אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שוכר › סימן שז

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שוכר · סימן שז

הלכות שוכר

דיני השוכר וחיובו ופטורו ואם השאיל או השכיר ובו ז' סעיפים:

א השוכר מחבירו בהמה או כלים כבר אמרנו שדינו כשומר שכר ליפטר מאונסין ולהתחייב בגניבה ואבידה.

ב ואין נעשה שומר שכר עליה להתחייב בגניבה ואבידה עד שימשוך במקום הראוי למשיכה או שיעשה קניין אח' הקונה בלוקח דלא עדיף הוא לקנות יותר מלוקח לפיכך בין המשכיר בין השוכר יכולין לחזור בהם עד שימשוך או עד שיעשה אחד מדרבי הקנייה וי"א אע"ג שיכול לחזור בו עד שימשוך או עד שיעשה אחד מרדכי הקניין לעניין שמירה להתחייב עליהם בגניבה ואבידה חייב מיד כשסלקו הבעלים שמירתם מעליה מדעת השומר דכיון שסילקו הבעלים שמירתם מעליה מדעת השומר סברא היא דקמה לה מיד ברשות ש"ש.

ג ראובן שכר בית משמעון ונתן חטה באוצר העשוי לכך ומחמת שעמדו החטים ימים רבים נתקלקלו כותלי העלייה ונראה לשכנים קלקול העלייה והתרו בו שיסלק החטה ולא סלקה ונפלו כותלי העלייה ונפלו כותלים אחרים שהיו סמוכות על אותו עלייה ובאו שמעון ושכניו ותבעו את ראובן שהזיקן והפסידן וטען ראובן שלא פשע שהרי נתן החטה באותו האוצר העשוי לכך ותמיד היו רגילין ליתן שם יותר משהניח הוא לשם הוי דינא כיון שהיה ניכר וידוע קלקול הכותלים והתרו בו השכנים לסלק החטה ולא סלקה פושע הוא וחייב לשלם כל ההזיקות שעשה לבעל הבית ולשכנים דהוי גירי דיליה שהכביד משא על כותלים רעועים שלא היו יכולין לסובלו והפילם.

ד השכר את הבהמה או מטלטלין אינו רשאי להשכיר לאחר ואם השכיר לאחר דינו כדין שומר שכר שמסר לשומר אחר שחייב אפילו באונסין אלא אם כן יש לשני ראייה שיפטר בה הראשון כמו שנתבאר לעיל בסימן רצ"א.

ה השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרבה או נאנסה כיון שהשני חייב לשלם שהרי הוא שואל תחזור לבעלים הראשונים אע"פ שהשוכר פטור מאונסין כיצד יעשה הוא סחורה כפרתו של חבירו ואפילו אם המשכיר יודע שמתה כדרכה ביד השואל אפ"ה חייב לשלם למשכיר מיהו אם אמר לשוכר אם תרצה תשאילנה ויהיה דינך עם השואל ודיני יהיה לי עמך אז ישלם השואל לשוכר.

ו השוכר פרה מחבירו ונולדה בה מכה בפשיעת השוכר שלא מחמת מלאכה כגון ששינה י"א שהוא פטור מלשלם כיון שסופה להתרפאו' מאותה מכה לא הוי אלא שבת ואין שבת בבהמה לפיכך אפי' אם מתבטלת כמה ימים פטור כיון שסופה להתרפאות ויש מחייבים דס"ל דדוקא גבי אדם לא מחשבינן מכה שסופה להתרפאות אלא שבת לפי שאינו עומד לימכור הילכך לא אפחית מכספיה אבל בהמה שכל שעה עומדת לימכר ואם יבא למוכרה ודאי לא תשוה מה שהיתה שוה בלא מכה זו וה"ל נזק וחייב וכתב מורי מהרמא"י ז"ל והסברא ראשונה נר' עיקר עכ"ל ונ"ל שהכל לפי העניין שהרי לפעמים יבא הניזק לידי היזק רב וברי הזיקה מחמת שתתעכב מלאכתו ע"י מכה זהו שבבהמה ויש לחייבו משום דיני דגרמי נ"ל וע"ל סי' ש"מ.

ז אין אדם רשאי לדוש כפרתו ערבית ולהשכירה שחרית שמחלישה ומטעה את השוכר שלא תוכל לעשות מלאכתו.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה