אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן יז

סימן טז

שלום וישע רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול וכו' מו"ה אלימלך ג"פ נ"י אב"י ק"ק סאטמאר יצ"ו אחדש"ה עתה באתי ע"ד מ"ש במי ששכח לומר ותן טל ומטר בלילה א' של ס"י לתקופה אם יחזור להתפלל שמ"ע וישנו במחלוקת כי בת' רבינו חיים כהן ז"ל דדינו כמו יעלה ויבא בלילה ר"ח דתפ"ע רשות ובת' אבני צדק סי' ה' השיג עלי' דמסקנת הסוגי' מ' ברכות דה"ט משום דאי"מ החדש בלילה וזה לא שייך בתן טו"מ וכ"פ במג"א סי' רל"ו דצריך לחזור ומטעם זה דעת מעכ"ת לצרף שיטת אבי עזר דס"ל שמונין מיום התקופה מעל"ע כמ"ש בשם הירושלמי ואם כי דלא קיימ"ל כוותי' מ"מ לענין לחזור די להיות סניף שלא לחזור ובשנה זו הי' חסר איזה שעות לס' בחשבון מעל"ע והנה אם נבא לצרף לסניפים הלא ישנו דעת הרא"ש בתשוב' כלל ד' וה' סי' ו' כידוע דמעולם הוה קשי' לי' לפני חכמי אשכנז האיך שייך בזה לומר דבתר בני בבל גררינן דזה י"ל בענין מחלוק' הלכה כמו איסור והיתר טו"ט אבל בדבר ששייך בצרכי מקום ארצות דמטעם זה חולקי' בני א"י דהוא ארץ הרים וגבעות וצריכי' למטר בזמן הזריעה ומזכירים בז' חשון ובבל יושבים במצולת מים רבים והמטר לפני התקופה אינו לברכה וא"כ בארצות אלו אשכנז וצרפת אשר בזמן הזריעה בחשון בלא מטר הזרעי' מתקלקלי' ע"י העופות ועכברי' הרי אלו כמו א"י ולא השיבו לו דבר רק שאין בידינו לשנות המנהג וכשהי' עובר בדרך מישפליר ראה כי בי"ז חשון הזכירו' טו"מ ואמר להם כי הם מתרצים קושית' ושאל אותן מ"מ נוהגי' והשיבו כי מקדמי' דנא כן הנהיגו חכמיהם מטעמי' דהרא"ש ומחלק שם בין ארצות ועיירות דבארצות בכללי הצריכי' בברכת השמים כמו בא"י ובעיירות ומקומות הצריכים כיחידים דמי ומזכירים בשומע תפילה כמ"ש בגמ' על אנשי ננוה ועיי' בהגהו' רע"א בשם מהרא"ש דמי"ז ואילך אם הזכיר טו"מ גם לדידן עכ"פ אין אין מחזירי' אותו ודאי כי לדעת הרא"ש דראוי' להיות משוה"ד לנהוג כבני א"י וכמ"ש אנשי אושפליער פשיטא דדינם לגמרי כבני א"י גם לענין חזרה מי"ז חשוון אם כן יש לנו עמוד גדול לסמוך עליו כמ"ש המג"א וכמסקנת ת' אבני צדק ועיי' בהגר"א דלא קיימ"ל כשיטת אבי עזר דכל דבר מתחיל מזמן לילה חוץ מברכת משיב הרוח משום אגודות כמ"ש בירושלמי בפ"י קי"ד. וראיתי מ"ש ע"ד הגאון מהרש"ם על שאוסר לקנח בנייר צייטונג בשבת שכתובים ונדפסים באותיות ומשום מחיקה ומעכ"ת צדד להתיר כמ"ש בסי' ש"מ לענין סידורי' אשר בדפי' כתובי' אותיות עפ"י דברי דגו"מ לענין פתיחה וסגירה ולענ"ד ודאי אפי' אם אינו מוחק גוף האותיות ע"י קנוח מ"מ הא מכוסי' עי"כ ולמה יגרע בנטיפת שעוה על אותיות אשר אוסר מטעם מחיקה וכתיבה עפי"ד הרא"ש ס"ה כלל גדול בשם התוספת' אלמא דכסוי הוה לי' כנמחקי' ומ"ש בת' שבנ"י ח"ב סי' ה' בנטיפת השעוה עד שיש בידו לטול ע"י טלטול וכפיפת הקלף אין בזה איסור דאין כאן משום מוחק רק משום ממרח דלא כהב"ח ואחרונים שלמדו כן מהתוספתא ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים למה לא הזכיר דברי הרא"ש הנ"ל שמביא דברי התוספתא דיש בזה משום מחיקה כמו מחיקת טיוטא של דיו שאינ' אותיות לדברי התוספתא הה"ד כאן בהסרת השעוה אם כן אין חילוק אם מסיר ע"י ידו או בשאר סיבות שלא ע"י ידו דהוה מוחק ע"מ לכתוב ומ"מ אפשר לצדד להתיר' כיון דעכ"פ אין בזה רק איסורא דרבנן דפשיטא דאינו ע"מ לכתוב והא בסי' שי"ב מתירי' כמה איסורי' דרבנן בזה משום כבוד הבריות עיי"ש במג"א לענין להוציא מכרמלית עיי"ש ואני נזהר גם בחול לקרות מקדם מה שכתוב שם כי שכיחי דמזכירי' דברים קדושים הצריכים גניזה והאיך ינהג' מנהג בזיון כ"כ חלילה ועיי"ש בה' ציצית בשם הראב"ד לענין בלוי טכיתי' כש"כ בזה כמובן וראיתי מ"ש ע"ד ת' צבי תפארת סי' כ"ז במ"ש בבע"מ שהי' אונס להיות בע"מ והי' בעורכי מלחמה ופשיטא דכהראי' כ"י כמה בני אדם ישראלים וא"י והוא כהן אם כשר לישא כפיו דבסי' קכ"ח פסלו בין בשוגג ובין במזיד ול"מ תשוב' רק הרמ"א מכריע דמהני תשובה ובפ"ח חולק ותמיה' בעיני כת"ה דאם הוא אונס הא בפ"ח מוציא' מכלל הפסול דדוקא בשוגג ולא אונס וא"מ כמ"ש מעכ"ת ולענ"ד דרק בדברי השואל נזכר אונס ולעולם י"ל דזה אינו בכלל דהוא לא הי' נזהר להיות מן המורדי' ועי"כ בא לידי מדה זו ובסי' ק"ח סעי' ח' כתב המחבר דהוה כאונס לענין תשלומי תפילה ובמג"א ס"ק י"א הביא מחלוקת בזה כידוע מדברי אגדה ובסי' רל"ב ביו"ד ג"כ במחלוקת שנוי' אם הי' חסרון זריזות ולא ראה הנולד אי הוה בכלל אונס אלא דבלא"ה יש להעיר במלחמות שהאויבי' שוללי' וטורפי' אם בזה הבע"מ בכלל הורג נפש דודאי יש בזה משום פקו"נ כאשר ראינו בעוה"ר במדינת גאליציען בזמנים אלו כידוע ועיי' בב"ח או"ח סי' רמ"ט דבזה"ז נמי איכא האי הלכה שהביא הטור סי' רמ"ט אין צרין על עיירו' ג' ימים קודם שבת כגון שנשבו גוים וישראלים ורודפי' חיל גוים עם מתי מספר ישראלי' להצילם דהוה מלחמת מצוה וא"כ ודאי אין בידו חטא שפיכת דמים וכי החשמונאי' שהי' כהנים ועשו מלחמה נוצחת עם מלכות יון ונעשה להם נסים ונפלאות מאבינו שבשמים מי ומי יערב לומר שהם שפ"ד ופסולים לישא כפיהם חלילה וחלילה חס להזכיר ע"כ צריכי' דו"ח באופן מה נתהווה דבר זה אם הוא מכלל מצילי' דמותר אפי' בשבת כמ"ש במ' שבת ד' י"ט ועיי' במ' עירובי' ומ' ר"ה שכל הבא להציל יש לו אלפיים אמה כידוע ואכ"מ להאריך. ואסיים בכל חותמי ברכות וישועות ישראל במהרה כא"נ הטהורה ונפשו ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה