לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לג
שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני האברך חריף ובקי יראת ה' אוצרו בנש"ק כש"ת מו"ה נתן אלי' גרינפעלד והנה ראיתי מש"א ע"ד הפ"ח בסי' ק"ח והביא דברי תוס' מ' ע"ז דף"י"ב והנה הפ"ח שנה וחזר כ"פ בדברי סברת התוס' וכן בשם הראשונים וכמ"ש הש"ך ג"כ דזילוף יין הוה הנאה גמורה ורק במקום יין היקל ברמ"א לענין זילוף ושם בפ"ח הזהיר שלא להדליק הטוטין בפיפא אצל שלהבת של נר חלב כידוע ומ"ש מעכ"ת דשנופטאבאק להריח לא ידענו מנ"ל הא וכי מטילי' לתוך החוטם משום הריח ומעולם לא נשמע לברך עלי' ברכת הריח ועיי' במג"א סי' ר"י סק"ט שהתפלא על השכופי' טוטין בלא ברכה דיש לו שביע' מזה כמו אכילה ושתיי' והי' ראוי לברך עכ"פ כברכת הריח משום הנאה ובת' מהר"א סי' ק"נ דייק דלא העיר על השונפ:
טאבאק מפני שהוא בתוך החוטם ואי משום הריח אדרבה עיקר' ע"י חוטם והשואפי' שנופ:
טאבאק הוא משום מקרב העטוש ומנקה הלחלוחות כידוע וגם אינו רק משום רגילות כידוע אך אות' שמערבי' דברי' המריחי' כגון שמן ערב וכיו"ב בזה שייך ריח וצריך ברכה וי"ל. ומ"ש מעכ"ת בענין שאיפת טיטון בתענית כבר האריך בזה בשכה"ג סי' תקס"ג ותמיה מאוד על אותן שנוהגין בה היתר ביו"ט ובתענית ממנפש"ך אם הוא או"נ האיך מותר בתענית ואם לאו למה נתיר ביו"ט ושם הביא דברי העשיבי' דקיימ"ל כרבא בב"ת דריחא לאו מלתא והוא השיב עליהם דשאני התם דאזוקי מזיק כמ"ש התוס' משא"כ טאבעק עיקרו להנ"ל ונהנה ממנו הנאה מעלי' וכדברי מעכ"ת והנה הקושי' מיו"ט י"ל בפשיטות דביו"ט גם שאר הנאות מותרי' כאו"נ דהא במוגמר שאינו רק לריח' לא פליגי חכמים על ר"ג רק משום דאינו שוה לכל נפש והא במתניתין מ' ביצה פ"ב תנן בהדי' מחלוקת ב"ש וב"ה לענין להחום לרגלי' ולהתחמם נגד המדורה סתמא דמתניתין להתיר' ועיי' ברא"ש מ' שבת פ' כירה גבי גזירות רחיצת בחוני' ביו"ט דעת הריב"א להתיר דהוה שוה לכל כגון להזיע ורק לרחוץ אינו שוה לכ"נ ועיי' שם בפל"י שהקיל מסברה זו לענין שאיפת טאבוק ביו"ט דהוה ג"כ רפואה ושוה לכ"נ והדברי' עתיקים בת' אחרונים ועיקר נלענ"ד דעשן שנעשה ע"י הטובאק לא שייך בי' משום אכילה או' שתיי' ותדע דהמג"א סי' ר"י לא ערער רק משום דלהוי כמו ברכת הריח וראיתי בדברי מעכ"ת מ"ש לחלק בין שלהבת דעצים דיש בו קשירה לגחלים ולא בשאר שלהבת ולא אדע מ"מ אינ' גחלת בהבהב פתיל' ועיין בת' מרן חת"ס או"ח סי' מ"ג ורק בגחלת של מתכות מחלקי' הראשונים שאין בו משום כבוי כידוע עיי' במג"א סי' של"ד ועיי' בא"א להגה"ק מבוטשאטש ז"ל מ"ש שאין לערער במי ששואפי' טוטין בתענית המחמירי' לא החמירו רק מי שבולעים העשן אבל בבולט אין שום חששא וגם בשכה"ג דיבר מזה וכמ"ש מעכ"ת. והנני לסיים בכל ברכות ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ה"פ מאד: