לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן מח
להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה אברהם איינהארן נ"י דומ"צ בק"ק שטיינאמאנגער יצ"ו. ע"ד שאלתו כי בשנה זו ג' ימים קדושים סמוכים האם יש היתר לקנות ע"י צענו"ל מעיו"ט מהאייז פאברי"ק קרח וליתן לאייז קאסטע"ן למען שלא יתקלקלו התבשילי' בחום היום שא"א להכין מעיו"ט כי עוד מעט המס ימס הקרח ומהצורך להביאו ביו"ט ע"י א"י ובפרט החלב לצורך קטנים אשר מהר מתקלקל החלב. הנה מה שהוא לצורך קטנים ודאי יש להתיר כמ"ש הרמ"א באו"ח סי' שכ"ח סי"ז דמותר אמירה לגוי לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דסתם קטנים כחולה שאב"ס דמי דמותר אמירה לגוי כמ"ש בפ' מפנין ובסי' שכ"ח ובמג"א שם ס"ק ט"ו מתיר להאכילם מוקצה בידים אם א"א בענין אחר וע' בספרי הקטן לבושי מרדכי מהד"ת סי' ע"ו, אך לגדולים צריכ' רבה חדא משום קנין בשבת כמ"ש כת"ה וי"ל כיון שדרך קנין בכך הוי כאסטימתא דקונה כמ"ש בחו"מ סי' ר' אלא דהכא הוי דבר שאינו מסוים דיכול ליתן לו איזה חתיכות קרח שירצה כמ"ש בחו"מ סי' ר"ט דאינו רק שיעבודא וע' בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' רכ"ה דכן דעתו. וא"כ ודאי הוי בכלל קנין בשבת כמובן, ועוד משום מלאכת גוי בשביל ישראל בנותן לו מחירו לזה כמ"ש בשם תשו' מהר"ם שיק וכמ"ש ברמ"א סי' שכ"ה ס"ד לענין פת דאסור ליתן לו מחיר כסף מע"ש דאז ודאי אדעתא דישראל קעביד וכמה מלאכות דאורייתא עושין בפאברי"ק הנ"ל. ומ"ש כת"ה לענין הצייכי"ן שנזכר בבאה"ט סי' ש"ז בשם כנה"ג. לענ"ד ט"ס הוא מ"ש בשם כנה"ג דלא נאמר מלות אלו בכנה"ג שהוא לשון אשכנז ובס' כנה"ג לא נזכר לשון אשכנז כי הי' ספרד תלמידו של מהרי"ט אך מלת "צייכין" נזכר בעולת שבת סי' שכ"ג במ"ש שם דברי הרא"ש כלל כ"ב דמה שנוהגין שקונין צעט"ל על מדת יין ועושין בו נקבים לסימן או על אבר עד"ז כתב הרא"ש דלאו שפיר עבדו שעוברים על ב' איסורין משום מלאת המדה וגם משום שטרי הדיוטות ומשום קורא חקיקה על האבר כמ"ש בפ' השואל ומובא בסי' ש"ז סעי' י"ב דאין קורין משום שמא ימחוק או משום שטרי הדיוטות עד"ז כתב בעולת שבת בזה"ל דע"כ לדעתו אסור מה ששולחים צייכי"ן למדת יין שקנה מע"ש משום מדה ומשום שטרי הדיוטות עיי"ש וע' בא"ר סי' ש"ז ס"ק ל"א הביאו ג"כ במחה"ש סי' שפ"ג הנ"ל ושם כתב ג"כ צייכי"ן בלשון אשכנז והכל מדברי הרא"ש בתשובה הנ"ל ובכנה"ג לא הזכיר רק מ"ש המג"א בשם ש"ג דעד שנתוח ג"כ אסור אם מדקדק במדה בלא יתיר וחסר הביאו במחה"ש שם, ומעתה בכ"ז ג"כ הכי הוי ניהו דבפאבריק ל"ש איסור הנ"ל אבל הא הלוקח מביט בצעט"ל כמה וכמה מדת יין וגם מזכיר שם מדה שאסור גם ללוקח כמ"ש בסי' שכ"ג הנ"ל והכל בשם ע"ש. ומ"ש כת"ה משום נולד יש לעיין באו"ח סי' תצ"ח וסי' תק"ב לענין אפר שנעשה ביו"ט דאסור משום נולד ובטו"ז שם כתב לשון מוליד והנה ידוע מ"ש הראב"ד במס' ביצה אך רק דאין מוציאין אש מעפר ומים דאם הוציא אסור ליהנות בהנולד וע' בשו"ת מהרמשי"ק או"ח סי' קנ"ז מסיק דהנאה דממילא מותר כגון לראות ע"י אור הנ"ל כמ"ש המג"א סי' תק"א אבל בנ"ז שהוא בתבשילי' לאכילה ודאי כ"ה הנאה ממילא ואסור ליהנות ממנו כנלע"ד, ולענין למחות ביד חזקה ידוע מ"ש ברמ"א סי' תר"ח לענין תוכחה לרבים ואצ"ל. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: