אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן מד

סימן מג

בימי חנוכה יצמיח תושי' על ראש כבוד ידידי הרה"ג חוב"ק יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה עקיבא בלוי נ"י ק"ק קראסנאי יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ונהנתי מאור זיו חד"ת והיא ע"ד מ"ש במכתבי הקדום בענין ברכת שהחיינו על אתרוג מטוגן לאחר שבירך עליו בזמן נטילת אשר בזה עמדו בספרי דבי רב וכעת ראיתי בס' אורחת חיים מהגאון אב"ד ק"ק ספינקא נ"י שהביא להקת נביאי' אחרונים שעמדו בזה אשר מסכימי' שלא לברך וראיתי ג"כ בת' הרי בשמים סי' י"ב שהאריך בזה באריכות נפלא בחוב"ק רק מ"ש בשם תשובות ש"א סי' ל"ה בטעמי' משום דדר באילנו משנה לשנה אם כי בדברי באה"ט משמע דה"ה הדברים בת' סי' ל"ה הנ"ל אבל לא כן הוא דשם לא נזכר דבר מטעם הנ"ל רק משום דלא הוה גמר פרי ועד"ז השיב כיון דיוצאים בו למצוה דנטילת לולב עכ"ח חשבינן לי' גמר פרי וכן ראיתי בקש"ע כי הגאון בעל אמרי אש בירך בפה"ע על אתרוג מטוגן מה"ט ומ"ש מעכ"ת מסברא מטעם מגו כמ"ד לענין סוכה מדהוה דופן לענין סוכה הה"ד לענין שבת והנה לדעת המחבר אי אפשר לומר כן דהא בסי' ר"ב פסק לענין בפה"ע ראוי' לברך בפה"ע כשיעור פול הלבן ורק משום דאין אנו בקיאין בזה עד שיגדל ביותר ובסי' רכ"ה פסק המחבר כדעת הרשב"א בת' סי' ר"כ דאין לברך שהחיינו על הבוסר עד שגמר הפרי לגמרי ורק במג"א הביא דעת הרדב"ז לברך כשיעור פול עיי"ש וכן בסי' תרמ"ח פסק המחבר דיוצאים באתרוג הבוסר וברמ"א מדשתיק לי' אודי ליה וא"כ יהא דבריהם סותרים זא"ז ועיקר הדברים נראים מ"ש בת' תנים מאירות סי' ס"ה דברכת הפירות זמנם כשביעית ומעשרות דבפ"ד מ' שביעי' דבשאר אילנות מותר לאכול בשביעית ולא הוה להפסיד משבאו לעונות המעשרות ובפ"א מ' מעשרות פ"א תנן שיעורי' ומשם מוכח דגם לענין מעשרות בעי גמר פרי לגמרי עיי"ש הסימנים וסיים שם בפמ"א דרק באתרוג בין גדולים בין קטנים מקרי גמר פרי כמ"ש שם לדברי חכמים דבין גדולים ובין קטנים הגיעו לעונות מעשרות שכן דרך לאכלו בין גדולים ובין קטנים ע"כ מסקנת' דעל אתרוג מטוגן מ"מ מברכי' עליו בפה"ע וכן כל מה שדרך בני אדם לאוכלו בזה האופן כי אדעתי' דהכי נוטעי' אותן דזה כלל גדול לענין הברכות הנהני' כידוע, וע"ד מ"ש מעכ"ת לענין אם בירך על הראי' לפני החג אם לברך בשעת נטילה ופשיטא לי' דמברך דבראי' לא הוה רק רשות לברך ואינו פוטר החיוב והנה ודאי סברה נכונה הוא ולענ"ד יש ללמוד בק"ו מ"ש בהג"א פ"ג מ' עירובין דזמן דר"ה אינו פוטר זמן דשופר דזמן ר"ה אינו רק מדרבנן וזמן דשופר דאורייתא יעיי' במג"א סי' תרס"ב מ"ש בדברי הג"א הנ"ל אבל בקרבן נתנאל פ"ד דמ' סוכה סי' ב' אות ח' פירשו יפה והוא ע"ד מ"ש בשם הגאון שהביא הרא"ש דברכת זמן דיו"ט פוטר של זמן דלולב והקש' לי' א"כ גם זמן דר"ה יפטור זמן של שופר ותי' כנ"ל כלומר זמן דר"ה לגמרי מדרבנן דהא במ' עירובין מסתפק לי' משום דר"ה ויה"כ אינו רגלים ורק במסקנא דמברכי' עכ"פ מדרבנן משא"כ לולב אפי' ביום ב' עכ"פ איכא מצות נטילת' ומה"ת עכ"פ בי' א' א"כ ק"ו בנ"ד דאינו רק רשות ועיי' בת' הרי בשמים הנ"ל דאתי' עלי מטעמי' משום דאינ' שוים בהלכתן עיי"ש אריכות נפלא אך דברי הקרבן נתנאל נראי' שפירשו כפשוטו שראה דברי הגאון בפנים ולכאורה י"ל מה שמברכי' ביום ב' דר"ה לצאת מספק' על פרי חדש בהרי בשמים מקש' לנפשי' מהלכה זו ותי' כיון דמיד אוכל הפרי אז הזמן חיוב הוה ולענ"ד דכל בחדא זימנה עולה לכאן ולכאן כיון דמטבע חדא הוא ולא גרע מ"ד במ' ברכות ד' י"ב בנקט כס' דיין וסבר דשכר' דיצא לכ"ע ורק היכא דהברכה קודם כמו בנ"ד שבירך על נטילת' למצוה או להיפך כמ"ש מעכ"ת אבל בחדא זימנה זכרון א' עולה לכאן ולכאן כנלענ"ד ועוד י"ל מדברי ת' שער אפרים סי' ל"ה הנ"ל דאין ברכת זמן על הפרי פוטר של מצוה דהא הביא לראי' לדבריו מת' מהרש"ל סי' ח' דלא הי' מברכי' בי' א' דסוכות מפני חסרון הדסי' על ד' מיני' ולמה לא ברכו זמן על הפרי של אתרוג ודחה דלמא כבר יצאו מדי ברכת הזמן על הפרי וא"כ קשה גם ברכת הזמן על המצוה האיך דלא הוה חסר ג"כ לא הי' לברך וגם האיך ברכו ביום ב' כשהובא' הדסי' כמ"ש ת' מהרש"ל א"כ ש"מ דברכת הזמן של הפרי אינו פוטר של מצוה וכהנ"ל. מ"ש מעכ"ת דיש לומר דהא דקאמר בגמ' דף ל"א לר"י דפוסל בשיעור אגוז משום דל"ג פרי זה בס"ד דל"ב הדר באתרוג לר"י עיי' במג"א סי' תרמ"ח ס"ק ר"ג סברת הב"ח באתרוג הירוק עיי"ש. והנני לסיים בכל חותמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה