אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן לא

סימן ל

לכבוד הרב הג' וכו' כש"ת מו"ה

שמואל הלוי נ"י אבדק"ק מישקאלץ יצ"ו:

הנה ראיתי המכתבי' ובראשונה מכתב הגוי יאנקאוויטש אשר במכתב שכתב לאשתו דבריו ע"ד איש בע"מ קאטז בערנאט ממישקאלץ פאסטג' בבאכעריי שנפטר בארץ רוסיא פכעקטי' והי' מן השבוי' אשר באו שמה והושיבו בארענבורג ונראה כי זהו ודאי נקרא מסל"ת ואפשר שהוה עם קשור דברים, ושוב באו אליו ב' עדים כשרים והעידו שדברו עם היאנקאוויטש ושאלו אותו ע"ד איש אפמאן והשיב דהיה ניכר לפניו אבל אינו זוכר ממנו שאר דברים הנעשים אתו רק זאת ידע להעיד על איש בערנאט קאטץ הכל כאשר כתב, והנה בזה ודאי י"ל דהוה מסל"ת עם קשור דברים ולכ"ע הוה מסל"ת אפי' לדעת המחבר סי' י"ז סעי' י"ד שפוסק כדעת הר"ן דבעי ק"ד וכש"כ לדעת הריב"ש שהביא הרמ"א אלא שיש לעיין כיון דעדות ראשונה הי' עפ"י מכתב וכבר ידוע דעת הרמב"ם פי"ג מה' ז' דהכריע כדעת מ"ד בירושלמי דסמכינן על הכתב ודוק' בידוע שהוא כתב ישראל דדייק מיניה במ"מ דכתב גוי כא מועיל אפי' במסל"ת וכתב שהוא חדוש דין והנה טעם הדבר דלא מהני מכתב משום דילמא השיב עפ"י שאלה מישראל או משום דכותב לישראל דילמא אכוון להתיר וא"כ כיון שמתחלה הוה כשלא מסל"ת והא בח"מ ס"ק ל' וב"ש ס"ק מ"א דייקא מדברי רמ"א דאם מתחילה היה עפ"י שאלה ואינ' מסל"ת שוב לא יועיל אפי' חוזר ואומר דרך מסל"ת אלא שכבר כתבו החמ"ח וב"ש שהוא חומרא דלמה נחמיר בזה א"כ בגוונא זו דאינ' רק חשש בעלמא י"ל דלכ"ע מהני ועוד הא כתב בפ"ת בס"ק נ"ג בשם כ"נ דדוקא בכתב לישראל שייך האי טעמא אבל בכתב לגוי עם קשור דברים שפיר י"ל דדרך מסל"ת נאמן ובקהלת יעקב קלסי' דיפה כתב ובס' מהר"ל בת"ע מביא מחלוקת בזה בעזרת נשים דמהר"י ב"ר מן המתירי' ובת' מהר"ם אלשקר חולק ובס' בית מאיר ראיתי במ"ש המ"מ שהוא חדוש דין דהיינו למ"ד דלא בעי קשור דברים אבל למ"ד דבעי קשור דברים אין כאן חדוש דין דהא מקור הדברים מן הירושלמי ס' יבמות ובתוספת' פ"ב דמ' כתובות דשם הלשון מצא' כתוב בשטר איש פלוני מת ואין כאן ק"ד משו"ה לא מהני במכתב גוי ולפי"ז במכתב שיש בו קשור דברים ושוב הי' א' מסל"ת בלא ק"ד ממנ"פ מותרת אם כן לפי"ז בנ"ז שנים כא' טובים דבין בכתב ובין בע"פ הי' בק"ד וכבר אמרתי דאין להוכיח כלל מדברי הרמב"ם דמסל"ת לא מהני בכתב דהא כתב בב"ש בס"ק כ"ז מדכתב הרמב"ם הך דמצאו כתוב בשטר עם מ"ש בפ' מי שאחזו מ' גטין דבודקי' בגטין ועדות חשה דהיינו להתיר' מעגון והוא בנשתתק והיינו עפ"י כתב ויליף הך דכתוב בשטר מהך דנשתתק ש"מ דמוקי לי' הך דכתוב בשטר לא לזכרון בעלמא אלא לשם עדות דהא הך נשתתק איירי לעדות ממש ואם כן פשיטא דצריך כתב ישראל בידוע דאל"כ לענין עדות ודאי לא מהני מכתב גוי היינו שכתב בדרך פירוש וידוע שהוא כתב ישראל ולא כתב דרך תנא בלשון אם כדרכו בחבורו דעכ"ח התוספת' והירושלמי איירי בידוע שהוא כתב ישראל דאל"כ דרך עדות מה טעמי' דמ"ד דסומכין על הכתב דילמא גוי כתבו לשם עדות והתוספת' לענין מה אשמעינן דלא מהני מצא כתוב בשטר משום על פיהם ולא מפי כתבם תיפוק לי' דלא ידעינן אם כתב ישראל והוא לשם עדות ואח"כ מצאתי בס' תאומי צביה שכתב דטעם הרמב"ם משום דס"ל דהך מוצא כתוב בשטר אינ' לזכרון אלא לשום עדות ולא כתב הכרח ולא סבר' מ"מ נאמר כן ולפי מ"ש ה"ה טעמו ונימוקו עפ"י ב"ש ס"ק כ"ז וכהנ"ל:

וע"ד המכתב מבערעגסאז מהפקיד הויפטמאן אשר מכתבו נתקיים משני עדים ישראלים לא אדע אם הי' דרך מסל"ת או ע"י שאלה וראיתי כי מכתבו מצויין כהגאב"ד דשם, ודאי כי עמד על המשמרת שיהי' באופן המועיל במסל"ת וגם קרוב הדבר שאמר דברי' להעדי' גם בע"פ כנראה ממכתב בלשון Nyilatkozat שהוא כלשון עבר ואם כן הדבר פשיט' דיש לסמוך וליתר שאת יש לשאול מפי הגאב"ד היאך הי' במסל"ת אלא שראיתי העדות של יאנקאוויטש עם העדות של הפקידי' ה"ה מה שבא מהאמט. וכן עם העדות של פקיד הויפומאן מבערעגסאז מכחישי' זאת בזמן הפטירה כי במכתב של יאנקאוויטש כתב כי בחדש מערץ נפטר והם כותבי' כי הי' בפעברואר22 ובא' נאמר פעברואר סתם והוה כמו הכחשה בחקירות ובעדים כשרים הכחשה בחקירות עדותן בטלה כמ"ש בש"ע סעי' כ"א דנקט המחבר רק הכחשה בבדיקות עדותן קיים והוא מת' הר"ן, והנה ידוע כי בב"ש הביא' ת' פני משה דבעגונה דמועיל עד א' לא מפסיד הכחשה בחקירות ג"כ דוקא היכא דבעי ב' עדים שא' מהם משקר ואין כאן ב' עדים משא"כ היכא דסגיא בעד א' ממנפ"ש עד א' אמת ובנוב"י השיב עד"ז מדברי סמ"ע בח"מ סי' כ"ו דאפי' לשבוע' לא מהימנ' מכחישי' זא"ז ובת' אמרי אש סי' כ"ד ראיתי שהשיב עליו בנוצחת' אדפריך לי' מדברי סמ"ע לסייע מדברי הרמ"ה והרא"ש פ' זה בורר סי' כ"ד בב' עדים שא' אומר בניסן לוה פלוני מפלוני מנה וא' אומר באייר והמלוה מכחיש שלא הלוה רק פעם א' והודאתו כק' עדים מ"מ חייב הלוה שבוע' דלענין חיוב שבועה סגי' בעד א' ועד א' שאומר ישנו ממנפ"ש אכיוא דשיטת ראשונים דכא כסמ"ע ועיי"ש שהביא דברי הריב"ש סי' תמ"ט דס"ל ג"כ הכא לענין קדושין שהכחישו זא"ז היאך הי' מעשה קדושי' ג"כ קאמר כיון דעכ"פ בין שניהם העדות קיים דנתקדשו במנה דלא אתכחש קיים דקיימ"ל כר"ן ונ' בב"ב ד' כ"א בכת א' אמרו דשל אבהת' ואכלו שני חזק' וכת אחת אמרו דהטוען כנגדו אכלו ששי חזקה מוקמינן בחזקת' אבהת' דבמה דלא אכחש ציור לא אתכחש וזה לכאור' ראיות שאין עליו תשובה לענ"ד:

והנה ידוע כי הב"ח בלא"ה מכשיר הכחשה בחקירות וכן דעת ת' עבודת הגרשוני אלא שמחלק בין הוכחש מעדים עצמן שמעידי' או הוכחשו מאחרים שאינה עדים כגון שמעיד ביום הנ"ל נפטר ואחר מכחיש ואומר שראהו באות' יום, וזה כוונת הר"ן בתשובה ע"כ נקט בבדיקת וכן יתפרש דברי ש"ע סעי' כ"א ובס' הנכבד עצי ארזים דעתו ג"כ להתיר דכל עצמן של המחמירי' כיון דבגמ' ס' מ' יבמות דהוה כד"מ משום דבעי למשקל כתוב' וזה דברי ר"ע והא רק בזמן ר"ע נתחדש הלכה דאפי' עד מפי עד ועבד ושפחה נאמנים א"כ י"ל דדברי ר"ע דמדמי לד"מ הוי קודם שנתקבל הלכה זו דאפי' עמפ"ע ועבד ושפחה ג"כ כשרים אבל לאחר שהקילו בעדות עגונה כ"כ אינ' דומה כלל לדיני ממונות וכן בס' תאומי צביה הביא ראיי' מדברי הרמב"ם במ"ש דהיינו טעמי' דלא בעי דו"ח בעדות אשה דמשום עגונה הקילו בה רבנן ולמה הניח טעמי' דר"ע בהביא' הש"ס בסתמא דהוה כד"מ דבטלו דו"ח אלא היינו שאמר משום קולא דעגונה דאפי' הכחשה בחקירות מתירי' משא"כ אם הי' הטעם משום דדמי לד"מ, ועוד אפשר ליישב דברי העדים שאין כאן הכחשה דידוע כי בארץ רוסיא מספר זמנם מאוחר איזה ימים א"כ האיש יאנקאוויטש שהי' רגיל כזמן בארץ מולדתו כאן ע"כ לפי מספרו הי' בחדש מערץ במוקדם ופקידי הבעאמטען כותבי' לפי המכתבי' שבא מארץ רוסיא עפ"י פקודיהם ושם נאמר אחור הזמן (כמ"ש עפ"י allomany) וידוע במ"ש בח"מ סי' כ"ט י"ל דמתיישבי' דברי העדים בכל מה דאפשר ועיין בנובי"ק סי' מ"א יותר מזה ועיי' בנוב"י מהדו"ת סי' נ"ה שהעיר השואל כי דעת הראב"ן ג"כ כש' הרא"ש ושם אחרי פלפול' מסיים דמאן דסומך על שני עמודי ההוראה הראב"ן והרא"ש יש לו מקום' לסמוך מעתה אם א' אומר מ"ת וא' אומר נהרג הוה כחקירות גם הנב"י יודה וכבר הוכיח בת' א"א דלשיטת הרא"ש בסנהדרין דבכ"מ שעד א' נאמן אינ' מפסיד הכחשה בחקירות כהנ"ל: והנה י"ל בהתירא בהאי אתתא באופן ב' במ"ש מצד מכתבי הערכאות פקידי "פארנשנאק- שאג' וידוע מ"ש מ' חת"ס ח"א אה"ע סי' נ"ג מ"ד וצ"ד העיד בעצמ' אשר ג' פעמים יצא להתיר ע"י מכתב ערכאות כמ"ש ונ' גטין פ"ק כל השטרות העולי' בערכאות ש"ג כשרים ועלי' סמוך מדברי מהרי"ק ות' צ"צ מבין בענין אם הרוצח הודה ע"י ענוי וכיון דבעדות אשה האמינו עדות גוי מסל"ת שאין בתורת עדות רק לידע אמיתת' הה"ד הערכאות דלא משקרי ושם הביא דברי הגאון מהרמ"ב שהשיב ע"ד מדברי ת' הרא"ש שלא סמך על עדות של אנוסי' אם כי שבו לדת ישראל לעת עדותן כיון שמעיד מה שראו בעודן בסורם הוה תחילתן בפסול' ואם נאמר כסברא זו מה אכפת לן בתחלתן כיון שעכשיו בכשרות' ואומר האמת ועכצ"ל כמ"ש בעזרת נשים דגזה"כ הוא ומה שהתיר מסל"ת התיר' ומה שלא בא בכלל זה על מקומו עומד בגזה"כ דפסול אינ' נאמן כת"ד, והנה בזה"ז שזכינו לאור תורתו בחבורו הנכבד ת' פרשת מרדכי בסי' כ"ה וסי' כ"ו נראה דתברי לגיזי' בטעמי' כי לא נאמר כלל זה רק במה שאפשר לומר שהוא משקר והרי עד א' כשר ג"כ פעמים משקר אבל בדברי' שודאי לא מחקר הוה כעדות ידיעי' בלא רמיי' דמהני כמ"ד במ' שבועות מפני שכן הוא בודאי כן הוא בעדות ערכאות כידוע שמקפידי' שיהי' בלי שום פקפוק מה שכתב בפנקס שלהם ומ"ש בשאר תשובו' אחרונים כבר מיישב' בת' מהרמשי"ק בח' אה"ע ועיין בת' א"א ות' בית אפרים וכן בת' דברי חיים ושם בת' מרן חת"ס סי' צ"ד תשובותו לבעל ת' א"א נראה שהודה לדבריו ואנן בתר תשוב' הגאונים במדינתינו גריר' וכיון הרבנן בתראי פ"מ חת"ס ומהרמשי"ק מן המתירין וגם כבר ישב על מדוכ' זו בת' כנסת יחזקאל מי יערב לבו להחמיר כנגדן ובכ"ז לפנינו ב' מכתבי הערכאות שהעידו עפ"י פתשגן כתבן אשר בת' פ"ו מחשב' כמסל"ת ג"כ דהא כל כוונתן לקיים דברי הפקידים ממקום גבוה ולא מתכוונים לא להתיר ולא להעיד כי אם לקיים מה שמוטל עליהם והכותב והמדפיס ודאי לא מכוונים רק לזה, ע"כ אם עוד מורה הוראה מובהק יסכים עמנו הנני כמושיב' למכשור' בהתירא דהאי אתתא אחרי שישבו בד"צ שלשה דיינים שיצא מפיהם להתיר'. ידידוש"ת

ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה