לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה
הלכות שוכר · סימן שטו
דין המשכיר בית על תנאי ובו ד' סעיפים:
א כבר אמרנו פעמים דשכירות ליומיה ממכר הוא לפיכך בכל הדרכים שהקרקע נקנית בהן בקניין כשקונה אותה מחבירו כן נקנית ג"כ בהן בשכירות כששוכר אותה מחבירו וכשם שאין אונא' לקרקעות במכירה כך אין אונאה בהן בשכירות.
ב וכשם שמתנה אדם כל תנאי שירצה במקח כך מתנה בשכירות וכל שממכרו ממכר בנכסיו כן שכירתו שכירות וכל שאין לו לסבור כך אין לו להשכיר אא"כ יש לו פירות בלבד באותו קרקע יש לו להשכיר אבל אינו מוכר.
ג השוכר בית מחבירו וטוען ששכרו על תנאי שיהא לו רשות להכניס עמו דיורין אחרים והמשכיר אומר שלא השכירו לו אלא שידור בו הוא ובני ביתו לבדו ישבע המשכיר כדבריו ואין השוכר יכול להכניס עמו דיורין אחרים אלא ידור בו הוא ובני ביתו לבדו דהא קרקע בחזקת בעלה עומדת ועל השוכר להביא ראייה בעדים שהתנה בפירוש עמו שיכול להכניס בו דיורין אחרים וכל זמן שלא מביא ראייה מסתמא לא שכרו לו אלא לו ולבני ביתו שכן דרך השוכרים וה"ה לכל טענות שביניהם הקרקע בחזקת בעלה עומדת וע"ש סימן שי"ב סעיף י"ו ולקמן סימן שי"ו סעיף ב'.
ד ראובן שכר נער לשמשו ואמר לו שמעון לסמוך עליו לשלם לו כל מה שיפסיד כל זמן היות הנער בביתו אע"פ שלא היה קניין בדבר חייב לשלם שכל תנאי של שכירות א"צ קניין שבקניין השכירות נקנו כל התנאים שצריכים לקיימם.