אור ברסלב

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן י

סימן ט

שוכ"ט על ראש כבוד הרב הגדול חו"ב כש"ת מו"ה אליעזר בק"ק

קאלוב יצ"ו. הנני במודע כי יק"מבא לידי על דף כארבע וחמש שאלות עומדים צפופים זע"ז וכעת קשה עלי להרחיב הדיבור מפני חולשת גופי ל"ע ורק משום חביבותי' וחיבת הקודש בדברי מר ניהו רבה הכל חוקר ודורש באתי בזה מ"ש בדברי א') לענין עניית בריך הוא כמנהג אשכנזים או עניית אמן למנהג ספרדים האיך עונין בפסד"ז וכש"כ שאין לענות בברכת ק"ש ומ"ש משבח דב"ה וב"ש דפסק במג"א סי' קכ"ד דאין לענות במקום איש"ר להפסיק, והנה כן עלה בדעתי ומעולם לא שמעתי לפסוק להפסיק בזה והלא ק"ו מאמנים לקדיש ותתקבל ואילך מפני שאינה רק מנהג כמ"ש הרמ"א סי' ס"ו סעי' ג' ובמג"א ס"ק ו' אלא שיש כאן מקום ספק לפימ"ש בא"ר הביאה בהגה' רע"א דבפסוקים דזמרי יש להקל באמנים הנ"ל וכן פסק בבאה"ט סי' ס"ו ס"ק ט ומ"מ סיים דב"ה וב"ש לא יאמר וא"כ אמן או ב"ה בקדיש י"ל אם דומה להני אמנים או לעניית ב"ה וב"ש ועיין בפ"ח ומ"מ נלענ"ד דשוא"ת עדיף מ"ש בחוט המשולש משמי' מרן הח"ס שלא הקפיד על שיעור' דג' וד' בצים בפת הבא בכסכי' לענין נט"י מה דעתי' בשיעורים אחרים כגון בקביעות סעודה והנה כי בגליל העליון ובפרט בק"ק פ"ב וארץ אשכנז אין רגילי' בפת הבא בכסכי' כמו מ"ש לעקאך או אייערקיכעל רק במ"ש קוכען שהוא נלוש בחלב וחמאה או מתמלא בגבינה ומזונות אלו הם רק לעת צפר' עם חלב או קאפעע ובזה סמך על דברי ש"ל שהביא גם בהגר"א ובח"א דראוי' לסמוך בזה שאין סעודה זו בשם קביעות סעודה דרק בצהרים וסעודת ערב חשוב להיות סעודה קבועה וא"כ אין ראי' ממנהג' כמה שנוהגים בגלילות אלו ובגאליצינן דגם באמצע יום וכש"כ בסעודת ערב שמסתפקין בפת הבא בכסני' או מ"ש מעכ"ת בשם ד"ק אם היה מזדמן סעודה כזאת למרן חת"ס אם לא היה נהוג כמ"ש בשו"ע סי' קפ"ח סעיף ו' עיי"ש. מ"ש בקצת שנוהגים בהנחת תפילין של ראש שרק מקצתו מונח על הראש ורוב הקציצה וכש"כ התיתור' עומד באויר ומעכ"ת נ"י לענין לבוד ומפרש לומר דלא אמרינן לבוד רק בקרקע והביא דברי מג"א ומחה"ש בה' יו"ט והנה ודאי אמרינן לבוד אפי' באויר כמ"ש במ' עירובין ד. י"ד ובמ' סוכה דף י"ח וכ"ב עיי"ש אבל מה ענין לבוד לכאן וכי אם התפילין מונחים למטה מג' טפחים להראש וכי ס"ד דיוצא בזה הלא צריך קשירה והדוק כמ"ש בתוס' ובכמה דוכתי' ועוד מה שייך לבוד אם יש הפסק והא הקציצה עצמו מפסקת לעצמו ואם נאמר דכל הבית הוה כלבוד א"כ כל הראש כשר להנחת תפילין וכן לענין תפילין ש"י נאמר דאפי' למעלה מחצי קבורת יהיה כשר להניח מפני הלבוד ובסי' כ"ז הא קיימ"ל דלא יניח למעלה מחצי עצם אלא פשיטא דהיכא דכתיב ועלי' בענין ממש במקומו ומצינו מחלוקת בזה במ' זבחים ומנחות אי על בסמוך אבל לבוד לא מצינו ואח"כ ראיתי בת' מהרש"ם ח"ג סי' א' לענין כתיבת אות הוגבה קצת במקצתה מן הקלף ג"כ סברתוכיון דכתיב על הספר בפ' וילך בעינן דבוק והאי ה"נ כתיב וקשרתם וגו' על ידיך ובמ' מנחות דף לז"ז מקיש יד לראש לענין הנחת תפילין בגוב' הראש וא"כ לענין דבקות ג"כ ילפינן מיניה ופשיטא דאינה יוצאים ידי תפלין כמ"ש הטו"ז סי' כ"ז וכבר צווח' עד"ז גדולי הדור ובאמת מחלוקת בזה בספרי גדולי אחרונים כיבשו"ת דברי יוסף וכן בברכ"י סימן כ"ז הביא בשם גינת וורדים הספרדי בחלק גן המלך שהוכיח מדברי הרש"י דרק קצה של צד המעברתי צריך על גובה הראש ורוב הקציצה נוטה לאויר אשר בזה ימצא מקום להניח בראש ב' תפילין ולענ"ד שנתכוון לדברי רש"י ז"ל מ' ע"א ד' שם במעשה בדוד המלך ע"ה דקאמר מקום יש בראש וכו' ופי' רש"י ז"ל דהיינו ב' כרך של רצועות דמשמע דרק הרצועה שעובר' בתוך המעברת' הי' מונחת על גובה הראש אבל הא נודע כי התוס' והרא"ש דעל תפילין עצמן קאי שיש מקום בראש לב' תפילין וכלל הדבר כי בשו"ת דברי יוסף ובברכ"י מסקנתן כדעת הטו"ז כי הקציצה עצמו צריכי להיות מושכבות ומיושבים על גובה הראש ועיין בבאה"ט ושע"ת סי' כ"ז מ"ש ע"ד ט"ז ובית יעקב בשם א"ר עיי"ש, מ"ש על מה סומכים לשהות אצל אומן חביות של יין לתקנו אפי' כמה ימים ובשו"ע אינו מתיר רק יום או יומים באמת איני יודע על מה סמיכה זו בב"י מביא בשם א"ח דאפי' כמה ימים הלא בשו"ע פסק דלא כוותיה ולענין היתר וויינשטיין שדבוק בחביות האיך מגעילין הא מפסיק בין מי הגעלה לחביות וכתב מעכ"ת שכבר הרגיש בזה הדו"פ ואינה תח"י והנה מ"ש בש"ע הוא מדברי ת' הרשב"א והנה הי' מקום להעיר ג"כ לענין כלים זפותי' והא מדינא דגמ' ג"כ אי"צ לקלוף הזפת במלוי וערוי והה"ד בהגעלה מעלי' וכמ"ש הטור סי' קל"ה וכן קיימ"ל בש"ע סי' הנ"ל ורק הגעלה של ח"ת דהיינו לשפוך מים רותחים פסק הרא"ש בת' כלל י"ט דלא מהני אבל הגעלה לפסח קשה להקל בהפסק דבר כמ"ש במג"א סי' תנ"א והנה בגליל זה העדיאליא אין כאן שום וויינשטיין שנקרש בחביות רק מהלאגער עושין וויינשטיין בהפאבריק כידוע ולפסח אני מורה להגעיל רק בהסרת השוליים ולנקות היטב ע"י רותחי' וכויגען ואח"כ מגעילין ופשיטא דאפי' היה דבוק בהן איזה ווייכשטיין מנקי' ממנו בגת ההוא, חותם בברכה ידידו דש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה