לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן כו
לכבוד ידידי הרב הגאון וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה חיים צבי עהרענרייך נ"י דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו. בעהמ"ס "קצה המטה" על המט"א. הנה עיינתי בדברי כת"ה והנה לא ידענו מה קושי' ע"ד מרן חת"ס חאו"ח סי' פ"ב וכי דברי ש"ג בעלמא אתמר הכא הוא חולק ע"ד הרשב"א והר"ן לומר באמת דנבלה קלה שהוא רק בלאו והוסיף עוד דמוטב שהחולה בעצמו ולא אחרים בשבילו ועכ"ח הרשב"א והר"ן שיטה אחרת להם כנ"ל דריבו, לאוין חמור ומה קשי' מדברי ש"ג אדברי הרשב"א וכי שייך למפרך מגברא אגברא או משיטה אשיטה עכ"ח אהרשב"א מדידי' אדידי' שאא"ח בשביל שיזכה אחרים וע"ז שפיר מתרץ מרן חת"ס שאין זה חטא אדרבה זוכה במצותה בזריזות ולדידי' מיקל באיסורין משום דרבוי לאוין חמור, ועוד הא לא קאמר בש"ג רק דמוטב ולשון זה ודאי לא משמע דאם מ"מ אינו עושה כן דעביד איסורא רק דמקרי לא טוב כדאמרינן בעלמא קדוש לא מקרי ואינו רע עכ"פ אבל בענין חטא בשביל חבירו אם עבר וחטא כמו הדביק פת ומוריד אם אין מצווה על כך להוריד בשביל הצלת חבירו מאיסורא ודאי איסורא קעביד בין בדרבנן בין דאורייתא ע"כ הקושי' חזקה מדברי' הרשב"א בעצמו. ב) בענין מ"ש אחיו ידידי הגאון נ"י בספרו היקר לחם שלמה ע"ד מרן חת"ס על קריאת' ויחל בת"ב לעת מנחה דהא במועד גופא אין קורין במנחה והנה סברת מרן חת"ס אינו משום מועד דאינו רק מנהגא כמ"ש במרדכי והג"א וכמה דעות הביא בב"י סי' קנ"ט שאומרין תחנון ואא"א וגם יש דעות דהטעם משום סתם תפילת' ולא משום מועד ובאמת מ"ש ויחל בתעניות אינו מש"ס דילן רק ממס' סופרים ע' תויו"ט סוף מס' מגילה ובגמ' דילן לא נזכר תענית לענין קריאת התורה רק בגזרת עכצשל"ת שקורין בברכות וכו' כמ"ש במס' מגילה ובמנחה קורין בע"פ וע' בפ' מקום שנהגו דת"ב אינו כתעניות רק משום אבל ובמס' מגילה לא נזכר רק מה שקורין בשחרית ושם ג' מחלוקת בדבר ואביי מסיק דאידנא נוהגין לקרות כי תוליד בזה אומ' בענ"ד במ"ש מרן חת"ס דחיוב' דיומא דמש"ס דילן ליכא בשום תענית ולא בת"ב שום קה"ת ועכ"ח הכל נסמך אדברי מס' סופרים והא בכלל כל התעניות ומי יימר דחיוב משום ת"ב ודאי מוכח דלאו משום חיובא דהמאורעות הוי רק כשאר תעניות, ומהרה יהפך לשו"ש. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו: