לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן כח
להרב הה"ג וכו' כש"ת מו"ה יואל כ"ץ נ"י אבד"ק ניגרעשט יצ"ו. ע"ד בני הכפרים שאין להם מכין במקומם ובאו מחוץ לתחום למען תפלה ברבים לקיים קרא דונקדשתי בתוך בנ"י והביא כת"ה דברי שו"ת מהר"ם שיק סי' קכ"א ודברי שו"ת מהרי"א להחמיר ועד"ז הביא דברי מרן ח"ס חאו"ח סי' קמ"ט בעובדא להביא יין לקידוש מחוץ לתחום דמשמע מיני' דלתפלה ברבים הי' שרי במ"ש שאין קידוש מצוה דרבים אם כי דהוי שלא בעידנא וכמ"ש במג"א סי' תקפ"א כידוע. והנה ע"ד מרן ח"ס עמדו עליו במ"ש דאיסור תחומין לא הותר במקום או"נ דהוי כשאר איסורי מוקצה וכמו חמץ בפסח אבל אינו בכלל מלאכה שהותר במקום או"נ. והקשו עליו מד' הרא"ש במס' בכורות פ"ג במ"ש דקודם שחיטה הוי בכלל מכשירי או"נ ע"כ לא התירו להביא בהמה מחוץ לתחום ואפי' בשביל מי שהובא אסור כמ"ש בגמ' עירובין דף ט"ל אבל לאחר שחיטה הוי כמו בישול ושאר מלאכות שמותרין לצורך או"נ אפי' באפשר מבעו"י אם כן יין לקידוש דהוי לצורך או"נ הותר לדידי' דס"ל דגם איסור תחומין הותר לצורך, ולענ"ד עוד קשה בעובדא שהי' רק יין של האיש מחוץ לתחום לבעלי קהילה שהוא הי' מניח עירוב כלומר והוי כמ"ש בפ"ג דביצה לענין כלים ומנות פירות וכיו"ב דהם כרגלי הבעלים וא"כ מה זה שמביא לענין י"ב מיל דהוי מדאורייתא לשי' הרי"ף והרמב"ם דהא יש בזה מחלוקת הובא במג"א סי' ת"ד ועיי' בסי' ש"ה עכ"פ בעובדא דיין תלי' בב' דעות הנ"ל, וגם מ"ש דברי מג"א סי' תמ"ו שהביא דברי שבולי הלקט דמשו"ה קאמר בגמ' משום דאין עשה דוחה לתו"ע ולא משום שלא בעידנא דמצוה דרבים דוחה אפי' שלא בעידנא בשם ר"ת ואי רק תי' בפ"ע הוא אך הביא בשם ר"ת מפני אין מותר דהא אינו רק טלטול בעלמא יבא עשה דאורייתא וידחה איסורא דרבנן ותי' כגון דצריך מרא וזבול' ועיי' ביד אפרים שהביאו ג"כ בלשון זה, ולפי"ז י"ל דר"ת לא ס"ל כלל סברא זו משום דהוי שלא בעידנא אלא כשי' הר"ן דגם משום בעידנא לא שרי אלא דבגמ' קאמר האמת ועיי' במחה"ש סי' תמ"ו אלא דצ"ל דטלטול מוקצה דוקא קילא לי' דאפי' שלא בעידנא שרי, אבל בד' הגמ' לא דייק כמ"ש בשבלי הלקט וד' התוס' כתובות דף ז' ידועים הובא במג"א סי' תמ"ו עכ"פ אין מוכח הנ"ל לר"ת כמובן. והנה בנ"ז דעיקר התירא משום עשה דרבים להשלים המנין וא"כ מ"ש שבת משאר ימי השבוע דאיכא ג"כ עשה זו בשעת היתר גמור ואינם באים ובשבת דצריך לעבור על התחומין מצטדקים לבא דעכ"ח סומכין על מ"ש באו"ח סי' צ' דמשמע דאם אין ביהכ"נ בעירם אין מחויבים לבא למנין במקום אחר רק יתפללו עכ"פ בזמן שהציבור מתפללין כמ"ש שם ברמ"א ומג"א א"כ מה עדיפותא דשבת בענין זה ואי משום לשמוע קריאת התורה אין מחויבים רק בפ' זכור ולקצת דעות גם בפ' פרה כמ"ש בסי' תרפ"ה ע"כ אין לדמות לשופר ושאר מצות שמחויבים והם על כתפי' דגברא וכמ"ש הח"ס שם לענין דאינן מחיוב כל קידוש ביין כ"כ אין בידי להסכים לעשות נגד דברי תשובו מהר"ם שיק ומהרי"א. וע"ד פלפולא י"ל כי אם כולו מדרב' י"ל דהוי עול"ת וחכמים עשו חיזוק לדבריהם אבל אם י"ב מיל מדאו' ליכא רק ל"ת כמ"ש הרשב"א במס' יבמות לענין לאו דמחמר אם כי דבר חריף הוא מ"מ קשה לומר יציבא בארע דא"כ לאותן דעות דבהמה וכלים הנגררים אחרי בעליהם ולפימ"ש בסי' ת"ד דלגביהם אינו כלל מדאו' יהי' בהם משום עול"ת וע' שבת קי"ד דאפי' קניבת ירק מרבינן להיות איסור עשה אם כי שאינו מלאכה כלל דהוי בתלוש ואין בידי להאריך מפני ח"כ ל"ע, ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלר ה"פ מאד יצ"ו: