אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח › סימן מג

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן מג

סימן מב

להרב הג' וכו' כש"ת מו"ה אפרים לייכטאג נ"י אבד"ק דאמבראד יצ"ו. ע"ד הסכינים אשר הקתא של כסף ובדרך עוקצו של סכין נתחב בתוך הקתא וע"י שרף שקורין דיאנט"א מחזיק הסכין אם נתירה בהגעלה כי הדיאנט"א הנ"ל הוי כדבק ולא מהני לה הגעלה דחייס עלי' שלא יתקלקל כמ"ש בט"ז סי' תנ"א ס"ק י"ג ומג"א ס"ק י"ט בשם מהרי"ו, וכת"ה מחלק בזה דהכא הדבק בתוך חלל הקתא ואין המים נוגעים כלל על הדבק, ובס' מעדני שמואל ראיתי שכ' בפשיטות להקל כיון דידות סגי להו בעירוי ובזה לא יתקלקל הדבק ושכן ראה מחכם א' שהיקל בזה, אך קשה לשבור המנהג שנוהגים להגעיל רק אותן סכינים שהם גולם א' הקתא והברזל כידוע ע"כ לכתחילה אין להורות התירא. ועתה באתי ע"ד כת"ה במ"ש בשו"ת מרן חת"ס סי' ק"ל לחלק בין תנור לרערי"ן של חרס דמשו"ה מהני בתנור טיחת טיט כעובי אצבע בסי' תס"א דבתנור נחושתו הוא לבנים שרופים דהורה כמ"ש המג"א סי' תנ"א ע"כ הטיח טיט עלי' ואינו מתדבק יפה להיות כחדא והוי כשני קדירות שנוגעים זב"ז דהלכה רוחת דאין בלועה יוצא מדופן לדופן ואפי' דקים מן הדקין דאויר המפסיק אפי' כחוט השערה מעכב יציאת הבלועה משא"כ רערי"ן דהם ג"כ רק כטיט הנתייבש והטיט שמשליכי' עליו מתחבר היטב ונעשה מקשה אחד וחומר א' והוי כחדא כלי וזה אפי' עבה כמה מתפשט הבלועה בכל הכלי. ועיי' בר"ן בסוגי' דטיפת חלב דלא ניחא לי' לענין חתיכה דלא יצא ע"י רוטב אפי' דקה ובחתיכה אחת מתפשט בכולו אפי' גסה כמ"ש, ודבריו הק' צל"ע ממס' ע"ז דף ע"ד בגת של חרס בזפתה דלא מהני קילוף לבד אלא דגם אחר הקילוף צריך מילוי ועירוי בדרך זה והא ודאי כלי חרס דנתלבנו בסיד היוצא בכבשן האש דודאי לא גרע מלבנים השרופים והזפת ודאי מפסיק כמו טיט ע"ג תנור אם כי מתיכים הזפת לדבקו ע"ג כלים והא גם טיט ע"ג תנור מסיקין עליו באפיית המצות וחום האש עצמו ודאי פועל להיות יחדיו ידבקו יותר מרתיחת היורה כמ"ש בסי' צ"ב גבי נר קרויז"ל כידוע מדברי ט"ז שם ודריכת ענבים בגת ודאי אינו מבליע יותר מחמימת התנור ע"י אש דהא קמן מדברי המרדכי פ"ב דמס' ע"ז הובא ברמ"א יו"ד סי' קל"ה דאם הוחם בכלי חרס סתם יי"נ צריך הגעלה ממש כמו בשאר איסורין ולא סגי במילוי ועירוי, ולדברי מרן הח"ס אמאי לא נימא דהוי כמו מדופן לדופן, ומזה תשובה ג"כ לדברי מהרש"ם מ"ש ע"ד קדירות של ברזל אשר בחת"ס חיו"ד סי' קי"ג חשש דהטיח שמבפנים הוא חרס וכ' עד"ז דאם נטף או נבלע מבפנים החרס חסור אבל בדופן החיצון אין חששא דהוי כשתי קדירות דמדופן לדופן אינו יוצא הבלועה ומ"ש מכלים זפותין הנ"ל, וע' בלבוש סי' קל"ה דבהדי' משמע דהזפת כחדא כלי חשוב, וכ"מ מד' הש"ך סי' קל"ה ס"ק ט"ז שכ' בשם מהרש"ל דחשיב כ"ח זפותין שבעים מלבלוע ואי שני כלים חשובים מה שבעו לבלוע שייך בי' כמובן. ע"כ נלע"ד דסברת התניא דבכמה דברים מצינו דדבק משוי לי' כחדא לענין שבת מדבק ניירות הוי תולדה דתופר מדבק פרשיות של תפילין כמ"כ וע' בשו"ת חת"ס או"ח סי' ה' והדברים עתיקים וכן מדברי ר"ת בתוס' מס' ע"ז דף ל"ג ד"ה קינסא דמשמע דקאי אחביות זפופי' דאיירי מיני' רבינו אלחנן דר"ת התיר ע"י שפותח א' מהשוליים ולשפוך עלי' רותחין דאע"ג דבשאר איסורין לא מהני דאפי' עירוי אין כאן מ"מ ביי"נ מהני דתשמישו בצונן משמע דהגעלה ממש כדינו מהני גם בשאר איסורין ולא קאמר בפשיטות דלא מהני אפי' הגעלה ממש דהוי מדופן לדופן דאינו מבליע כש"כ דאינו מפליט ול"ל כבכ"פ דמבליע יותר ממפליט כמ"ש באחרונים דהא חזינן דכבוש אסור מעל"ע ולהפליט האיסור צריך מילוי ועירוי ג' מעל"ע וע' בפרמ"ג סי' תנ"א במ"ז בכ"ח המחופין בעופרת דבולע מעט משום הפסק העופרת עייש"ה, מכל הנ"ל יש ג"כ תשובה לדברי הרד"מ בסי' פ"א שהביא ג"כ מעכ"ת שחשש דילמא זפת דינה ככ"ח שאינו יוצא מדפנו לעולם יי"נ דתשמישו בצונן והרי מדברי ר"ת משמע דהגעלה ממש כדינו מהני גם בשאר איסורין אפי' זפותים וכן מסתבר דלא מוזכר בגמ' רק כ"ח עלי נתר וצריף והכל מן עפר הארץ וכן בכלי זכוכית כל הספק אי מהני הגעלה משום דנעשים מחול דהוי כמו אדמה ועפר הארץ וזפת הא ידוע שיוצא מן העץ שקורין קינהאל"ץ והן מין פיכטעכביימע"ר ואני ראיתי בגלילות ק"ק פ"ב אשר שם כמה מילין באורך ורוחב יערות מהני עצים ושם ראיתי הפאבריקע"ן המבשלי' זפת הנ"ל ודבר היוצא מן העץ ודאי כעץ חשיבא ואם הי' איזה שינוי לפי טבעם ודאי לא הוי שתקו מזה בשו"פ. ומ"ש דילמא הוי כאוכלין ואין הגעלה לאוכלין כמ"ש הרשב"א לענ"ד תמוה במ"ש בזה דשאני יי"נ משום דתשמישו בצונן וכי לאוכלין שבלע בצונן מהני הגעלה חלילה לומר כן הא בסי' תמ"ז במג"א ס"ק ט"ז וכן במחבר סעי' ח' בזיתים שכבשו ובמג"א שם הביא דברי מהרי"ל בעובדא שנמצא חטה בחביות של כרוב וכמ"כ ביו"ד רס"י ק"ה כמה הלכות בדברי' שנאסרו בכבוש ולא נמצא תקנה להכשירו ע"י שריי' ג' ימים דרך מילוי ועירוי מעל"ע אלמא דכלל גדול דאין הגעלה לאוכלים אפי' בבליעה ע"י צונן, ואם זפת הוא כאוכלי' פשיטא דלא התירו אפי' ביי"נ ע"י מילוי ועירוי כנ"ל. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה