אור ברסלב

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא· רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר

סימן ל

סימן כט

שוכ"ט על ראש כבוד הרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה

משה יוסף מייזליש נ"י אבדק"ק טעקענדארף יצ"ו:

יק"מ בא לידי וראיתי אשר הרבני להשיב ע"ד חמורו' באתתא עגונה ויען כי בעתים הללו טרדות רבות ותלאות רבו עלי ואין דעתי צלול' כ"כ לא יסמוך על דברי רק אם יסכימו שני גדולי הוראה. והנה העובד' הי' בשנת עדר"ת עת המלחמה הנוראה סמוך לטארנפאל והגב"ע מב"ד ק"ק דעש מר' אברהם יעקב שעהן מכפר קישעשה וביחד בקאמפאניע ששית עם שווארץ מאזעס שאמר לו שיש לו אשה וב' בנים ודר בסביבות כפר גיטשע ובעמדם יחד בשדה המלחמה בגבול טארנפאל והיתה מלחמה כבדה ושמע שבע"מ א"י מכפר של שווארץ אמר לו ראה כי שווארץ מאזעס שוכב שם על הארץ מת ופניו למטה והוא לא הי' יכול לראות כי הוכרחו ללכת מפני האויב ואז ביום ההוא כאשר קרא פיקדי הצבא שמות האנשים לראות מי המה הפקידים שמע ר' אברהם יעקב שבר"מ א' שהאיש שווארץ מאזעס נפל והסאניטאטו אמר לו לר' אברהם יעקב שהוא קבר איש ששמו שווארץ מאזעש:

וראיתי עכ"ת מחפש צדדים וצדד בהרעיתות שישנו באמירת העדות וגם מצדד שוב להדר אהיתרא בראשוני' שהזכיר רק שם האיש ושם משפחה בלא שם אביו ובלא שם העיר ושם משפחה אם כי בת' הרשד"ם סי' ל"ה וכן מצאתי בק"ע מת' מהר"א מזרחי דשם כנוי אשכנזי הוה במקום שם אביו מ"מ הא הנוב"י סי' מ"ב מפקפק טובא בשם שכל המשפחה כנוי' כך ואיכא טוב' מהם ולא דמי לשם פרעח שהזכיר בת' הריב"ש. לענ"ד י"ל מטונך דהא שם בת' הנ"ל מהדר אהיתרא כיון דאותו וועלי הי' מומר וכן נזכר מפי העדות ואוקי בחזקת כשרות כי ישראלי' לא המירו ח"ו דתם וגם מהדר אהיתרא שהי' העובדא קבורות' בעיר האמבורג ודאי אין שיירות מצויות לדורשים עם אשה וילדים שאינ' רק מעבור רבי' והכא בנ"ז ג"כ אם כי שם שווארץ כול' משפחה נקרא כן מ"מ רובן ודאי א כ' בעלי מלחמה והא חזקת כשרות ג"כ אינ' רק מטעם רוב כידוע מדברי פנ"י בפרט שהי' המעשה בקאמפאני' הששית בודאי כגון זה לא מקרי שיירות מצויות ויש עוד לבדוק ר' אברהם יעקב המעיד אם הקאמפאניע עמדו יחדיו בשורה כדרכ' והא אפי' בד"מ שהביא הב"ש ס"ק כ"ח כתב למ"ד דבעי שם אביו ושם עיר אפי' אין שיירות מצויות אשתו אסורה וכמסקנת הנב"י דעיר האמבורג הוי אין שיירות מצוית בדיר' ונשוא ולא הוחזק' א"כ בהדי' רק דלא הוחזק ולא צריך בדיק אם הוחזק' או לא הוחזק' ולא גרע מג"פ והא בנ"ז ודאי לא הוי הוחזק' וגם בקאמפאניא לא הוחזק' וכבר ביארנו בס"ד דבגון זה השיירות אינ' מצויות מקרי ועיין בס' עצי ארזים דמצרפי' ג"כ ההליכה בדרך זה מדברי ת' הרא"ש כידוע וסכ"ס הא העיד הרשד"ם הביא' הב"ש דלהלכה סמכינן בשמו ושם אביו גם בלא הזכיר שם העיר ובנ"ז גם לדעת הנוב"י כנוי משפחה במקום שם אביו סגי' וכמ"ש לעיל בס"ד, ומ"ש בעל ח"מ ס"ק ל"ח היינו דוקא אם הנאבד והעד והשומע מפי עד מעיר אחד אם לא הזכיר רק שמו לבד בל"ש אביו ולא כנוי' וגם י"ל לפימ"ש בת' הרשד"ם סי' כ"ג הביא' בב"ש ס"ק נ"ח ובבה"ט דאם אמר הגוי היהודי ראובן בה"א הידוע' מסתמא כוונת' על היהודי' שמעיר הזאת ובנ"ז הא הא"י שני נאמר בגה"ע שאמר האיש שווארץ מאזעש בה"א הידוע אם כי אינ' מעיר אחד שנאמר שנתכוון לזה מ"מ מה נ"מ הא לא נאמר רק שנתכוון על הידוע ולמה לא נאמר אם שניהם מכירי' ומיודעי' והא"י יודע מזה שנאמר שכוונת' על האיש המודע כך וכמדומה שכך כתב בת' מהרמ"ל בסי' קל"ב ועיינתי בדבריו דשם הי' הנהרג מעיר של עדים ויהודי' שהי' מעיר א' והכא להיפך הא"י מלפ"ת מעיר אחרת של הנופל מ"מ נראה מדברי ת' מהרמ"ל דעיקר דמסתמא מסל"ת לישראל הניכר ומודע להנהרג וה"נ כן הי' שהי' מודעי' ומכירי' וכש"כ שהנכרי הי' מעיר א' ודאי דעתו על אות' יהודי דמה לו לספר בשווארץ מאזעש אחר שאינ' ידוע לישראל ולא לו:

ועל עדות בע"מ שאמר האיש שווארץ מאזעש נפל בזה נראה שהקולמוס פלטה טעות במ"ש ששמע מבע"מ א' דדילמא עכו"ם הוי והוי ע"י שאלה ולדברי ב"ש לכ"ע לא מהני ואדרבה בא"י מפי א"י לכ"ע כדעת הרמ"א דמהני רק ישראל מפי עכו"ם צ"ל להדי' דהי' מסל"ת דדרך ישראל לשאול וכותי מפי ישראל צריך מסל"ת מדברי ח"מ דהוי כמתכוין אבל כותי מפי כותי קיימ"ל כדברי הרמ"א דמסתמא נמי אמרינן דהי' הכותי ראשון ג"כ מסל"ת, ומעתה יש לחוש להיפך דלמא ממי ששמע הי' ישראל אלא הא דייק בח"מ שהי' הראשון ישראל הי' עפ"י שאלה משמע דמסתמא לא חיישינן ואפי' ע"י שאלה הניח בצ"ע להתיישב במעשה א"כ הוי כמה ספיקות חדא דילמא גם הא' הי' א"י דרוב' של בע"מ א"י הם ודילמא לא הי' ע"י שאלה מ"ש כ"ת שלא הי' מכירו לא ידענ' מה בעי בזה אם דעתו דמשו"ה בעינן לומר קברתיו והיינו לשיטתו דתופס דברי ת' מהרשד"ם סי' קס"ה דבמכירו לא בעי קברתיו ולקמן נדבר בזה ואם כוונתו כין שלא הכירו מה שייך בזה שהכיר' בפרצוף פני' וחוטם כיון שמסל"ת מפי א' וכדאמרינן דגם הוא מסל"ת מסתמא אמרינן שהכירו כמו בשאר מסל"ת שאמר סתמא ואין חוששים לחששים כמ"ש כת"ה בעצמו לקמן וע"ד שלא הזכיר שם אביו ושם עירו ודאי דא עקת' כיון דלא שייך לומר כנ"ל שהי' בקאמפאניא אח' כמו לעיל רק דנימא רוב' אינ' בע"מ ומהני שם כנוי ג"כ קשה לסמוך בזה מ"מ לענ"ד אם ידע כי ר' אברהם יעקב מודע לו ואמר האיש בה"א הידיעה מסתמא עליו מתכוון כמ"ש בת' מהרמ"ל הנ"ל וזה חסר בגב"ע ויש לשאול ולדרוש עד"ז אם יצטרך כנ"ל: ומעתה נבא לעיין בס"ד במ"ש דלא הזכיר וקברתיו והנה לפימ"ש דאמר ששוכב על פניו ומ"מ לא חיישינן דלא ראהו דמסתמא שאמר מת ודאי ראהו ול"ח לחששות וכמ"ש הב"ש בס"ק מ' ועכ"פ א' מן ההולכי' או הא"י עצמו הפכ' על פניו א"כ כבר טלטול הי' שם והא קיימ"ל בת' הר"ן סי' ג' דקברתיו לא דוקא דגם טלטול כמו קברתיו כמ"ש מדברי הרי"ף בעובדא דדגלת דפשטא משם דע"א במלחמה נאמן אם אמר קברתיו דמוכח ממילא דטלטול הוי כמו קברתיו וכ"פ הרמ"א לקמן יותר מזה ולמה זה דומה למ"ש בת' מהריב"ל הובא בק"ע בשם החכ' מהו' יעקב בכר שמואל ס"ק קכ"ג דאם מעיד הא"י מסל"ת שמצאום סחובי' ומושלכי' אמרינן דרוצחים עשו כן להפשיטן ולחפש מעות או עוברי דרכים השליכו לצד שלא יעכב הלוך הדרך והוי טלטול וממילא הוא כמו קברתיו והנה כת"ה הביא מ"ש ברמ"א בשם המרדכי בשם ר"נ ור"ה וכן בהגה"מ דבעכו"ם מל"ת לא בעי קברתיו אפי' במלחמה וטעמם ונמוקם עמם כידוע, אלא דנושא כלים של ש"ע לא סמכ' דבתוס' כתבו להיפך כש"כ בא"י מסל"ת דבעי קברתי' מ"מ איתא בת' מהריב"ל הובא בק"ע ס"ק מ"ח שכתב אם כי בעד מפי עד בעי קברתיו מ"מ באם א' מהם א"י כיון דאיכא תרתי לטיבותא לא בעי קברתיו אם כי בק"ע ס"ק רצ"ג בשם ת' ר"ח אליה' כתב שמעולם לא סמך להתיר בזה וסיים דלת' מהריב"ל אשתו מותרת משמע דלא חלק לחלוטי' גם ראיתי בס' עצי ארזים דעכ"ח צל"כ לדעת הרי"ף והרמב"ם דלא בעי בא"י מסל"ת קברתיו והא הראיות הראב"ד כראי מוצק מעובדא דבי חסא דלא נאמר קברתיו ורק משום מים אל"ס לא התיר וביל"ס מותרת אלמא דל"ב קברתיו אם כי בהרא"ש השיב עליו דבמים שיש ל"ס לא שייך בדדמי דצריך להמתין ולראות מד' צדדים עד שיעור שתצא נפשו בזה לא שייך בדדמי מ"מ מ"ט אמרו שם דרק לכתחילה אין מתירי' ובדיעבד אם נשאת ל"ת הא גם בדיעבד אסור' משום בדדמי ועכ"ח משום דשם בא"י ומסל"ת איירי ול"ב קברתיו וא"כ דעת הרי"ף והרמב"ם כדעת השיטות במרדכי והגה"מ, והנה לשיטת הרי"ף דס"ל דבלא קברתיו אפי' נשאת תצא כמ"ש בת' הריב"ש סי' שע"ט ודאי ראיותיו נכוחים היטב היטב אבל לשיטת הרמב"ם דס"ל בעד א' במלחמה בדלא אמר קברתיו ל"ת מה זו ראי' וצ"ל דהוי תרתי לריעותא עד א' ומים כמלחמה וגם מים שאל"ס דחיישינן עוד דילמא יצא ממ"א וגם העד אינ' ומעיד רק שטבע ודילמא משום בדדמי לא שהה העד לראות עד שיעור שתצא נפשו וכמ"ש בלח"מ ות' חת"ס ח"א סי' דגם בזה שייך בדדמי וא"כ כיון דבת' הר"ן האריך דעיקר כדברי הראב"ד והרמב"ן ובעה"מ דבעד א' במלחמה לא בעי קברתיו רק שאין לעשות מעשה נגד פסקי הרי"ף והרמב"ם וכיון דבא"י ס"ל כדעת השיטות דל"ב קברתיו א"כ אין עושים דבר נגד דעתם ע"כ לענ"ד לפימ"ש דנפל על פניו מוכח עכ"פ טלטול וגם בצרוף דברי מהריב"ל דעד מפי עד בא' א"י סמכינן אשיטת המקילי' וגם לדברי ס' עצי ארזים הרי"ף והרמב"ם כדעת הדעות שבמרדכי והג"מ ועוד בנ"ז שגם הסאניטעט אומר שקבר שווארץ מאזעש אם כי לא הזכיר רק שמו ושם משפחה וכבר אמרנו דעכ"פ אין רובן של בע"מ מישראלי' ולא הוחזק' עכ"פ ישנו סניף להתיר':

וראיתי מ"ש בשם ת' מהרשד"ם סי' קס"ה והביא' בת' מהרש"ם דבמכירו והזכיר בשמו ל"ב קברתיו במכ"ת כי רבה מפני מה לא הביא דברי ת' הריב"ש סי' שע"ח שהאריך דבמלחמה ומים שאיל"ס דכמלחמה לא שייך כלל סברא זו רק אליבא שיטת הרמב"ם דס"ל דבכל א"י מסל"ת צ"ל קברתי' בזה מהני' אבל בדדמי במלחמ' ומשאל"ס מה זו סברא וכי משום שמכיר לא ס"ד דכל הני מקטלי והוא לא נקטל או דראה דשדי גירא ודקר' ברומחים עייש"ה ובאמת המעיין בת' הרשד"ם יראה כי עיקר חלוקו ופלפולו בת' הנ"ל ע"ד הרמב"ם דמצריך בא"י מסל"ת קברתיו עד"ז מחלק בין מכירו והזכיר שמו או לא וכמ"ש הרשב"א והר"ן בתשו' אבל לענין משאל"ס דכמלחמה כתב רק בדרך אגב דליכא למתלי דבדדמי אמרו מאחר שספר כמה טרחות טרחו בהריגתו סביבות החבל משמע שלא הי' דבריהם שנטבע במים שעי"כ מת אלא הרגו בידם על הספינה סביבות החבל ואח"כ השליכו למים דאל"כ למה לא הזכיר דעת הריב"ש:

וע"ד הגאון מהרש"ם ז"ל שסמך בזה בהחלט על ת' מהרשד"ם ולא העיר כלל ע"ד הריב"ש סי' שע"ח וכמ"ש לעיל והנה בנ"ז יש סניף גדול להתיר' כמ"ש המבי"ט סי' שכ"ו דאפי' קול הברה שנשמע שנהרג ולא נשמע מחיותו י"ב חדש דהוי כנאבד זכרו ויש להתיר להנשא עם כי אין לסמוך ע"ד בזה אם כי גם שבמרדכ' הובא כמ"כ דעות בזה להקל כידוע מ"מ איכא סניף לשאר התיר' ובד' מרן חת"ס בכמה מקומות מצרף לסניף להתיר בזה"ז דאיכא בי דואר ובידו להודיע מקומו לבני משפחתו איו ובנ"ז משנת עדר"ת עד תרפ"ב שהם כשמונה שנים ולא נשמע ולא הגיע ממנו כלום כש"כ וק"ו לצרף לסניף ממש: ומ"ש כת"ה ע"ד נ"ש ס"ק נ"ח ממ"ש בשם משפח' ובק"ע מבואר דוקא אם אין חסר בשמו וכנוי רק הוא לבד ולא אח' כשמו ומ"מ מביא' בסתמא והנה הא הב"ח כתב בהקדמתו שהוא הוסיף תשובו' בק"ע א"כ סמך ע"ד במ"ש בעצמו בק"ע ועוד י"ל דת' הרשד"ם הנ"ל לשיטתי' דל"ב שם אביו ועירו רק שם אביו או שם עירו סגי כמ"ש הב"ש ג"כ בס"ק ס' אבל בס"ק נ"ח קאי אדברי' שהביא דעת המחמירי' דבעי תרווייהו וכיון שהזכיר גם שם עירו הוי כנוי ג"כ במקום שם אביו דס"ס לא הוחזק' עכ"פ בעיר הנ"ל בשם זה אבל הרשד"ם דלא מצריך שם עירו ע"כ צריך עכ"פ דלא חסר בעיר הנ"ל כשם זה דהיינו ממקום שיצא משם בידוע' הוא כבר, והנה לענין הלכה למעשה כבר הקדמתי דלא יסמוך ע"ד כי אם יסכימו אתנו עוד שני גדולי ההוראה ידידוש"ת: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו:

תוכן העניינים

לבושי מרדכי על אבן העזר מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה