אור ברסלב
לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח › סימן טז

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

שו"ת לבוש מרדכי מהדורא תליתאי על או"ח · סימן טז

סימן טו

לכבוד ידידי הרב הה"ג שלשלת היוחסין וכו' מו"ה משה גרינבערנער נ"י ראבד"ק מיהאלאוויטץ יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ובו ענותנותו הרבני לאמור דבר אשר כבר הלכו בו נמושות מאשר במ"כ בקלויז אשר נתחנך בר"ה העל"ט וסדרו הספסלים ג' שורות בצפון ודרום אשר פונים כלפי מזרח ולמטה ג' שורות פונים מצפון לדרום ומדרום לצפון וכאשר בא חכם הצדיק המפורסים והרעיש עד"ז ושלא ילך לקלויז הנ"ל עבור זה ולכבודו שינו המקומות כמו ג' מקומות אחרונות וכאשר יצא מן העיר נתרבו מחלוקת שיש ביניהם שחזרו למקומו הראשון אשר רק נח"ר עשו להצדיק ועי"כ באו לפני כת"ה אשר נטה לדרוש משכלע"ד. והנה ידוע כי יצא לאורה ת' מהריא"ץ ת' בית שערים ות' ערוגת הבשם המחמירים לעשות כנהוג מקדמת דנא מצפון לדרום ומדרום לצפון ובאמת תשו' צ"צ סי' צ"ד אין פירוש לתשו' ע"ד הוספות הספסלים שעי"כ יהי' מקום צר לספסלים ראשונות בזקופת דף למען החזיק הסדור וכיו"ב ועכ"ח הי' כן שפנו למזרח וכן ראיתי בס' תורת חיים מהג' מו"ה יעקב שלום ז"ל בסי' ק"נ שמזה ראי' שאין להרהר אחרי ביהכ"נ שהספסלים מסודרים למזרח ובכמה קהילות מקום גדולי רבנים וצדיקים כן נעשה וכן כאשר באתי לק"ק ברעזעווא יצ"ו מצאתי כן שכל סדר הישיבות במקומות הספסלים ושנוענדע"ר היו פונים למזרח וידוע שהי' שייך לדגל ק"ק ווערבוי מקום הגאון המפורסים מו"ה קאפל חריף ז"ל וכל שנה ושנה בא לק"ק הנ"ל ודרש בביהכ"נ ואח"כ נתקבל הגה"צ מו"ה ישראל בצלאל ז"ל לאב"ד שהי' אחי הגה"ק מו"ה עמרם חסידא זצ"ל וכן הגאון מהר"מ שיק ז"ל כ"פ באו לבקר מקום מולדותם ובני משפחה ולא ערערו על הנ"ל, וזה היום שמעתי מפי איש חסיד מיחוס רבנים הגה"ק מבעלז כי גם בק"ק סאטמאר כך הוא סדר הישיבות בביהכ"נ ועוד הוסיף לומר כי גם בק"ק סטראפקאף כך סדר המקומות בביהכ"נ והגה"צ האב"ד נ"י ג"כ הולך לביהכ"נ הנ"ל וא"כ תמוה בעיני מהו שהרעיש ע"ד הקלויז במ"כ, ואפשר כי איזה בקעה מצא במקומו ואנחנו לא נדע וע' במס' בב"מ דף ק"ז במ"ד התקוששו וקשו אמר ר"ל קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים, וגם כי דברי התוספתא כמ"ש הרמ"א ע' בהגר"א שציין התוספתא והרמב"ם ע"ד הרמ"א משמע דס"ל ג"כ להלכה כך הוא, ובאמת מ"ש בת' בית שערים דלהכי שנו מדברי הרמ"א מפני דברי מ"ש במס' סופרים שהמגביה צריך להראות ג' עמודים לעם לפניו ולאחריו ומהצדדים וזה צ"ע דבמס' סופרים מבואר דזה צריך להיות מיד שמוציא הס"ת רק בד"מ כ' שאנו נוהגין לעשות אחר הקריאה וא"כ סתירה מדברי עצמו, ועוד המחבר לא פסק כדברי מ"ס רק כמ"ש בתלמודא מס' מנחות להיות גולל על ברכיו כמ"ש בסי' קמ"ז ס"ד ושוב בסי' תר"ס לענין היקף בד' מינים שצריך לפנות לימין פי' בל"ש דלפי"ז עכ"ח המח' ס"ל דעמידת המקומות בצד הכותל צפון ודרום כלומר דמסודרים ממזרח למערב והיינו כמנהג ביהכ"נ ישנים וא"כ שוב מוכח דלא כמ"ש בבי"ש כמובן. וראיתי מ"ש כת"ה דאין לומר דהוי כמו הקמת מצבה דעכו"ם בזה"ז בחו"ל אינם עע"ז רק מנהג אבותיהם בידיהם. והנה במס' חולין דף י"ג שם מסיק בגמ' דרובם אינם עע"ז ובמס' נדרים דף נ"ג מוכח דבכגון זה לא אזלי' בת"ר די"ל דנתכוון גם למיעוטא בספק דאורייתא והא בת' מהריא"ץ שפיר קאמר דאינו דומה למצבה דהספסלים אינם רק לישיבה ולא להתפלל עליהם. והנה בנ"ז שחתמו לעשות מכאן והלאה כדברו יש לדון אם אינו כמו נדר לדבר מצוה לנהוג כדעת האוסרים וע' במג"א סי' תקנ"א דמנהג שהוא כחד פוסק אם כי דלא קיי"ל כוותי' מ"מ אין לו התרה. וגם יש לעיין אם כתיבה כדיבור עיין בתשו' מרן חת"ס חיו"ד סי' רכ"ז, וגם יש לדון משום איסור המבואר ביו"ד סי' רמ"ב ושם בקיצר הוראת או"ה בש"ך אות א' וכת"ה מבפנים אם כ"ז דומה לההוראה זו, וגם מ"ש שרק לנח"ר עשאו ודילמא מכל הני טעמים יחזור מהוראתו, וידוע לפניו כי בת' מהריא"ץ מיקל אם העמוד [שטענדער] במקומה, וכן יש להציע לפניו מ"ש בתשו' אמרי אש סי' ז' לענין קרש שזכה דאפי' מדרום לצפון אם כי צפון עיקר כידוע. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אורח חיים מהדורא תליתאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה