לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כז
שוכ"ט על ראש ידידי כבוד הרב המאה"ג חריף ובקי כש"ת מו"ה שמעון נייפעלד אבד"ק דיא"ר. אחדש"ת ראיתי אשר מעכ"ת בא לידי ספק ע"ד הנרות שנודרים בעת מזכיר נשמות לביהנ"נ האם מותר להשתמש בהם לנרות בביה"מ שעי"כ מתפללים שם ולומדים אצלם או לנרות של שבת והביא דברי ש"ע או"ח סי' קנ"ד סעי' י"ג דנר של ביהכ"נ מותר לקרות לאורה ולדעת הב"י בשם הרי"ו אפי' דבר רשות והמג"א חולק עליו כי דעת הרי"ו ג"כ כשיטת נ"י דרק לדבר מצוה מותר א"כ נר של שבת אם דמצוה קילתא היא מ"מ כיון דלדבר מצוה הוה מותר והנה בסי' תרע"ד סעי' ב' פסק דנר של שבת הוה כשאר נרות של מצוה ומותר להדליק זה מזה, אלא שמעכ"ת העלה הספק במה שיש להסתפק טובא לענ"ד דלהוציא מביהכ"נ לגמרי לנר של שבת דזה הוה שינוי מדעת נדר הבעלים ומקדושת ביהכ"נ אם גם זה מותר והביא דברי ש"ע יו"ד סימן רנ"ט והוא מגמ' דערכין ד' ו' בנודר מנורה ונר לביהכ"נ דלדבר מצוה עכ"פ מותר לשנות אפי' ע"י גבאי וכש"כ חבר עיר ועי' בת' חת"ס יו"ד סי' קמ"ד בסדור שיטות הנ"ל וכבר הארכתי ג"כ בס"ד בספרי לב"מ סי' קע"ד והנה צריך עיונה רבה בהאי דינא דמנורה במ"ש המג"א סי' קנ"ג ס"ק נ"ז מדברי מ"ב דאבנים ולבנים מביהכ"נ שנסתר אינו מותרים רק אם בנו ביהכ"נ חדשה דחל קדושתו על ביהכ"נ הנ"ל וזה חלוף זה כמו מכירה וחליפין וגם מתנה מותר ע"י טובי העיר במעמד אה"ע אבל אם אין כאן דבר שיכול עליו קדושתו אין ביד טה"ע לשנות ולהפקיע בכדי והקשה המג"א מהאי דסי' רנ"ט במנורה דמותר לשנות בכדי ותי' עפ"י סברת הר"ן דשאני ביהכ"נ דאומרים בו דבר שבקדושה ע"כ עשאוה' כהקדש בה"ב כידוע במחלוקת הרמב"ן והר"ן בטעמי' דביהכ"נ דדנין בי' כדבר שבקדושה ושוב הקשה במג"א מת' הרא"ש כלל ה' דמתיר לשנות ביהמ"ד וביהכ"נ עפ"י טה"ע לדירה בשכירות וכן בפ"א מ' בב"ב סי' כ"ט תלה טעמי' דהתיר' במנורה בהתיר' דביכ"נ לשנות עפ"י טה"ע ותי' דהרא"ש ג"כ איירי שבנו ביהכ"נ אחרת וכן במנורה ס"ל כדעת הנמ"י שעשו מנורה אחרת ושם במחה"ש דהא דקיימ"ל בסי' רנ"ט בסתמא דמותר לשנות במנורה דאנן קיימ"ל כדעת הר"ן דביהכ"נ חמור דאומרים בו דבר שבקדושה והאחרונים הרבה להקשות על תי' מג"א דבת' הרא"ש לא משמע כלל דבנה אחרת ואדרבה שם השאלה דהרב למד בביהכ"נ ואח"כ בנו ב' עליות אחד להגיד מפי הרב ואחד לתלמידיו ואח"כ נמלכו שיחזור הרב לביהכ"נ והעליות השכירו לדירה ועד"ז השיב הרא"ש ממ' מגילה דא"ר ל"ש וכו' דבז' טה"ע ומעאה"ע יכולים לשנות אפילו ביהמ"ד דקדוש טובא וכן הקשו בשכה"ג בשם הר"ן מגיטין האיך התיר הרא"ש להשכיר דהא אוגורי אסור ועוד הקשו ע"ד מג"א דהא לעיל כתב במג"א ס"ק ט"ז ע"ד רמ"א בכפרים שמותר ע"י מעמד אה"ע היינו ביש להם ביהכ"נ ותי' היינו לבנות עתה וא"כ כבר חל קדושה עלי' ומ"ט דמ"ד דאסור במתנה וכן אוגורי' ומשכוני' ועיי' בת' דברי חיים סי' ג' ח"א דהרא"ש איירי במתנה דכדינן קיימ"ל דמותר והקשה עליו בתו"ח דהא מבואר בהרא"ש דהי' להשכיר ועיין בקרבן נתנאל מ' מגילה ד' כ"ז ולפנ"ד הי' נראה לומר דהמעיין בת' הרא"ש הי' העובדא דמיד לאחר הבנין נמלכו לעשות כן ועוד לא למדו בעליות הנ"ל והא דעת הג"א במ' מגילה לד' הרא"ש שם דאפ' נגמר הביהכ"נ אם עוד לא התפללו בתוכה תלי' במחלוקת אביי ורבא אי' הזמנה מלתא והא קיימ"ל דהזמנה לאו מלתא היא ואך השאלה היתה כדסיים השאלה וכדומה שהי' ממעות הקדש דהיינו שנגבה לכך והוה כגבה והותר ולזה שפיר מהני ז' טה"ע במער' אה"ע כמ"ש במג"א בסי' קנ"ג ס"ק א' והוה כמו דמי מכירה אבל בעולם בלא מכירה ומתנה האיך דכבר חל קדושת עליו לאסור לשנותה בלא דבר קדושה אחרת שיחול וכדברי מ"ב שהביא המג"א, ועל דברי הרא"ש ונ' ב"ב שפיר י"ל כמ"ש בת' דברי חיים דאיירי ע"י מתנה וכיו"ב או כדברי מג"א שבנה ביהכ"נ אחרת וגם במנורה איירי כן כמ"ש הנמ"י וגם הקשו בתו"ח דבנמ"י לא נזכר שעשו מנורה אחרת רק פירש שיש להם נרות בלא"ה וכ"ש במהרי"ק ולענ"ד דס"ל במג"א דמסתמא כן הוה דאטו בשופטני עסקינן להתנדב נר ומנורה ביש די ספוקם ואם משום להרבות נרות לפאר למה נמלכו בזה אלא דהכ' הוה דבשעת נדבת' לא הי' די ספוקי ועכשיו מצא דים כמובן. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ה"פ מאד: