לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן ט
בעה"ית אול"י ה' פ' ויקרא שנת תער"ג לפ"ק שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד האברך כמדרשו החריף ובקי עצום מלא וגדוש יו"ש כש"ת מו"ה ישראל וועל"ן נ"י בק"ק טאדנאליא יצ"ו אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ כת"ה בא לידי מגילה עפה ומנופה מזה ומזה כתובים מלא הערות ופלפולים ועתה באתי ע"ד אשר בישוב א' מנין מצומצם ושנים מהם מחללי שבת בפתיח' חנות בש"ק במו"מ בעוה"ר וכבר ידי כתובים אליו מדברי הפרמ"ג כי אין מצרפין אותו לדבר שבקדושה ומעכ"ת הביא שפיר לחזות מדעת המקילין דבאיסור דרבנן לא חשבינן למחללי שבת בפרהסי' אלא שעומד לנגדינו דברי מרן חת"ס חו"מ סי' קצ"ה שהביא דברי הרמב"ן פ' אמור בעסק תדיר של מו"מ הוה מחללי שבת מה"ת והבי' ג"כ קרא דנחמי' מפורש כן, ומעכ"ת הבי' כל דעת המקילין דלא ס"ל כשיטת החת"ס והנה גם הוא ז"ל מתרצה לטעמי' דבאקראי גם הוא יודה אבל בפתיחת החנות תדיר עד שנעשה להם כהיתר ודאי סברתו קיימת ומאושרת להלכה ובפרט הלא ידוע כי מו"מ בחנות א"א כמעט בלא מלאכה דאורייתא כמו מחתך ומכה בפטיש בורר וכיו"ב ע"כ אין בידי להקל בזה נגד דעת הפרמ"ג וצריכים לחוש לכמה ברכות לבטלה בחזרת הש"צ וכיו"ב לבד מזה כתב בפרי תואר סי' קי"ט מי שאינו מקיים תקנות וגזירות חכז"ל כלומר דרך אפרקוסי' ובורר דרך לעצמו תקנה זו נראה בעיניו ותקנה אחרת טח עיניו מראות אין מצרפין לכל דבר שבקדושה והזהיר בני מדינת' אשר הי' להם דרך מסחר ואיזה מדינה אשר דרכ' כסל למו בזה, ע"כ לא יצרף עמם לדבר שבקדושה שצריך עשרה וכמדומה שכן הוא באותן מחללי שבת במו"מ ופתיחת חנות כמ"ש במס' ע"ז במי שאבוק ואדוק בעבירות הוה כמין וכש"כ בזה שעוברין על כמה אסורי דרבנן אין מספר כך דרכו של יצה"ר לטעות להם זה נאה וזה ל"נ ח"ו כאשר תשמענה אזנינו בעוה"ר כ"פ ולדעת הפ"ת בפשיטות אין להם צירוף למנין ואפשר אם רק אחד חסר למנין יצרפו קטן כמ"ש בסי' נ"ה כידוע. וראיתי מ"ש עמ"ש בהשובותי למעכ"ת סי' קי"א ע"ד מהרי"א סי' כ' וסי' כ"ו דלא מפסיל גברא רק בעדות לפני בד"ץ ע"כ אין לחוש להשוותן לענין חומר מחללי שבת בפרהסיה ואמרתי כי דברי מרן חת"ס בחו"מ סי' פ"ג כנגדו דס"ל דרק אינו בכלל בן ברית ואינו בתורת עדות בעצמותו אבל מ"מ אין חשוד לכה"ת לפי"ז שפיר י"ל במ"ש הש"ך דגם בידוע לעשרה הוה בכלל זה אבל לדעת מהרי"א דאין עצמ' נפסל עד שהועד בב"ד באופן מה שייך לנו ידוע לנו להעיד והביא מעכ"ת דברי ת' אבני צדק סי' קנ"ז במ"ש שם וז"ל מ"ש מעכ"ת ע"ד מהרי"א וכו' והרי אנו יודעים האמת שכך הוא אבל יעיין ת' חת"ס יו"ד סי' י"א ות' מהר"ם שיק סי' קנ"א וימצא מקום לדברי מהר"י והנה מעכ"ת חפש מי החולק ע"ד מהר"א והוא הגאון בעה"ס שבילי דוד אביו של השואל הגאבדק"ק ווייטצען נ"י אשר בחבורו בסי' קי"ט האריך בסברות עמוקות וראיות נכונות לסתור דברי מהרי"א ובתוך דבריו שם נמצא דברים הנ"ל כיון שיודעי' האמת שכך הוא א"צ לעדות בב"ד, ומסקנת' דהב"ד אין נותנים פסק רק בעדות אבל לענין נאמנות ונפסל גברא דשייך בהו לכל בר ישראל שיודע מהם ומהמונם צריך לחוש אפי' בלא עדות ע"ז שפיר שייך לעיין בחת"ס סי' י"א הנ"ל במ"ש שלא למחות ביד האוכלים משחיטה שו"ב אשר בעצמ' הי' אומרי' שיודעי' שהוציא טריפה מת"י כיון שכא הי' העדים עליו בבי"ד אין עליהם למחות על העוברין על דברי עצמן, והנה גם בזה לא זכיתי להבין דהא שם טעמי' בצדו דלמא שראו סימני תשובה בהאי גברא אבל בנ"ז שיודעים להיפך ותמיד עוברין ושבי' לעבירה זו מה סימנים רואים בהם ועיין בת' אבני צדק אה"ע סי' ז' שם הביא דברי שבילי דוד ג"כ בקיצור וכתב שדבריו נראין עיקר וכל מקום שנמצא שסמך ע"ד בדבר שהוא מדאורייתא הדר ביה ורק בסתם אסור דרבנן עומד על סמיכתו ומעתה אם נאמר דדבר שבקדושה וכן מ"ש מעכ"ת בשם הרמב"ן דתפילה בשבת ויו"ט מה"ת כש"כ שלא נסמוך לצרפו אלא דמדברי רמב"ן אינו מוכח רק דתפילה הוא מה"ת אבל בצבור רק משום ונקדשתי' מ"ש ע"ד פרמ"ג סי' תרפ"ה במ"ש להתענות בשובבי' ואירע ר"ח או ט"ו בשבט ביום ה' שמסתפק אם צריך להשלים ביום א' כיון שנדרה נדר והעלה בספיקו וק"ל כיון שנהג כן הוה כנדר וכדאיתא ביו"ד סי' רי"ד וכן בפרמ"ג עצמו סי' תס"ח ועיין בשע"ת סי' תרפ"ה הנ"ל דנ"ל דהנוהג אדעתא דמנהגא נוהג ומעיקרא הכי קבלה והנה אם חל ר"ח ביום ה' נוהגין בגליל העליון להתענות תמורת' בער"ח וכן הנהגתי בבית מדרשינו דפה. וראיתי מה ששואל בענינו של יום אם מותר ויוצא בו מצות משלוח מנות בבן לגבי אביו דאפשר דאסור משום דכתיב איש לרעהו ומחזי דמשוי ליה כרעהו ופוגע בכבוד אביו והביא עד"ז כמה הלכות דכתוב לענין כבוד או"א והנה לא מצאתי כעת בתשובות בנ"ז רק כיו"ב לענין משלוח מנות לרבו בת' מהרי"א ר"ד דעמד השואל בסבר' זו דמשוי רבו ליה כרעהו והשיב לו כמה ראיות מהפוסקים ומדרשות דשפיר שייך רעהו ואין זה בכלל זלזול כבוד ח"ו והביא ג"כ מקרא דמשלי ריעך וריע אביך וגומ' שהביא מעכ"ת ועתה הדברים נראין ק"ו דהא קיימ"ל ביו"ד סי' רמ"ב דכבוד רבו קודם לכבוד אביו רק אם אביו ג"כ חכם עכ"פ לענין משלוח מנות יש ללמוד מזה לזה דאין במנות משום דכתיב רעהו שיהי' בזה איזה דבר נגד הכבוד. ראיתי מה שהתפלא ע"ד פרמ"ג סי' תרצ"ה שמסתפק אם יוצאין ידי מתנות לאביונים במתנה ע"מ להחזיר וק"ל הא מבואר הרמב"ם בטעמא דמ"מ למען שמח לב עניים ויתומים ואי צריך להחזיר שמחה זו מה עושה והוא תמוה, לכאורה אלא שלענ"ד הפרמ"ג קאי אדלעיל מ"ש בשם המחבר בה' צדקה סי' רנ"א י"ב והש"ך סי' רנ"ג ס"ק י"א דעני שחייב ג"כ בצדקה יכול ליתן הצדקה לחבירו עני וקיימ' מצות צדקה ואין מפסידין ואם כן שוב מה בין זה למעמנ"ל הכא והכא ליכא טעמא דרמב"ם ומ"מ צריך לקיים מגזיה"כ מ"ע בצדקה א' עני וא' עשיר בכלל ובזה שפיר עלה בספיקי' במעמ"ל והלא גבי פה"ב אם בדעתו ליתן ומצפה להחזיר לו כידוע וגרע ממעמ"ל והדברים עתיקי'. ומ"ש בדברי רש"י ז"ל בפי' מפני שעיניהם של עניים למקרא מגילה ובשבת א"א לקבל ופלפל הרבה בדברי מג"א סי' ש"ו עיין בת' מהרי"א סי' ר"ה פי' נאה ומתקבל. ראיתי מ"ש כת"ה ע"ד קושי' הגאון מרן יע"ד מ"ש במ' מגילה ויעבור מרדכי שהעביר יו"ט א' ש"פ בתענית מי"ט לא אמר עוד חומר בזה שבטל מ"ע של אכילת מצה דהא יום וליל כתוב ומעכ"ת האריך בפלפול רב לתרץ הקושי' עפי"ד מל"מ מה' יסוה"ת דיוצא שלכה"נ והנה לדברי הר"ן הביא המג"א סי' תקס"ח דאם אכל פחות מככותבת עומד בתענית' דשיעורא כמו יוהכ"פ ושיעור אכילת מצה בכזית לק"מ, ועוד י"ל דודאי יש לומר דגזרו תענית ככל התענית צבור שהוזכר' במ' תענית בהוס' ברכות ותפילות ותק"ש וחצוצר'. לבד בחמשה ענוים לא א"כ במ"ע דשוא"ת ודאי בידם לבטל דאם בטלו תק"ש ונטילת לולב ביו"ט שחל להיות בשבת כמ"ש במ' יבמות ד' ד' שוא"ת שאני אבל דברים שהם בקו"ע נגד שמחת יו"ט לא מצינו ורק מפני פקו"נ ובפרט מרדכי שהיה מן הסנהדרין ואנשי כנה"ג שלפי שעה ודאי בידו לבטל ועכ"פ הוה יותר רבותא שהעבירו בתענית דייקא כמו כל דיני תענית וכהנ"ל וא"כ אכילת מצה אם כי הוה מה"ת עכ"ז לא הוי רק שוא"ת ועוד י"ל פרפרת דרב ושמואל פליגו בפלוגתה דרבא וראב"י אי מצה בזה"ז דאורייתא או דרבנן ואין אתי עוד להאריך. והנני לסיים בברכת שמחה וששון ביום פורים ונזכ' עם כל אחב"י לגאולת עולם וירום קרנו קרן אור תוה"ק ידידו דוש"ת דו"ש לידידי מור חמיו הרה"ג נ"י ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: