אור ברסלב
לבוש עיר שושן חושן משפט הלכות פקדון › סימן רצד

לבוש עיר שושן חושן משפט· הרב מרדכי יפה

הלכות פקדון · סימן רצד

סימן רצג

הכופר כפקדון או שטען נגנב ובו ו"ס:

א תבעו הפקדון וכפר בו כיון שהוא ברשותו וכופר בו קנאו מיד ונעשה עליו גזלן וחייב באונסין ופסול לעדו' ולשבוע' נשאר גזלן בד"א שיש עדים שבשעה שכפר בו היה ברשותו והרי היתה כונתו לגוזלו אבל אם אין עדים שהיתה ברשותו לא נעשה גזלן דשמא נאבד ממנו ואמר אכפור בו ואדחנו עד שאבקשנו ואמצאנו ואז אחזירנו לו.

ב לא כפר בו אלא טען נגנב או נאבד אם אמר שאירע הדבר במקום שיש עדים מצויים יביא ראייה לדבריו בעדי' ויפטר אפי' משבועה שלא פשע בה דכתיב אין רואה שבועת ה'תהיה בין שניהם הא יש רואה יביא ראייה שנאנס ויפטר משבועה שלא פשע ואם לא יביא ראייה במקום שיש רואה כלומר במקום שעדים מצויים חייב לשלם ואם הוא במקום שאין עדים מצויין ישבע שהוא כדבריו ומגלגלין עליו בשבועתו שלא פשע בשמירתו אלא ששמרו כדרך השומרים ואעפ"כ אירע לו האונס שטוען. ושלא שלח בו יד בפקדונו קודם לכן שאם שלח בו יד קודם לכן להנות ממנו נתחייב אפי' באונסין וי"א דאפילו איכא עדים שנגנב או נאבד צריך לישבע שלא פשע ומגלגלין עליו שלא שלח בה יד ושבועה זו שלא שלח בה יד אינו צריך לישבע אלא ע"י גילגול דגילגול הוא דאורייתא וכל מה שאפשר להיות יכולין לגלגלו אבל בלא גלגול כגון שיש עדים שנגנבה או נאבדה ושלא פשע בה ואין כאן בית מיחוש לחייבו אלא שמא שלח בה יד מהיכא תיסק אדעתן שנחשדנו לומר שמא שלח בה יד דא"כ ה"ל רשע ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקי' להשביעו לומר תישבע דלאו רשע את דבשלמא שבוע' שנגנבה או שלא פשע אינה משום חשד רשע אלא שכן דרך כל שומר מחפש עילה לפטור עצמו בטענת נגנבה או שלא פשע ולא משום שמשקר אלא שמורה לו היתר לומד כזה הוא גניבה או כזה לא פשעתי וכי האי גונא וכשמטילין עליו שבועה הוא מדקדק ביותר ואינו נשבע אם לא שהוא ברי לו כך וכך לכך הטילה עליו התורה שבועה ואגב גלגלה שבועה שלא שלח בה יד אבל שלא שלח בה יד לבדה אין סברא שהטילה עליו דאחזוקי ברשיעי לא מחזקינן.

ג וזה שאמרנו שבמקום שיש עדים מצויים אם לא הביא ערים שיעידו כדבריו ישלם ה"מ במידי דשלטא ביה עינא כגון מעביר חבית בשוק וכיוצא בו שהוא דבר שיש פרהסיא ואם היה האמת אתו היו עדי' רואי' אותו אבל מילת' דעביד דמתרמי דלא שלטא ביה עינא כגון מאן דנקי' חפצא בידו שאיפשר שאע"פ שרבים מצויים שם אירע האונס שמוש ולא ראהו ולא הרגישו בו אז הוי דינו במקום שאין ערים מצויין שנשבע ונפטר.

ד מי שהפקידו אצלו גלימא וטוען שנאנסה והביא עדים שנאנס לו גלימא אע"פ שאין העדים יודעים אם זה הו' גלימת המפקיד אם לא פטור כיון שאילו היתה הגלימא בידו והמפקיד היה אומר לא זו היא והנפקד היה אומר זו היה נאמן בשבועת היסת. ואם המפקיד אומר שמא והנפקד אומר ברי אפי' היסת ליכא והכא כיון דהמפקיד לא ירע האי גלימ' דאיתניס אי דידי' היא אי לא נמי נפקד מהימן בלא שבועה.

ה אם התנה הנפקד שיהא פטור מן השבועה פטור דכל תנאי שבממון קיים.

ו נגנב הפקדון באונס אע"ג דבין שומר חנם בין שומר שכר פטורין בו ואח"כ הוכר הגנב השומר בין ש"ש בין ש"ח עושה דין עם הגנב ואינם נשבעים אלא מחוייבי' לטרוח ולדון ולהוציא מן הגנב ואין הבעל חייב לטרוח ולדון עמו ואם קדמו ונשבעו ואח"כ הוכר הגנב אם ש"ח הוא רצה עומד בשבועתו ונפטר והבעל יטריח וידון עם הגנב רצה עושה הוא דין עם הגנב ואין הגנב יכול לומד לו לאו בעל דברים דידי את שכב' נפטרת מן הבעלי' דהוא רוצה ליקום בהמנותיה ואם ש"ש הוא צרי' הוא לטרוח ולדון עם הגנב אע"פ שכבר נשבע ונפטר דכיון שכבר קבל שכר צריך לטרוח יותר מש"ח. ראובן המציא חוב בטוח לשמעון וקבל שכר על הסרסרות ואח"כ נתקלקל החוב וצריכן להשתדל עם השר בעד החוב ורוצה שמעון שראובן יטריח אותה טירחה הואיל וקבל שכר מן החוב י"א שהדין עם שמעון שזה דומה להוכר הגנב.

תוכן העניינים

לבוש עיר שושן חושן משפט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה