אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן פ

סימן עט

שוכ"ט לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה

שמואל מאיר האללאנדער נ"י דומ"ץ בק"ק טשערנאוויטץ יצ"ו בבוקאווינא: הנני במודע כי יק"מ בא לידי מ"ש לעני' כשטתית כמה שנים והרופאים בוויען הודיעו כי אין תרופה למחלה, ודאי לית דין צריך בושש להתיר לו ע"י ק"ר לישא אשה על אשתו כמ"ש הרמ"א בסי' א' וכל האחרונים מן הפוסקים ובעלי שו"ת הסכימו אתו ועפ"י תקון הב"ח וכמו שהאריכו בזה לענין השלשת הגט וכתובתה ומזונותיה בנוב"י ומרן חת"ס כידוע ח"א בסי' י"א בחת"ס הנ"ל ובתשו' מהר"מ שיק סי' ב' העלה כי ראש הרופאים (דירעקטאר) דין ערכי יש לו ומהימן כמ"ש לענין שטרות בפ"ג דגיטין כב השטרות העולים ובתשו' חת"ס אה"ע סי' מ"ג מסקנתו דגם לענין עגונה מהני עדותן וכן הסכים בפרשת מרדכי סי' כ"ו עיי"ש עמקות דבריו, אך ורק מ"ש כת"ה לענין כתובתה דיועיל ח"כ הלא בחיבורי הקטן ח"ב סי' ד' יראה שאיני מן המתירים בזה וכמ"ש בתשו' מהר"מ שיק מה יועיל הכתב הלא בלא"ה הכתובה בידה ומה תוסיף תת כח כתב חדש, אך בתשו' חת"ס ח"ב סי' ק"כ הסכים להתיר ע"י ערב קבלן בטוח וחידוש בעיני כי במהרמשי"ק לא הזכיר מזה:

ב) הביא דברי פרקי דר"א דס"ל דבעש"ק נתנה התורה והוא נגד הש"ס במס' שבת דף פ"ו דקאמר דלכ"ע בשבת נתנה התורה כתיב זכור ופו' בהגהות מהריעב"ץ שעמד בזה (והוא נדפס בש"ס ווילנא), ואפשר לומר לפימ"ש בחי' חת"ס עמ"ס שבת שם ע"ב מ"ד בגמ' דלטבלו שבת בצפרא ותי' שלא יהי' אלו הולכים לקבל התורה ואלו הולכים לטבול ומה חששא איכא בזה, ותי' עפימ"ש בסמ"ג דגזרת הזאה משום תקון גברא בשבת ויו"ט עוד בימי מרע"ה נגזר. והנה באדם אמרי' במס' ביצה פ"ב דליכא משום תקון גברא דאדם נראה כמיקר מ"מ בפ' החולץ אמר ר"י דאין מטבילין גר בשבת ופי' התוס' כיון דהדיינים עלי' ומודיעים לו מצות קלות וחמורות בשעת טבילה נראה בעליל שהוא תקוני גברא ולא נראה כמיקר, ע"כ ה"נ אם אלו הולכים לקבל התורה ואלו טובלים ועכ"ח ימתינו בקבלת התורה על הטובלים נמי נראה דהוא משום תקוני גברא ולהכי א"א להיות הטבילה ביום מתן תורה בשבת ובע"ש אם כי הי' כ' לספירה הי' יו"ט של עצרת ע' במג"א סי' תצ"ד מ"מ כיון דלא ביום ההוא מתן תורה ולא היו ממתינים עלי' משום קבלת התורה ליכא הוכחה שהוא תקוני גברא ושפיר נראה כמיקר ושרי, והנה ר"א ידוע שהוא שמותי ופי' בירושלמי דהיינו מתלמידי ב"ש וע' שבת ק"ל ע"ב ובתוס' שם וברשב"א ובערוך ערך שמת, וע' תוס' נדה ז' ע"ב[והא ב"ש ס"ל בפ"ב דמס' ביצה דמטבילין הכל לפני שבת אפי' אדם א"כ ל"ל כלל סברת אדם נראה כמיקר אפי' בשבת ויו"ט דעלמא וא"כ הדרא הקושי' לדוכתי' האיך היו טובלים בע"ש שהי' יו"ט וע"כ ר"א לשיטתי' ס"ל דבע"ש נתנה תורה ביו"ט של עצרת ועכ"ח היו טובלים ביום שלפניו שאינו יו"ט וס"ל כר"ל דביום א' הי' ר"ח ולענין מתן תורה הי' ביום הששי לסיון כרבנן כנלענ"ד:

ג) מ"ש לענין פדיון בכור בזה"ז אם פודה בחפץ דהיינו שיהי' שוה י"ז קרונין מהו אם הוא בערך קרונין "באנק צעטוטעל" או קרונין כסף. והנה לפימ"ש בנחלת שבעה דחפץ צריך כל כך שוה לקנות בו חמשה לוט וקווינט כסף נקי וכמ"ש בט"ז וש"ך דזה שיעור חמש סלעים וכ"כ בתשו' חת"ס סי' רפ"ט וכ"כ בס' אות ברית א"כ פשיטא דחפץ שוה י"ז קרונין של באנק"צ אינו גדול כ"כ במשקלו שיש בו די שיעור לקנות בו חמשה לוט וקווינט כסף נקי ועכ"ח צריך להעריך ולשער בכתריו של כסף כנ"ל:

ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן פ"א שוכ"ט לכבוד ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מהו'

משה אהרן הכהן נ"י

הנני במודע כי יק"מ בא לידי ע"ד מינקת אשר הרופאים מעידים כי חלבה ארסיי לא אדע להשיב כי סתמא ידוע כמה פקפוקים בענין זה אם כי בתשו' ח"צ סי' ס"ד וס"ה וס"ו כ' כי הסכימו אתו רובם של רבני הגאונים בזמן ההוא אך בס' בני אהובה לרבן של ישראל מהר"י בעל כו"פ הציע הדבר על בריו אשר אמת הדבר כי כמעט כל חכמי פראג הסכימו להתירא ורק הגאון מהר"א ברודא ז"ל לא הסכים להתירא והי' מתמיה עד"ז שתקע עצמו בהלכה זו לחלוק על גדולים הנ"ל אך האשה היתה קרובה קצת לאשה הרבנית ובקר' פ"א ונראה כי חזקה ובריאה היא והאיך אפשר אשר חלבה אשר בא דרך עורקים וגידין שלא תהי' חולנית חלושה או בעלת חטטין וכיו"ב ושוב בא רופא א' ג"כ קרוב והציע לפניו הענין וגלה דעתו ג"כ כי אשה הנ"ל א"א להיות בריאה וחזקה מה"ט כי החלב מיץ הלב עורקים וסמפונות האיך אפשר שמזיק וממית הולד והיא דשן ושמן והציע הדבר לפני האקאדמו"א ואמרו ג"כ כי כן דברי' רק פעמים החלב שמן או כחוש ומזיק לולד ועד"ז הרפואה קל וצדקו דברי רבינו מהר"א ז"ל והרופא כחש ובא בשכרו ובתשו' ת"צ הזכיר דברי' בטעם א' שאין הרופא נאמן ע"ש וכת"ר לא הזכיר מכל הנ"ל ואפשר כי במכתבו הקודם ביאר הדברים וע'"דכי לא בא לידי ע"כ אין בידי להשיב דבר בענין זה:

ב) וע"ד השו"ב ע' בש"ך סי' כ"ג דאינו נפסל מ"מ כ' המג"א שצריך להושיב ב"ד על כך ואפשר כי יתברר וע' בת' דברי חיים כיו"ב וע' ביא"פ ביו"ד סי' ב' ותו אין בידי להשיב שלב"פ:

ידידו דוש"ת:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

השמטה לחלק אהע"ז דף ל"ח סימן פ"ב

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסם כערוגת הבושם בנש"ק כש"ת מהו'

אליעזר דוד גוו"ד שליט"א אב"ד ק"ק סאטמער יצ"ו:

אחרי מבא דרך ברכה הנני במודע כי יק"מ הדר"ג בא לידי אשר בו ענותנותו הרבני להסכים להתיר' לישא אשה על אשתו שהיא מורדת כמ"ש ברמ"א באה"ע סי' ע"ז וכל דבריו מזוקקי' וכן ראיתי בשו"ת ברכת יוסף סי' ח' נטה להקל אפי' בספיק' בעובדא דידי' ולא באתי רק להעיר ממ"ש לכבוד הד"ג דברי הרשב"א בתשו' סי' תת"ס שהביא בד"מ הא בסי' א' מביא דברי הרשב"א להקל וכן הביא בת' מהרמפ"א ועיין במהרלנ"ח שצ"ל שהוא אינו ר"ש בן אדרת אלא ר"ש בן אברהם וכן כתב להדי' בת' מהרמפ"א הנ"ל ומ"מ יש להקשות מדברי ת' הרשב"א סי' תקנ"ז במ"ש שלא גזר ר"ג בנמצא עליו דבר כעור המבואר במ' יבמות דף י"א אמתניתן דהנטען וכו' וכתב שם אפי' במידי דחסידות לא גזר וכש"כ במורדת וכי אינו עובר' על דברי חכז"ל למנוע עונה המשועבדת מה"ת אלא דכ"ז מ"ש בת' חת"ס אינ' מדברי הרשב"א כמ"ש תחילת דברי' בלשון השיב, ונתכוון ע"ד מהר"מ שהביא המרדכי בהגה' מ' כתובות פ' אעפ"י עיי"ש כי דברי מהר"מ שהביא ה"ה אות באות בלשון הרשב"א הנ"ל ולפום ריהטא הביא בד"מ בשם הרשב"א ושם הביא ג"כ דברי הראב"ן שמתיר לישא ב' נשים וגם במרדכי הביא דברי הראב"ן לענין היתר ב' נשים אלא שהביא בשם ראב"י דמחלוקת רבותי' הוא וכתב בת' מהרי"ק שורש ס"ג שחשש לדברי ראב"י והנה הא כתב שיש להציע הדבר פני גדולי דור להעמיד הדברי' על אופני' ובנ"ז הא כ"נ מדברי הדר"ג ובל"ס יציע הדבר גם פני בית דינו הגדול ובמהרי"ק כתב פני טוב' ועוד שם בשם מהר"מ במרדכי דחתן שאמר לחמי' שיתן לו זווג' ותטבול כהלכה והיא אינו רוצה לילך לטבול' הוי מורדת וכנ"ז ואצ"ל. והנני לסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו סימן פ"ג

שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הה"ג כש"ת מהו'

יוסף אשר הלוי נ"י אבדק"ק ווערפטלעט יצ"ו:

אחדש"ה הנני ע"ד העובדא הרשום במכתבו ויען כי אני עמוס בטרדות לפי ח"כ בפרט אי אפשר לי להאריך ורק עד"ז שאלת בענותנותו שלא להצריך ג"פ לישא אשה על אשת' והביא דברי מ"ש בחבורי סי' ו' ועיין עוד בסי' נ"ז כיו"ב והנה גם בת' פמ"א ח"א סי' ד' דמחלק בין נשטתית דזכות ליכ' לדידה שעי"כ פטור ממזונות ורפואת' משא"כ גבי מומר' דבלא"ה מופקרת לכל משא"כ גבי נשטתית אדרב' אמרינן בגמ' מ' יבמות דלא תקינ' לי' גט משום דעי"כ ינהגו בה מנהג הפקר אבל בנאסר' על בעלה יש לה זכות דמוטב שתאכל בשר שחוטות כמובן ואפשר בנ"ז שהיא תלת' עצמ' בנכרי וגט שחוק בעינה ג"כ דינו כמומר' וקשה עלי להתיר בלא זכוי' גט ולבטל התקנ' של הנב"י בסי' ג' ותקון מ' חת"ס סי' ד' וי"א ומ"ש בש"ע סי' ק"מ ואם מעכ"ת ברצונו לסמוך אדברי שו"ת דברי חיים ות' נטע שורק וכן בת' שו"מ פקפק קצת ע"ד תקון ג"פ שעי"כ שתודע להצריך ק"ר יאמרו שאין הגט ממש ויתיר' לכהן ולבסוף כתב מהיות טוב יתן גט ביד שליח ואני אין בידי לא לאסור ולא להתיר יציע הדבר פני גדולי הדור כמו הגאון מסעמיהאל והגאון מוואיטצען נ"י ואם יזדקקו להתיר' אין אני מתנגד חליל' ואסיים בכל חתמי ברכות ותשועת ישראל כא"נ הטהורה

ונפש ידידו דוש"ת:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

שוכ"ט על ראש ידידי היה כבוד הרב הגאון עדת ישורון בפ"פ ד"מ יצ"ו. אחרי מבא דרך ברכה פני הדר"ג ע"ד אשר ענותנותו הרבני להסכים בענין נשטתית שהיא בבית משוגעי' להתיר לישא אשה על אשתו הנ"ל וראיתי מ"ש בענין נאמנות הרופאי' מ"ש שאין לה תרופה לעולם והנה בת' מהרמשי"ק סי' ב' על דבר עובד' כיו"ב ודעתו כי הראש של בית החולים (דירעקטור) דינו כערכי ולפי"ד מ' חת"ס סי' מ"ג ובכמה תשובות סומך על עדות ערכאות לענין היתר עגונה כמ"ד בפ"ק מס' גיטין בשטרות העולים בעש"ג א"כ כש"כ לענין היתר ב' נשים ע"ד תקנת רגמה"ג ולפי"ז כתב דלכאור' אין צורך לנהוג כדעת הב"ח בסי' קי"ט להשליש גט וכתוב' ושארית אופני' כמ"ש בנו"ב סי' ג' ובת' מ' חת"ס סי' ד' וי"א דליכ' חששא דכשישתפ' יהא באסור ב' נשים כמובן ושם האריך בפלפול רב ומסקנת' דמ"מ יש לנהוג כתקנה הנ"ל ובת' שו"מ סי' קי"א וכן בכמה תשובות פקפק על שלישית גט הנ"ל דלזכות כה גט אינו מה"ד כמ"ש בת' פנים מאירות ח"א סי' ד שהוא נגד תלמוד ארוך מ' יבמות פ' דלכן לא תקנו גט לשוטית דלא ינהגו בה מנהג הפקר שכ"ז שהיא א"א כל ב"י יבדיל ממנה ואם כן היאך נזכה לה גט נגד התלמוד וגם אין בזה זכות דתפסיד מזונות וכל חיוב' איש לאשת' ועכ"ח רק כשתשתפה יהי' חלות הגט וא"כ איך אפשר לכתוב גט זה דלפי סברת התוס' פ' כל הגט ובאמת בכל בו שהעתיק תקנת רגמ"ה לא הזכיר כלל שלישית ג"פ רק שלישית כתובה וחיוב מזונות ע"י צרור כסף או משכונו רק בפת הזכיר מזה שהוא תקנת הרבני' הג' מארץ רוסיא ופולין עיי"ש ודאי צריך לקיים תקנות הנ"ל כמו תקנת רגמ"ה צריך להיות מבורר לשם מי כתיבת הגט ובכ"ז הא אינ' ברי שתשתפה דילמ' תמו' בשגעונ' ע"כ חיוב גמור לכתוב גט ולגרש' בגט חדש כשתשתפה וצריך עד"ז ערבות ובטוחי' מהבעל שיעשה כתקון זה עפ"י מצות הרבני' הגנ"י ובל"ס כן דעת הדר"ג וע"ד מ"ש הרופאי' שהי' מום זה גם קודם נשואי' עיי' בענין כיו"ב ת' מ' חת"ס ח"ו סי' ע' ובת' מהרמשי"ק סי' ג' ובספרי הק' סי' כ"ז שיש סניף גדול להתיר' עכ"פ ומפני ח"כ ל"ע אין בידי להאריך עוד והנני לאמור שאני מסכים לצרף להתירו עם מ"ר עפ"י התקוני' הנ"ל ה"ה בת' נוב"י ות' מ' חת"ס ואסיים בכל חתמי ברכות:

ידידו דוש"ת:

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה