענבים האיך יברך שוב על היין דהוא כפרי דמשום אכילה לא שייך לחלק ביניהם לענין ברכת שהחיינו וכדברי ת' הרשב"א מצד הלכה כנ"ל. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ונזכה לשמוע קול מבשר טוב ממרומים בקרב הימים כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער: