לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן כד
שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם צדיק וטוב כשית מו"ה צבי קינסטליכער נ"י דומ"ץ ק"ק ב' הוניאד יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי ע"ד מ"ש בק"ק מ"כ אשר נשרף גג ביהכ"נ לגמרי וגם מקצת הכותלו' למעלה נתפצץ עי"כ ומעכ"ת העיר לבבם בדברים הנכנסים ללב וגמרו לעשות כדבריו ויען כי הביהכ"נ הנ"ל קטן מהכיל תושבי העיר דיו"י ובפרט בימים הק' כמעט סכ"נ ע"י דוחק המקום וע"כ ברצונם להרחיב ע"ד זה לסתור כותל מזרח וצפון ולבנות ברוחב גבול הנ"ל וע"כ נפשו בשאלתו אם מותר לסתור כותלי' הנ"ל ממ"ש במ' בב"ב ד' ג' אר"ח לא לסתור וכו' ורבו המפורשים בסוגי' הנ"ל ה"ה הרמב"ם וש"ע ברמ"א סי' קנ"ב להחמיר אפי' כותל א' להרחיבו ופליגו בזה הטו"ז ומג"א ביש ביהכ"נ קבוע ומג"א החמיר בזה דאפי' בביהכ"נ קבוע דחיישינן לפשיעותא ובס"ק ה' הוסיף להחמיר נגד שיטת הב"ח שמתיר בעומד באמצע הבנין ושם במחה"ש השיג על מג"א במ"ש בדעת הב"ח דאיירי בבונה סביב הישנה אלא הפי' שעומד באמצע הבנין היינו שהתחילו כבר לבנותו דאז לא חיישינן לפשיעותא וממ"ש מ' מגילה ד' כ"ז בפשיטות הבעי' שלא לסתור היינו בדליכא ביהכ"נ להתפלל ואיתא בת' מרן חת"ס סי' ל"ד דאם כי אמת הדבר כמ"ש המחה"ש בפירוש הב"ח עכ"ז דברי ודיני' של מג"א לא נדחה כיון דשם בב"ב עסקינן דירתו דאנשי לא מזבני משמע דוקא בנו לגמרי ולא מקצתו דחיישינן לפשיעותא ועיי' בפרמ"ג סי' קנ"ב ס"ק ה' הנ"ל שהבין דברי המג"א כמ"ש המחה"ש דגם במג"א ס"ל הכי רק דמ"מ אסרו והעיר עד"ז ממ"ש המג"א בעצמו בס"ק כ"ב דהרמב"ם מגיה בנו יגמרו כלומר דגם בבנו מקצתו אין להוציא כפד"ש אלא יגבו מהקהל כמו בבנו לגמרי וא"כ קשה דידיה אדידי' לפי פירושו במג"א ומסקנתו דמשו"ה בחרו הפוסקים בלשון אונס כלומר דיארע איזה אונס להחדיל מהבנין פ"ש לא דוקא רק דקאי שם אשרגא ולבני שהוכנו כבר קאמר לרווחא דלזה אפי' לפ"ש יש לחוש וכבר התפלא בת' אבני צדק סי' ג' אדברי מרן בחת"ס סי' ל"ד הנ"ל שלא העיר ע"ד מג"א ס"ק ל"ב ומחה"ש שם וגם לא זכר מדברי פרמ"ג הנ"ל ועיי' בת' מהרי"א סי' כ"ח שהחמיר ג"כ בכל גווני ודייק בלישנא כפי הגירסא פ"ח מה' מתנות עניים דשם הגירסא בנו לגמרי לא ימכרו ועיי' בט"ז סי' קנ"ב ס"ל ג"כ דדוקא בנו לגמרי ולהלכה מסיק בת' אבני צדק להקל ועצתו לבנות קצת במקום שדעתן להרחיבו דבזה אין להחמיר דאיכא ס"ס דלמא כדברי הטו"ז דגרסינן דוכתי כצלוי ובביהכ"נ קבוע מותר ואפי' לגירסא דגרסו ביהכ"נ דלמא כדעת הב"ח האיך דהתחילו לבנות לא חיישינן לפשיעותא ואם א"א בהתחלת הבנין ג"כ אין בידינו למחות דיש לסמוך אדברי טו"ז ביש מקום לתפילה ע"כ התיר לק"ק בארשו אשר ישנו שם בתי מדרשות וקלויזען לתפילה למען הרחיב ביהכ"נ של הקהל דהוה מקומות קבוע אם כי בתי מדרשות וקלויזען להקהל תמידי' בפני עצמן עכ"ז מאשר בטח כי רבם הצדיק יקבלם בסבר פנים יפות הוה לי' כביהכ"נ קבוע וא"כ בנ"ד לפימ"ש כת"ה דישנו ב' בתי קלויזען לתפילה רבים והם קבועים ועומדים ופשיטא דיש מקום להכניס לאנשי קהילה ד"י למען הרינה ותפילה דזכות רבים הוא ועוד מצאתי בת' מהרי"א סי' כ"ח וסי' כ"ט שהעלה דבר חדש דהא דפסק הרמב"ם ושו"ע דאפי' כותל א' להרחיבו לא לסתור היינו דווקא ביחיד אבל בצבור לא חיישינן דמדכרי אהדדי וגם כי לענין כותל א' הוה צבור כמלכות דאמרינן שם גבי בנין הורדוס דגבי' לא חיישינן לפשיעותא והיינו דאמר ר"ח לא לסתור אינש בלשון יחיד וכן הרמב"ם בפ' י"א ה' תפילה פתח ברבים וסיים בלשון יחיד והיינו במקצת בונין אבל בצבור ודאי לא הדרי וא"כ בנ"ד ניהו רוצים לסתור ב' כותלי' לענ"ד כיון דלא סתרו כולה רק כמו מחצה הוה כמו כותל א' וכן משמע מאותו ת' מהרי"א סי' כ"ח דהוו צריכין לסתור ב' כותלי' דהיינו מעזרה שקורי' פאליש והא בסי' קנ"ד נראה מדעת מג"א להחמיר בי' כמו בביהכ"נ ועיי' בת' כת"ס סי' י"ז דחידש ה' דברים להקל דהיינו אם ההוצאות בנין ביהכ"נ הוא ע"י מכירת המקומות עצמן לא חיישינן לפשיעותא ועוד שם אם קטן מהכיל כלל ע"י שנתרבו הבאים לשכון שם לכ"ע יש לסמוך ע"ד הרא"ש דהוה כחז' בי' תיוה' וכן ראיתי בת' הרי בשמים סי' א' בשם ת' ארי' דב"ע דהי' דוחק גדול בע"נ דבזה כ"ע מודים לשיטת הרא"ש דהוה כחזי בי' תיוה' ועוד נלענ"ד דהא בת' דברי חיים ח"ב סי' י"א דעת השואלי' משום דלפרקים בני החיל עושים בית אוצר בע"נ הוה כחזי בי' תיוה' אלא שהשיב על ד"ז דגם ע"י עמידת השטאנדערס בע"נ יש להתנצל דהוה מקום תפילה ועוד דבל"ז דרכם הי' לעשות ונאגאצין בע"נ אע"פ שמתפללי' בתוכו עכ"פ חזינן דאם אפי' לפרקי' א"א להתפלל בתוכו הוה כתיוה' וא"כ בנ"ד לפימ"ש כת"ה דפעמים ע"י רבוי גשמים וזוחלי' בתוכו א"א להתפלל בתוכו וע"כ עכ"ח צריכי' להגבי' הרצפה וממילא הא א"א למעט חלל ביהכ"נ וצריכי' עכ"ח להגביה גם למעלה והוה בענין זה כמו תיוהי. והנה יש להעיר למה אין רצונם להרחיב הביהכ"כ מצד כותל מערבי דהא בצד מזרח ישנו מקום אה"ק דיש בו משום תשמיש קדושה דחמיר טפי ועיי' בת' דברי חיים סי' י"ד מ"ש בזה בסוף התשובה והנה יען כי בנ"ד צריכים לנתוץ כונה מקומות וניהו בדרך תיקון מתירי' מ"מ ידוע כי כמעט א"א להזהר בבנינו שלא לנגוע במקומות אשר אין צריכים לבנין ותיקון ע"כ לענ"ד עצה טובה קמשמ"ל כמ"ש בת' דברי חיים סי' ק"ו וכן בכמה תשובות לענין הורדה לבנין ע"נ והתיר רק מכירה ע"י זטה"ע במעמד אה"ע והיינו שיהא חל הקדושה של ב' כותלי' הנ"ל על המעות שיתנו עבור מחיר המקומות שיתרבו ע"י הרחבה הנ"ל ועי"כ יצא ג"כ מידי חששא דפשיעותא בבנין הנ"ל כמ"ש במג"א בס"ק ד' וס"ק י"ז לפי פירוש' של מחהש"ק דבקונה קדושה חמורה יש לסמוך על המתירי' ביש ביהכ"נ קבוע עייש"ה והנה אם ירחיבו לצד מזרח עכ"ח יהי' צריכי' לאה"ק חדש והא תיבה חמורה מביהכ"נ כמ"ש במתניתין ביהכ"נ יקחו תיבה כנלענ"ד וע"ד בנין הגאלעריע עיי' בת' ערוגת הבושם סי' ל"ו. והנני לסיים בכל חותמי ברכות ידידו. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: