אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן כו

סימן כה

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה הרבני המופלג חריף ובקי יו"ש מו"ה חיים ישעי' נ"י אבן יקר ק"ק ליידאן יצ"ו. הנה באתי ע"ד מ"ש נפשו היפה בענין אה"ק ע"י שהי' ב' מנינים ונעשת אה"ק שנים וכאשר התאחדו נשאר בלא צורך לס"ת אם מותר להניח בו שאר ספרים והנה באמת לא מצאתי היתר לזה אם לא משום לב ב"ד מתנה כמ"ש בהגה' חת"ס סי' קנ"ד בש"ע החדשים דגם ביחיד אמרינן כן דכל יחיד ויחיד עשה לפי דעת ב"ד ולא חמור יותר משל ציבור עיי"ש אלא דבקביעות יש לפקפק בזה דבזה לא מצאנו לב ב"ד מתנה ע"כ רפיא בידי'. וראיתי מעכ"ת מקשה על דברי הר"י בן הרא"ש שהביא בשע"ת שהשיב ע"ד המתיר דהביא ראי' ממס' שבת בסוגי' די"ח דבר שהי' מניחים תרומה אצל ס"ת והר"י בן הרא"ש השיב עליו דשם בקדושתו קאי דגם הס"ת מונח שם משא"כ בנ"ד ועוד דלמא תרומה קדוש כמו ס"ת ומעכ"ת השיב ע"ז השגה כזו אינה מועיל דהא בסי' מ"ב קיימ"ל דאסור להניח בכיס של תפילין מעות וכיו"ב אם כי התפילין נשארו ג"כ בתוכה ולענ"ד אין בו תשובה דשני דברים חלוקים הם דודאי תשמיש של קדושה אסור להשתמש חול אינה משום הורדה ורק אסור בפני עצמו דאסור להנות ממנו וכמ"ש ברפ"ב דשבת גבי נר חנוכה דאסר ר"א להרצות מעות נגד נ"ח ופריך אביי וכי נ"ח קדושה יש בו משמע דפשיטא דהשימוש אסור בפני עצמו דשם אינו משום הורדה דנ"ח במקומה עומדת, רק דהשימוש בעצמו אסור דשמו מוכיח עליו דיש בו קדושה וקדושה אסור להנות ממנו או משום בזוי וגם אמרינן שם וכן במס' סוכה ד' ט' כשם שחל ש"ש על החגיגה כך חל על הסוכה וס"ל להתוס' דמה שהוא לצורך סוכה הוא מה"ת כבד מאכילה ושתיי' ומה שהוא שייך למצות סוכה ועיין בט"ז הלכות סוכה סי' תר"ל וכ"ז לענין דבר חול לגמרי שיש בזה הנאה לגוף אבל לענין שימוש למצוה קלה היינו משום דאסור להוריד מקדושה חמורה לקלה דהא אין גופא נהנה רק לצורך מצוה וצורך קדושה ומה איסור הנאה שייך בזה מצוה ללה"נ דהא יש פוסקים דמותר להשתמש בנ"ח לדבר מצוה אם כי שעת מצוותן דין קדושה יש בו כמ"ש הרמב"ן אלא הטעם שאסור משום הורדה כמ"ש בכ"מ מעלין בקדושה ואין מורידין ומחלוקת האחרונים אם הוא דאורייתא או דרבנן עיין בפרמ"ג סי' מ"ב ובת' מחנה חיים סי' א' אם כן החילוק מבואר דהא בסי' מ"ב גבי כיס של תפילין לענין שימוש להניח בו מעות דהוה שימוש של חול גמור מה מועיל אם התפילין נשארו ס"ס נהנה מקודש ואדרבה מגרע גרע דעוד בקדושתן ונהנה לחולין אבל לענין קדושה קלה דאין איסור משום דנהנה כנ"ל ורק משום הורדה וכיון שהס"ת כמקדמ' קאי ונשאר בקדושתן אין כאן הורדה זה לענ"ד נכון וכיו"ב ראיתי בת' חסד לאברהם או"ח סי' ח' לענין הזמנה לגוף הקדושה דקיימ"ל הזמנה מילתא הוא מחלק ג"כ כהנ"ל דדוקא להשתמש בו חול הוה הזמנה דאסור אבל לענין הורדה לקדושה קלה לא מהני הזמנה ולאו מילתא לענין זה חזינן עכ"פ דתרי מילי נינהו וכהנ"ל ודברי הר"י בן הרא"ש ה' דברי מהרש"ל שהביא הטו"ז ודברי הב"ח שהביא מג"א ס"ק י"ד, מ"ש מעכ"ת בפשיטות דס"ת קדוש יותר מת"ט דאסור לשרוף ס"ת שבלה ולא ת"ט לא אדע מה זו הוכחה דהא תרומה אקרי קדוש כמ"ש ואח"כ יאכל מן הקדשים, ואיש כי יאכל קדש דאיירי בתרומה כמ"ש ביבמות בפ' הערל ובפסחים פ"ב ואי משום שריפה אדרבה קדשים דודאי הוה קדוש וקדשים שנפסלו כולו בשריפה כמ"ש בפ"ב דפסחים ובכ"מ ושריפה חמורה לענין ביעור כמ"ש הרמב"ם בה' פסולי מוקדשי' הבי' במג"א סי' תמ"ה ס"ק א' והא דס"ת אסור לשרפה היינו משום מאבד דילפינן מלא תעשו כן כמ"ש הרמב"ן במנין המצות ומ"ש להתיר' עפ"י דברי שאג"א בסי' ל"ו דבזה"ז א"א לקיים מצות כתיבת ס"ת דא"א בקיאי' בחו"י כבר חלקו עליו בברכ"י בשם הרדב"ז וברונ"ה דהולכי' אחר רוב ספרים הנמצאים דבכל התורה הולכי' אחר הרוב כמ"ש במ"ס דג' ספרים נמצאו בעזרה בב' כתוב מעונה ובא' כתיב מעון ובטל' הנוסח' בא' וקיימו את שניהם ועיין בגדולי הקודש הדע"ק בריש ה' ס"ת. וע"ד שאלה שני' באנשים שחשודים ורגילי בשבועות שקרי' בעוה"ר אם יש להם נאמנות לענין או"ה לאכול אצלם ומנעס"ת הביא דברי הש"ך סי' קי"ט ס"ק י"ב דדוקא באיסורי מאכל אמרינן חשוד לחמור חשוד לקל הנה ידוע דברי תשו' לה"ג מהר"נ מבריסק בת' רמ"א סי' י"ד בעיר אשר בעוה"ר רבו המומרים ושבועות שקרים וש"ש לבטלה קלקלתן תקנתן לענין עדות כיון שרגילין בכך אינן יודעין חומר האיסור וכמ"ש בח"מ סי' ל"ד בהני קבוראי דאינו יודעין איסור' ביו"ט ע"כ אין לפסלן לעדות ועיין בת' רע"א סי' צ"ו לענין החשודים בהעברת תער על זקנם וכיו"ב ועיין בפ"ת ס"ק ל"א שהביא כיו"ב בשם פמ"א ושם לענין עדות ערוה וממונות כש"כ לענין אסורו' דל"צ עדות גמור וכמ"ש ברמ"א סי' קכ"ז לענין פסולי עדות דעכ"פ נאמנים באיסורים וכמ"ש במס' בכורות החשוד על השביעית אינה חשוד על המעשר כידוע ואם כי בת' חות יאיר דעתו אם הם לפנינו מזהירי' אותן ומודיעים אותם חומר איסור ואם אינם שומעין נפסלין לעדות לענין איסור והיתר אפשר דיודה וכש"כ דיש לצרף דעת הש"ך הנ"ל והכל לפי ראות עיני המורה אם רואי' שמדקדקים באו"ה וד"ל. וראיתי מ"ש כת"ה לתרץ על דברי הרי"ד שת"י קושי' התוס' מס' ר"ה האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני' שאהי' בן עוה"ב ה"ז צדיק גמור והקשה בתוס' הא באבות תנן על תהי כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס ותי' דשם איירי דקיים כבר מצות צדקה והקשה מעכ"ת האיך יתרץ הגמ' מ' פסחים דפריך מהאי לענין בדיקת חמץ ומה מקשה להנ"ל ולענ"ד דשם לענין שלוחי מצוה שאינן נזוקין מודה דאין חילוק דעכ"פ מצוה קעביד וכמ"ש ר"ל מ' נזיר באכילת ק"פ לשם אכילה גסה וגם מצות קעביד עכ"פ וראוי' עכ"פ להיות מגינה. וראיתי מ"ש בסי' תמ"ג בגגו של ישראל סמוך לגגו של גוי בשבת ויו"ט כופי' עליו כלי ומעכ"ה האריך בטוב דהי' יכול לגרור ברגליו דרך הליכה והוכיח לדברי נשמת אדם דהך הליכה לאו דוקא אם טילטל מן הצד לא שמי' טילטול ולענ"ד י"ל מילתא פסיקתא נקט דטילטל ברגליו וגרירה לאו כל אנפין שוי' דפעמים ככר חמץ אי אפשר עי"כ וגם יש לחוש לפרורים כידוע. ומ"ש על הרמב"ם בפיה"מ ע"ד הבייסותים שהעצרת אחה"ש וכמו שהכותי' והמיני' נוהגין דעתם משובשת בזה והקשה מעכ"ת דהא איתא במגילה שנצחו ועשו יו"ט ולענ"ד בייתוס' לחוד וכותי' ומינים לחוד דהם כת אחרת כידוע ומ"ש ממ' ע"ז ספ"ק דכותי' עבדו מלאכה בח"מ והא בשבועות נמי עבדו להנ"ל כבר עמדו בזה האחרונים. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה