אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שטרות › סימן נח

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שטרות · סימן נח

סימן נז

מי שהוציא שטר חוב על חברו ובו ה' סעיפי':

א הוציא ש"ח מקוים על חבירו ואמר לו פרעתיך והשיב לו אמת שפרעתני אבל סטראי נינהו פי' מלוה אחרת יש לי עליך על פה ובשבילה קבלתי' וזה השטר עדיין בחזקתו עומד אם לא נתנ' לו בפני עדים נאמן במגו דלא נתת והשטר עדיין בחזקתו ואם יש בו נאמנות גובה בו בלא שבועה ואם אח"כ יתבענו שלקח ממנו שלא כדין נשבע היסת ונפטר ואם אין בו נאמנות אינו נוטל אלא בשבוע' ובשבועה מיהא נוטל שיאמר א"כ שטרך בידי מאי בעי ואם לא פרעו הלו' בעצמו אלא שלחם ע"י שליח חייב השליח לפורעו למשלח משום שפשע שנתן לו המעו' והניח השטר בידו בד"א שהזכיר לו השטר ואמר לו קח השטר ממנו ל"ש אמר לו קח השטר ותן לו המעות ול"ש, אמר לו תן המעות וקח השטר לעולם הוא פושע במה שהניחו בידו וחייב לשלם למשלח אבל אם לא הזכיר לו השט' כלל וגם לא אמר לו שיתן המעות בפני עדים פטור השליח שהו' חשב שהם מאמינים זה לזה ויאמר אני סמכתי על האמונה שביניהם. וכן מי שהפקיד פקדון ביד אחר ואמר הנפקד שהפקדון הוא של פלוני אחר ואותו פלו' חייב לי אם טוען שבשליחו' אותו פלו' נתן לו המפקיד אותו הפקדון יכול לטעון עליו עד כדי דמיו במגו דהחזרתיו אע"פ שהמפקיד יצטרך לשלם לאותו פלוני שיכול אותו פלו' לומר אין אני חייב לו כלום ואתה פשעת למה הפקדת לו את שלי שלא בעדים והרי הוא פושע בעצמו וחיי' לשל' אם הנפקד מודה שלא הזכיר לו אותו פלו' רק הפקידו בידו סתם אלא שהוא טוען שהפקדון הוא של פלוני לא יוכל לעכבו הואיל ולא יוכל לברר שאותו פלוני חייב לו. וי"א דוקא שמוד' הנפקד שבא לידו בתורת פקדון מן המפקיד שאז הוא חייב לעשות השבה למפקיד לפיכך לא יוכל לעכבו אבל אם טוען שתפשו מיד המפקיד ויש לו מגו כגון שתפשו שלא בעדים יכול לעכב ולומר שאותו הפקדון של אותו פלו' שחייב לו הוא כדי דמיו במגו דלא לקחתיו והמפקיד אם אומר שהפקידו בידו חייב לשלם שהרי פשע שהפקידו שלא בעדים אבל אם טוען ואומר שזה תפשו ממנו בכח ולא פשע נשבע גם הוא ונפטר.

ב ואם אמר הלוה או השליח הלא פרעתיך בפני פלו' ופלוני ובאו אלו והעדו שפרעו בפניהם אלא שלא הזכיר לו השט' והשיב המלו' על חוב אחר קבלתי שהיית חייב לי הרי הש' בטל כיון שאין לו מגו דלא נתת לי כלום שהרי יש עדים שנתן לו וי"א שאין השטר בטל לגמרי אלא דלא מגבינן ביה ולא קרעינן ליהואם תפש לא מפקי מיניה וכת' מורי מהרמא"י ז"ל שכן נראה לו עיקר. בד"א כשהעידו שנתן לו בתורת פרעון אלא שאינן יודעין אם על השטר זה אם על חוב אחר אבל הם ראוהו נותן לו מעות ואין יודעין אם בתורת פרעון נתן לו אין בתורת פקדון או בתורת מתנה אם אמר המלוה להח"ס הרן הוחזק כפרן על אלו המעו' ובטל השטר ואם אמר פרעון של חום אחר הו' ה"ז נאמן ונשבע ונוטל מה שבשטר שהרי לא פרעו בעדי' שאין העדים אומרי' שבתורת פרעון נתן לו ומגו שיכול לומר במתנה נתנם לו יוכל לומר פרעון של חוב אחר הוא וי״א דאפי' בכי האי גוונא אתרע שטרא דסביר' ליה שאין המלוה רוצה לומר במתנ' נתנם לו ואין כאן מגו וטעמא משו' דטענת מתנה גרועה מטענת סטראי דמתנ' לא שכיחי וכ"ש במקו' שחיים לו ודרך בני אדם הו שיות' פורע חובו ממה שיתן לו את שלו במתנ' ולכך אמרים ודאי בתורת פרעון נתן לו ואתרע שטר' וכתב מורי מהרמא"י ז"ל וכן נ"ל עיקר שהמוצי' מחבירו עליו הראי' וכל זה שנתנו לו בפני שני עדים אבל בפני עד א' לא אתרע שטרן דלא מרעינן שטרא ע"פ עד א' וע"ל סימן ע'.

ג ואם אמר הלוה והלא שטר חוב זה הוא מחמת דמי שור שלקחתי ממך ואתה גבית מעות אלו מדמי' בשרו ואמר לו בעל השטר כן הוא שמדמי אותו השור היו שלקחתו ממני ואיני קבלתי אותם המעו' אבל מחמת חוב אחר שהיה לי אצלך קבלתי הואיל והוד' שהשטר הוא מדמי השור ומדמיו הוא נפרע בטל השטר דמסתמ' בפרעון אות' השט' נטל' דרכי אור דמלתא וכל זה דוק' שיש עדי' שפרעו מדמי השור אבל אם אין עדי' שפרעו מדמי השור נאמן לומר סטראי נינהו במגו דלא נתפרעתי מדמי השור ואם יש עדים שנתן לו קצת הדמים על חוב א' לא יוכל לומר על האחרים שנתנ' לו על חוב אחר שכיון שהתחיל לפרוע חוב זה אמרינן ודאי כל מה שנתן נתן על אותו החוב שכן הדרך להשלים פרעון חוב אחד כולו בתחל' ואח"כ מתחיל באחר.

ד מי שנש' בחבירו שני חובו' ופרע לו הלוה סתם הרשות ביד המלוה לומר מחוב פלוני לקחתי ולא עוד אלא אפילו אם אמר' לו לוה בשעת פרעון הילך מעות אלו בשביל חוב פלוני דהמלוה קבל ושתק יכול המלוה אחר כך לומר שבשביל מלוה ע"פ או בשביל חוב אחר תפשם והאי דשתיק לאו משום דאודויי אודי ליה אלא פקח היה כדי לתפוס ואחר שתפש בירר דעתו בשתיקתו וע"ל סי' פ"ג.

ה נתן הלוה למלוה מנה ליתנ' לבעל חוב אחר רשאי לתופשם ולעכבם לעצמו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה