לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כה
כתקוע שופר לחיים טובים ומתוקים יכתב ויחתם לאלתר בספרן של צדיקים ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם כערוגת הבושם צדיק י"ע בנש"ק כקש"ת מו"ה פנחס ארי' תאומים פרענקל שליט"א אב"ד ק"ק וויעליטשקי יצ"ו עתה באתי ע"ד במ"ש ע"ד ביהמ"ד בהבנותו נשכח להיות מקום חלול בכותל למען קופת א"י האם מותר לע"ע ליטול אבנים או לבנים מהכותל לתקון הנ"ל של"ל ח"ו עמ"ש לת"כ וכבוד הדר"ג תחילת דברי' אם מקום בנין ביהכ"נ וביהמ"ד דאורייתא או דרבנן והביא דברי הרא"מ בס' יראים סי' שכ"ד דה"ה דאורייתא וכן נמצא בת"כ פ' בחוקותי עיי' ת' מהרש"ם ח"א סי' ו' ובלא"ה איתא במנין מצות להרמב"ם ביד החזקה בל"ת אות ס"ה שכולל לאו דל"ת גם לביהכ"נ וביהמ"ד וכן כתבי קודש ופירושיהם הביאו ג"כ בת' דברי חיים עיי"ש בח"א סי' ג' ד' בשם הרמב"ן ומבי"ט בס' קרית ספר ובשם פרמ"ג סי' קנ"ב סק"י הביאו ג"כ בהרי בשמים ובת' בית שלמה סי' כ"ג הביא דברי מנין המצות סי' ס"ה הנ"ל ועיי' חי"א כלל י"ז דמשמע דהוה מדאורייתא ובת' מהרי"ק שורש קנ"ט הביא דברי ת"כ הנ"ל ודרשת חכז"ל מס' מגילה שהביאו המרדכי כידוע. וראיתי כבוד הדר"ג הביא מחלוקת הטו"ז וא"ר דלדעת הטו"ז דוקא ע"מ לבנות דמ"ש במרדכי ע"כ הזהיר בשטאנדער של"י נקל בכותל להחזיק רק ימלא הגומא ובא"ר נשען ע"ד הרמב"ם פ"ו ה' יסה"ת ופ"א מה' בהב"ח דדוקא דרך השחתה אסור ודברי פרמ"ג ידועי' דהקש' מדברי הש"ך סי' רע"ו דמשו"ה אסור אפי' שלא כדרך השחתה ומ"ש נתיצה דהא ילפינן מחד קרא ועיי' בת' מרן חת"ס סי' כ"ג באו"ח ובת' ארי' דב"ע סי' ב' לתרץ כמ"ש בב"י סי' רע"ו דשאני מחיקה דאפשר בגניזת היריע' משא"כ נותץ אבן ממזבח דמקומ' מכוון ועוד תי' בחת"ס דבבנין ביהכ"נ חל הקדושה על בנין החדש ונפקע הקדושה מביהכ"נ הישן ע"כ במ' בב"ב ומ' מגילה דלא לסתור אינש ביהכ"נ וכו' אינו רק משום פשיעות' או ביטול צלותא ואין זכר משום נתיצה ועיי' בת' ארי' דב"ע שהקשה דבביהכ"נ לא שייך חילוק זה דכמו דאפשר בגניזת יריע' ולכתוב יריע' אחרת כן אפשר בבית הכנסת במקום אח' ותי' מחוור נמצא בת' דב"ח ח"ב סי' י"ג וכן דעת ת' אב"ע הנ"ל דשאני תיקון ביהכ"נ דהנתיצה עצמו מתקן משא"כ במחיקה אם כותב במקומ' שה"ק הוא קדושה אחרת וזה הטענ' של סבר' א"כ דהתיקון גופא במקומו עומד וא"ת עכ"פ מה שתאבד מחסר מבניני' ע"י נתיצה אינ' פה זה אינו דודאי הקדוש' אינו נתפסת רקבכלל של שמושו של ביהכ"נ משא"כ באותיות של שה"ק כל קו וקו קדושה יש בו בעצם כידוע מדברי מ"ע דגם במקצת' עובר משום ל"ת וראיתי מ"ש הדר"ג מת' בית אפרים סי' ס"א ביו"ד בשם חב"י מת' ארי' דב"ע מהר"ל מפראג שהביא ראי' ממ' בב"ב ד' ג' דבב"ב נתן עצה להורדוס לסתור ולבנות ביהמ"ק בהדור ומפואר והאיך שרי בחדתי' דלא הוה תיוה' דהא אית בי' משום לת"כ ש"מ דע"מ לתקן מותר והנה כבר הובא ראי' זו בתשב"ץ ח"א סי' ב' וכן בת' משאת בנימין סי' ל"ג דהוכיח מזה בבונה ביהכ"נ חדש אפי' בכרכי' נפקו הקדושה מעצים ואבנים של ישנה הובא במג"א סי' קנ"ג דאל"כ האיך מצי למיעבד הכי דביהמ"ק ודאי צריכי דעת כל ישראל יותר משל כרכי' והורדוס שלא הי' מהמלכי' כמשפט ודאי אינו כר' אשי דדעת כ"י עלי' סמך אלא כהנ"ל וקאמר תדע דאל"כ האיך סתר ואיכא משום לת"כ אלא ודאי סתירה זו בנין הוה ע"י בנין ביה"מ החדש והנה להלכה ראיתי בס' תו"ח שהביא בשם מו"ק שכתב כי הטו"ז הפליג להחמיר בזה ורק להזהיר מפני שיצא מפי אותו צדיק וכן בת' ב"ש נטה לסמוך ע"ד א"ר בצורך גדול וראיתי מ"ש הדר"ג כי בנ"ד גם הט"ז יודה שהוא לצורך מצוה מדברי תשובות אחרונים דהך מלתא עדיפא דהוה צורך תפילה והא ביהכ"נ זה קדושת' משום שמתפללים בו כמ"ש הרמב"ן בעת מצותן ובר"ן משום דאומרים בי' דברי קדושה והוה מענינו של אותה דבר משא"כ מצוה דעלמא ועיי' בדב"ח סי' י"ג הנ"ל ועוד ידוע המחלוקת גדולה הובא בדב"ח ושו"מ ח"ב סי' כ' ובת' ב"ש מק"ק זשלישטאק אם מותר להרחבת מקום ע"נ למען הרחיב' לתוך עא"נ ובת' מהר"י ענזל הגאון ז"ל צווח ככרוכי' דע"נ אין בה שום קדושה ועוברי' על ב' דברים להוריד מקודש לחול ועוברי' משום לת"כ אם עי"כ נותצי' דבר מעא"נ ומה הוה דעכ"פ איכא מצוה גם בתפילת נשים אם כי אין אומרי' בו דברי קדושה וקה"ת א"כ ש"מ דמשום מצוה אחרת אין להתיר אך ראיתי בת' הרי בשמים מהד"ת סי' ב' שהוכיח דגם משום צורך מצוה דעלמא ליכא משום לת"כ וכמ"ש מדברי ת' הרמ"א סי' ק' דגבי מגילת סוטה ליכא רק משום תיקון צורך דהא הי' מקום לגרש' ולאסר' אלמא דמשום מצוה דעלמא ליכא במחיקת מגילה משום לת"כ ועיי' בת' חסד לאברהם ח"ב סי' י"ד כיו"ב ועיין במל"מ ה' מע"ק פ"ח ה' כ' בשם ק"ח דמשמע ג"כ דבמקום מצוה מותר עוד יש סניף להתיר ממ"ש בת' ארי' דב"ע סי' ב' הנ"ל דבנתיצה כותל למען תקון חלונות ליכא משום לת"כ בעושי' סריגי' ע"פ פ' מג' טפחי' דכלבוד דמי אם כי צירף לזה משום דצריך לאורה בת' מהרש"ם סי' יו"ד הנ"ל אתי' עלי' מטעם דהוה דרך בנין וא"כ כש"כ בנ"ד דדרך הקופ' לעשות ע"י כסוי טס ולא הוה שום נתיצה על פני הכותל רק חלול מבפנים וגם הוה דרך בנין כדחזינן שעושי' חלונות כזו בכותלי' במקום ארגזי' ותיבות כידוע ועיי' בת' יעב"ץ ח"ב סי' נ"ד ועוד אפשר דהוה ג"כ צורך תפיל' דנותני' צדקה קודם התפילה כמ"ש צדק לפניו וגו' כמ"ש בר"א דיהב פרוטה וכ"פ אין עני בביהמ"ד והנה בת' דב"ח בח"א סי' ג' וסי' י"ג ח"ב למכור המקומות הנ"ל ע"י טובי עיר במעמד אה"ע וכן דעת ת' מהרי"מ סי' ב' למכור הכותל עד"ז ולעשות ע"י נכרי דשבות במקום מצוה ס"ל לתוס' מ' ר"ה ספ"ב דמותר במעשה דר"ג דמותר צורת לבנ' עיי"ש וראיתי בת' הרי בשמים דהשיב על תיקון זה דאין שום תיקן במכיר' זו דעכ"פ הוה נטפל לקדושה והוה כמו נטפלי' להשה"ק והנה מדברי הרמב"ם מה' בית הבחירה לא משמע כן דמנה המקומות שחייבי' עלי' משום לאו דל"ת כן ובכ"מ תי' מ"ט לא מנה בתוך המקומות העזר' דסמך במ"ש בה' יסוה"ת ועכ"פ משמע דבע"כ אינו עובר כמ"ש ג"כ באחרונים ולדברי הרי בשמים אמאי לא נימא דהוה כנטפל לשה"ק ועיי' בת' מרן חת"ס יו"ד סי' ר"פ משמע להדי' כמ"ש ואם יסכים אתנו עוד מורה הוראה הנני כמשיבי למכשירי' להתירו. ואסיים בכל חותמי ברכות ותשועות ישראל במהרה נזכה עם אחב"י לכוח"ט שנת גאולה וישועה כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: