אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות שאלה › סימן שמד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות שאלה · סימן שמד

סימן שמג

טען שמתה מחמת מלאכה או רוצה לשלם או לישבע ובו ד' סעיפים:

א טען השואל שמתה מחמת מלאכה אם הוא במקום שיש עדים מצויין אינו נפטר עד שיביא עדים שהוא כדבריו ושלא שינה בה מדכתיב אם אין רואה וגומר הא יש רואה חייב ואם הוא במקום שאין עדים מצויין ישבע כמ"ש לעיל סימן רצ"א ואם התנה שלא ישבע או שלא ישלם אם נגנבה או נאנסה הכל לפי תנאו ואפילו לא קנו קניין על כך דכל תנאי של שומרים קיים אפי' בלא קניין והוא שהותנה התנאי קודם שבא' השמירה לידו שע"מ כן נתקבלה השמירה אבל לאח ששעבד נפשיה לשומ' שוב לא מצי להתנות בדברים בעלמא אם לא ע"י קניין.

ב כשישלם השואל שמין לו השברים כיצד אם שאל כלי ונשבר שמין השברי' כמה היו שוין בשעת השבירה ונותנין אותן לבעלים כדילפי' מוהמת יהיה לו מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ובכלים שבירתן זו היא מיתתן ואח"כ משלים השואל עליהם מה שהיתה שוין קודם שנשברה ואם הוזלה בין שבירה לשעת העמדה בדין שמין אותה כמה היו שוין בשעת שבירה דהא באותה שעה חלה עליו חיוב התשלומין וכן אם שאל בהמה ומתה שמין הנבלה כמה היתה שוה בשעת מיתה ונותנה לו כדכתיב והמת יהיה לו, ומשלים לו עליה ואם אמר לו השואל למשאיל טול שברים שלך או הטפל בנבילה שלך ונאנסו לאחר מכאן לגמרי הוי כאלו נאנסו ברשות המשאיל ואין השואל חייב כלום אלא מדמי מה שהזיקו מתחלה דהא כלתה שאלתה מיד שנשבר או מתה ואין עליו עוד דין שואל מיהו דין ש"ש עדיין יש עליו הואיל ונהנה לפיכך אם נגנבו או נאבדו השברים או הנבלה חייב השואל לשלם.

ג ראובן השאיל חפץ לשמעון והפסידו אמר שמעון לראובן השב כמה היה שוה ואפרענו לך והשי' ראובן השבע אתה והפטר הדין עם שמעון שישבע ראובן ויפרע לו שמעון על פי שבועתו ואם לא ישבע אין שמעון צריך לפרוע ואין זה נקרא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע שמשלם אע"ג שיש כאן ג"כ שבועת השומרים שהיא שבועת התורה כמו שיתבאר טעמא בסימן שמ"ה בע"ה.

ד השואל פרה מחבירו שאלה חצי היום ושכרה חצי היום או שאלה היום ושכרה למחר או שהיו לו למשאיל ב' פרות ושאל אחת ושכר אחת ומתה אחת מהן המשאיל אומר שאולה מתה ואתה חייב באונסיה וגבי שאלה היום ושכרה למחר אומר המשאיל ביום שהיתה השאולה מתה וגבי שאלה חצי היום ושכרה חצי היום אומר המשאיל בשעה שהיתה שאולה מתה והשומר אומר איני יודע או שאמר השומר ברי שכורה מתה ביום שהיתה שכורה מתה בשעה שהיה שכורה מתה כדרכה ואני פטור מלשלם והמשאיל אומר איני יודע או ששניהם אומרים איני יודע ה"נ לא אמרינן גבי שואל מתוך שאינו יכול לישבע משלם כדבעי' למכתב טעמא בסי' שמ"ה לפיכך המוציא מחבירו עליו הראייה ואם לא היתה שם ראייה בזמן שהמשאיל טוענו ודאי שאולה מתה ומודה או שמאמינו באונס אלא שאומר אתה חייב באונסין ישבע השומר היסת ששכורה מתה אם טוען בדי או שאינו יודע אם טוען שמא שהרי אינו צריך לישבע שבועת השומרים שהיא שבועת התורה הואיל שהמשאיל מודה או מאמינו שמתה באונס ואין כאן גילגול ובזמן שהמשאיל אומר ודאי שאולה מתה אבל איני יודע אם מתה כדרכה ולפי דבריך שאתה אומר שכורה היא שמתה היית פטור או שמא פשעת במיתתה ואפי' לפי דבריך חייב אתה לשלם לי ישבע השומר שבועת השומרים שמתה כדרכה ולא פשע בה שהיא השבועה שהטילה עליו התורה ועל ידי גילגול צריך לישבע גם כן ששכורה מתה אם טוען ברי או שאינו יודע אם טוען שמא. וה"ה אם זה אומר שאולה מתה ופשעת בה וזה אומר שכורה מתה ולא פשעתי בה או זה אומר איני יודע איזה מתה וזה אומר איני יודע איזה מתה וטען המשאיל ברי לי שפשעת ועל כל פנים אתה חייב לי ואע"פי שהשומר טוען איני יודע אם שכורה מתה אם שאולה מתה מ"מ צריך לישבע שלא פשע בה ומגלגלין עליו שאינו יודע אם טוען שמא או ששכור' מתה אם טוען ברי שאם גם בפשיעה טוען אינו יודע פשיטא שזה הוי מחוייב שבועת התורה ואינו יכול לישבע ומשלם ודוקא בכל אלו הטענ' שטענת המשאיל היא ברי שזה חייב לו יש עליו דין גלגול כמו שאמרנו אבל אם טען המשאיל איני יודע כלום אם שאולה מתה או שכורה מתה וא"ת שכורה ממה שמא פשעת בה אע"ג דבטענ' זו צריך השומר ג"כ לישבע שבוע' השומרים שמתה כדרכה ולא פשע שהיא השבוע' שהטיל' עליו התורה אפ"ה אין עליו דין גלגול לישבע ששכורה מתה אם טוען ברי או שאינו יודע אם טוען שמא כדאמרי' לעיל סי' רצ"ד סעיף ב' שעל טענת ספק של התובע אין מגלגלין אא"כ יש רגלים לדבר שדומה שטעו' התובע היא קצת אמת כגון אריסין ושותפין דמורי קצת היתירא להנות מממון חביריהם וכגון גילגול שבועה דסוטה שרגלי' לדבר שהיא זונה שהרי קינא לה ונסתרה ולכך יש לחוש שמא זינת' אף באירוסין אע"פי שאז לא היה רגלי' לדבר כי הוכיח סופה על תחלת' אבל הכא הא אין רגלים לדבר שמתה השאולה יותר מן השכורה הילכך מספקא אינו יכול לגלגל לישבע ששכורה מתה וכל זה הוא כוונת בעל הש"ע אם נדקדק בלשונו אלא שהיא מגומגם נ"ל ודוקא גילגול שבועה אין כאן שהיא שבועה דאוריית' אבל היסת מיהא צריך נ"ל ואע"ג דבשאר טענת שמא של התובע אין משביעין היסת אלא מחרימין הכא צריך היסת דאע"ג דלענין גילגול אמרי' שאין כאן רגלים לדבר כמ"ש היינו משום שאינו דומיא דסוטה אבל לענין היסת שפיר יש רגלים לדבר להשביעו דשמא מורה היתירא לומר כיון שבשעה אחת נטלתי ובתביעה אחת וטענה אחת הוא בא עלי מי החליט לומר שזו שאולה וזו שכורה איפוך אנא או יאמר כבר נשלם זמן השאלה והתחיל זמן השכירות או יאמר מאן יימר שזו פשיעה היא הרי עשיתי מה שעלי לעשות וכה"ג הרבה היתירים שמור' לו לכך הטילו עליו שבועת היסת שידקדק בעניינו קודם שישבע שלא ישבע לשקר מה שלא יעשה כן בקבלות חרם נ"ל.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה