לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן נו
ברכות לראש צדיק כבוד הרב הגאון המפורסים וכו' כקש"ת מו"ה שמעון סופר שליט"א אבד"ק ערלוי יצ"ו. ע"ד אשר ענותנותו ורב צדקתו הרבני במועצות ע"ד הני אנשים שמחללים ש"ק בפאברי"ק ובידו להוציאם משם ויחסרו פרנסתם ושוב ילכו למקום אחר בשביל פרנסתם וגם שם אפשר צריכי' לחלל ש"ק או אפשר כי ימצא להם מקום כשר, והנה גם אני נבוך בדבר כזה כי במס' שבת דף נ"ה באותו מי שבידו למחות באנשי ביתו באנשי עירו בכל העולם כולו מפשטות פירשיז"ל הכל לענין תוכחה אבל לעשות מעשה בידים לא מצאתי, ובש"ע או"ח סי' תר"ח מבואר ברמ"א ובמג"א עד כמה מגיע מצות תוכחה וכשברור לו שאין דבריו נשמעין אל יוכיח ברבים ובמג"א מחלק בין שוגג למזיד כמ"ש מוטב שיהיו שוגגין ולא יהיו מזידין במס' ביצה דף כ' ובמס' שבת דף קמ"ח הואיל שאינו מפורש בתורה כידוע והכל לענין תוכחה אבל לא עשות בידים אך כל זמן שידינו תקיפ' עונשין אותו במלקות ומכות מרדות וכיו"ב לאחר שעבר'. וצ"ע בדברי הרא"ש ריש מס' שבת במ"ש בע"ב פטור ומותר הקשה קו' התוס' דעכ"פ עובר על לפני עור לא תתן מכשול וא"ל דהכא מיירי בכה"ג דאפי' אם לא הי' נותנו בידו הי' יכול ליטלו דמ"מ איסורא דרבנן איכא דאפי' קטן או"נ ב"ד מצווין להפרישו כש"כ גדול שלא יסייע לו ופי' המפורשים דהיינו אם כי קיי"ל קאו"נ אבדמ"ל מ"מ נחתינן חד דרגא בק"ו דאסור לסייע לגדול וא"כ הי' קו"ח ג"כ חד דרגא דמצווין להפרישו ומלת להפרישו משמע בידים כן פשטות הפירוש לענ"ד, וברמב"ם המ"א פ"ז לא משמע רק שאין עונשין הקטן אם עבר ובפ"ד מהל' שבת בעבר שבות שכתב שאין מוחין באביו ופי' הכ"מ דבא לאשמעינן דבעבר אדאורייתא מוחין ביד אביו שצריך לחנכו ושוב צ"ע מהו זה שמוחין באביו בדיבור או בידים וע' בפמ"ג סי' שמ"ג בא"א בסופו דבגדול ל"ש איסור מאכיל בידים אם נותן לידו דדוקא בקטן שאין לו דעת ומשום שירגיל בעבירות אבל גדול שיש לו דעת יפרוש מעצמו ורק עובר משום לפ"ע לת"מ. שוב נזכרתי מדברי הרמב"ם פ"ו מהל' יו"ט שחייבין ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים וכ"פ בש"ע ססי' תקכ"ט וגם שאר העם יזהירו בדבר זה וכ' הה"מ שהוא ממס' קידושין דף פ"א אלמא דלענין למחות מחויבין ג"כ ע"י מעשה ומה שבידינו לעשות ואפשר דשאני התם דיצרו תקפו. סוכ"ס אין בידי דבר ברור בפרט שאפשר כי גם אח"כ יעשו כן. ובמס' גיטין דף מ"ז דמי שעובר עבירה בשביק היתירא ואכיל איסורא אין פודין אותו משביה וכ"פ הרמב"ם בהל' מ"ע וכן קיי"ל ביו"ד סי' רנ"ב, ומעתה מחלל שבת בפרהסיא דהוי מומר לכה"ת אפי' לתיאבון כמ"ש בסי' ב' צריך לחקור אם אין עושין מלאכה בדברים שאין נוגעי' לפרנסתם כיון דדש בי' וכמ"ש מרן בעל אמרי אש הביא דבר"ו בשו"ת מהרי"א חאה"ע סי' ט"ז ע"ש, כל זה עלה ברעיוני והדר"ג ברב גדולת יצדקתו דרך יבחר וזכות הרבים תלוי בו, ואסיים בכל חתמי ברכות ידידו מחוי קידה דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: