לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן חי
שוכ"ט על ראש הב' החו"ב בנש"ק כש"ת יושע ג"ב נ"י בהנאוה"צ אבדק"ק סוואליעווע יצ"ו הנה באתי ע"ד ב' שאלותיו הנאמרים במכתבו הקודם והוא כי בביהמ"ד כך מקומו להתפלל אצל השטענדער דמר אביו הגה"צ נ"י ובעת תפילת ש"ע הוא לאחורי' והוא אסור כמ"ש במ' ברכות ד' כ"ז וכן פסקינן בסי' צ' וביו"ד סי' רמ"ב וגם הישיבה עומד לצדו לע"ד הכל הולך למ"א דהא טעמי' משום יהורא וכבוד רבו דנראה דמשוה עצמו עם כבודו כמ"ש רשיז"ל ובאחרונים והא לפימ"ד דאם מוחל ע"כ כבודו מחול וכן משמע בהרמב"ם פ"ה מה' ת"ת שסיים דכל אלו הדברים אם רבו מובהק מוחל ע"כ מותר וכן קיימ"ל בסי' רמ"ב סעי' ל"ב ומשמע דקאי על אלו הדברים הנזכרים בסי' הנ"ל וכמ"ש בסי' ל' ג"כ בלשון כל אלו דברים ואם כי בתוס' פירשו בטעמים משום שלא יהי' נראה כמשתחוה לו בזה ודאי יש לסמוך ע"ד הגאוני' שהביא הרמ"א דבצבור שדרך ישיבתו כך יש להקל וגם דברבים ליכא חששא. ראיתי מ"ש אם מהני בזה הפסק שטענדער שהוא גבוה י' ורוחב ד' כמ"ש לענין חציצה כחומרא והנה בפרמ"ג העיר דאלמער היינו במקום שקורין בס"ת חשוב כרשות אחר ול"צ ד' אמות להתפלל פני לרבו תיפק לי' דהוה הפסק דמסתמא הוא גבוה מ"ש דלא מהני לענין זה ויש להתירא מגו אסורא עפ"י מ"ש בישוע"י סי' ד' לתרץ דעת הב"ח שחולק על שיטות מהרי"א דאדם וכל בע"ח לא הוה הפסק והוא מעובדא דר"י דצלי אחורי רבו ופריך בגמ' מהא דאל יתפלל אחורי רבו ודייק מהרי"א תיפוק לי' דהוה חציצה לבין הקיר ש"מ דאדם לא הוה הפסק והקשה הב"ח מה זה דיוקא דחציצה אינה רק מהיות טוב וזהירות משא"כ אחורי רבו הוה משום איסורא והקשה עליו מ"מ לפי המסקנא דגמ' דר"י הוה תלמיד חבר שוב קשיא עכ"פ האיך הי' מתפלל בחציצה וכי לא כזהר בזהירות זה ופי' בישוי"ע דהא החילוק בין החציצה לאחורי רבו דמשום חציצה אינה צריך לצאת ולהתפלל בביה"כ או חדר אחר כמ"ש הפוסקי' אבל אחורי רבו דהוה אסור ממש מחויב לילך למק"א ומעתה אם שניהם יחדיו ידבקו לכאורה ליכא נמי משום יהורא כג רבו דהא טעמי' דמשום יהורא ובליכא מקום אחר אינו נעשה משום יהורא וצ"ל עכ"ח דמשום רואים דיחשבו כן דעשה משום יהורא להשות עצמו לרבו אבל אי איכא עוד איסור חציצה עכ"ח ידעו גם הרואים דמשום דחיקת המקום עשה כן ועד"ז שפיר השיב הב"ח דזה אינה רק זהירות ול"צ לילך למ"א אבל משום כבוד רבו הי' לו לילך למק"א א"כ שוב ליכא ראי' דאדם לא משוי חציצה והנה כ"ז אם ליכא חציצה אחרת רק רבו יש חשש רואים דלא יתלו בהיתרא משא"כ אי איכא עוד חציצה והוא השטאנדער ודאי יקשה גם לרואים למה יעשה כן ועכ"ח יתלה בלא"ה למקום דחוק. וא"כ לדעת מהרי"א ודאי דאיכא היכרא דס"ל דלא כהב"ח וס"ל דבעובדא הנ"ל לא הי' מקום דחוק דא"כ הי' מקשה בגמ' תיפק לי' משום ה"ט ולתרץ דהי' מקום דחוק וכיון דבש"ע פוסק כדעת מהרי"א שפיר יש לסמוך בכה"ג כלומר בדאיכא באמת מקום דחוק דליכא חשש רואין כן י"ל עפ"י פלפולא ועיקר כמ"ש לעיל אם מר אביו הגנ"י מסכים לדבר. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד: