לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר
סימן לב
להה"ג וכו' מהו' יצחק טיעגערמאן נ"י אבדק"ק גאווא יצ"ו:
בענין שאלת עגונה אשר עוד לפני ו' שנים בתחלת המלחמה הנוראה שהי' כמה ישראלי' בע"מ במחנה מדינת גאליציען וכשבו ביד צבא רוסי' והוביל' אותן בעיר א' והושיבו אותן כדרכן בתוך אהל (באראקען) ולעת ההיא הי' ביניהם חולי הנקרא טיפוס ר"ל וממקומו הי' א' ביניהם שמו זלמן זעגעלבוים ונחלה מחלה הנ"ל ונתנו אותו בשפיטאל ולכמה ימים יצא בריא ורק בחולשי כח נשאר ולא שמר עצמו ממאכלות ושוב נחלה והובל לשפיטאל והעיד עד כשר פני בד"צ כי לאיזה ימים בא א' מבע"מ של סאניטעט ואמר להם בלשון זה דעיר זעגעלבוים עלבוים מת והכל הי' בלא שאלה ושוב הלך לבית החולים ולא מצאו והלך להאקאנצלייא והוציאו פנקס שלהם וקרא מתוכו כי מת הנ"ל ושאל אותו היכן הוא והשיב כי כבר נתן בתוך הנופלים ולא הי' ערב לבו לראותו כי הי' בחולשי' כח וגם מפני יראה החול' המתדבקת ושוב גם עד אח' כי גם אשה המשרתת בבית החולי' (נאננע) השיבה כך על שאלתו וגם העיד הראשון שהלך בקאכצלייא ונקרא מתוך הפנקס כמ"כ ומעכ"ת נו"נ ע"ד המל"ת דהי' בלא קשור דברים וידוע מחלוקת הריב"ש ותשו' הר"ן אם צריך ק"ד, והנה בזה א"צ לחוש כיון שהב"י הביא' הב"ש דנוהגי' בכל ישיבות בתי דייני' כדעת הריב"ש דאפי' בלא ק"ד הוה מסל"ת אם אמר דבריו בלא שאלה גוי מסל"ת נאמן, ועוד חשש מעכ"ת מפני דעת הרמב"ם דס"ל דגוי מסל"ת צריך שיאמר קברתיו כידוע אלא דהכא הא נתנו אותו בין הנופלים וטלטלו אותו ממקום למקום ודעת הר"ן בתשו' סי' ג' דהוה כמו קברתיו וכ"כ הריב"ש בתשו' הביא' הח"מ סי' י"ז ס"ק ק"ג וכ"פ כל בעלי תשובו' דנגיע' והזזה ממקומ' הוה כמו קברתיו והנה בלא"ה צריכי' לסמוך עליהם בנ"ז דהא כיון דהי' ביניהם חולי הנ"ל המתדבקת הא הוה כדבר ובמס' יבמות דף י"ד איכא תרי לישנא אם דבר כמלחמה ופסק הרמב"ם לדעת המ"מ לקולא אבל הטור ורי"ו פסקו לחומרא הביא' הרמ"א בסעי' נ"ה וכ"פ בח"מ וב"ש עיי"ש והנה ראיתי בפר"מ סי' כ"ה שחדש הלכה זו דבאומר לרבים דרך הכרזה בלא יודעי' ומכירי' לכ"ע הוה מסל"ת עפ"י מ"ש בגמ' דף קכ"א היכ' דמי מל"ת כמ"ש האי דאמר מאן איכא בי חואי מת חואי ומה מעליות' דהא ג"כ הי' מתכוון להודיע למי שצריך לו לידע ועכ"ח משום דהכריז לרבים בלא יודעי' ומכירי' או משום דטרח כול' האי ודאי קושטא וברור לו ע"כ חידש היכ' דנכתב ונדפס בצייטונג שלהם לכ"ע לא חיישינן ולכ"ע הוה מסל"ת והנה סברתו משום דטרח כול' האי ראיתי בהריטב"א מ' יבמות ע"ד הרמב"ם דס"ל דבגוי מל"ת צ"ל קברתיו והא האי דאמר מאן איכא בי חואי לא נזכר שאמר קברתיו ותי' כמ"כ כיון שטרח כולא האי ודאי דבר ברור לו וא"כ בנ"ז ג"כ כיון שהבע"מ בא להבאראק' ושם הי' רבים של שבוים ודאי הוה טרחא כולא האי כהנ"ל וגם לדברי פרשת מרדכי צ"ל עכ"ח דלא בעי בזה קשור דברים אפי' למ"ד דס"ל כן דאל"כ שוב קשי' מה קשור דברים ישנו בהאי דאזיל ואכריז מאן איכא בי חואי דדברים אלו אינ' כספור דברים אדרב' שאל מי הוא מבני ביתו להודיעם דהוה דברים שהי' לגריעות' ועכ"ז חשוב מסל"ת לכ"ע ועכ"ח כהנ"ל:
וע"ד מ"ש כי לא הזכיר הבע"מ רק שמו כנוי זעגעלבוים ולא שם אביו ולא שם העיר וכ"ת מלא דברי' במה שהאשה קבל' מכתב מן א' העדים שם וכתב כל המאורע ובעדות זה הלא די שאין מקום להסתפק בבעל אחר רק בעל של אותה אשה, והנה זה ודאי שהוא יותר מסוים כשם אביו או העיר כמ"ש הבאה"ט סי' י"ז וכן האריך בזה בת' שב יעקב סי' ק"י אך מה יועיל מכתב ועדות העדים שלא ראו אותו ולא באו לידי הכרה והכל אשר לכל מפי מסל"ת הבע"מ וה"ה לא הזכיר רק כנוי שכלו ועיין בת' משאת בנימין סי'.. כמ"כ השיב דאם מפי מסל"ת מעידי' לא יועיל רק אם הגוי בעצמו אמר וכן נמצא ברוב בעלי תשובו' שדקדק' ע"ד גוי מל"ת עי"ן בת' מהרמ"ל סי' קל"ב ות' מהרשד"ם סי' כ"ג וסי' נ"ז אלא דבזה יש להמציא תרופה להשלים עדות של בע"מ שאמר דע"ר זעגעלבוים ולא אמר סתם זעגעלבוים או יהודי אשר שמו זעגעלבוים כי כן כתב בת' מהרשד"ם שם סי' נ"ג באומר הנכרי היהודי בה"א הידוע' מסתמא נתכוון להיהודי הידוע להם שמדבר אתם והם יודעי' ומכירי' בכל השמות שלו וכיו"ב בסי' נ"ז ובת' מהרמ"ל סי' קל"ב באומר ומספר הגוי כאנשים בקבוץ שמתאוננים על חבריהם שהם מעיר אחת עמו מסתמא עליו כוון הידוע להם וכן בנ"ז מפני שהי' דעתן ודאגתם על חביריהם האהוב להם ביודעין ומכירי' בבאראקען הנ"ל יחדיו ודאי הסברא ג"כ שאליו הידוע' ביניה', וע"ד שם הכנוי שמביא כת"ה דברי ת' דברי חיים שלא חשבו לשם דלא כת' אחרונים ועיין בק"ע סי' שס"ו בשם הרשד"ם דשם כנוי עדיף והנה בסי' מ"ז גם ת' ד"ח מודה בכנוי שאינו שכיח בין משפחות ושם זעגעלבוים נראה דלא שכיח עיי' בת' מהרי"ט הובא בק"ע דס"ל ג"כ דאם וסתמה שמו ולא אמר איש ששמו כך מוכיח דדעתו על איש הידוע כמ"ש במהרשד"ם:
ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ יצ"ו: